הטיפים

לפני הרבה שנים שמעתי בפעם הראשונה את המונח שיווק שותפים. מיד התחלתי לדמיין רעש של מטבעות וירטואליים הנכנסים לחשבון הבנק

הפוסטים עם המלצות לבתי קפה ברחבי העולם שבהם ניתן לעבוד לוקח אותי כל פעם למקום אחר ולחלום שבו אני נוסעת

כשהייתי שכירה, השיחות על השכר שלי הסתכמו בראיונות עבודה ושיחות שנתיות ואולי עוד פה ושם ברמיזה. זה לא משהו שהתמודדתי

אני מסתכלת בחשבון האינסטגרם שלי שמתקרב לעשרת אלפים עוקבים ומתרגשת מהמחשבה על ה- swipe up, למרות שאני למודת ניסיון ויודעת

כבר כמה חודשים שאני נלחמת בחפצים המיותרים שיש בבית שלי. ויש כל כך הרבה. התחלתי למלא שקיות, לזרוק, להעביר הלאה,

לפני כארבע שנים החלטתי לפתוח בלוג. את המונח בלוג שמעתי פה ושם אבל עד שלא סידרתי לעצמי חופשת לידה, לא

לפני שנתיים או אולי קצת יותר נתקלתי בפעם הראשונה באחד הסטטוסים שכתבה מאירה ברנע גולדברג. אני לא זוכרת מה בדיוק

אחרי הפוסט האורח של מיכל בן ארי מנור, התחלתי לפזול לכיוון ערים שונות ברחבי אירופה במחשבה שאולי אני יכולה גם

מתי יצאתן לעצמאות ולמה? זה היה אחרי תהליך חשיבה ארוך או בהחלטה של הרגע? לא משנה מה הייתה הדרך, עכשיו

אני נמצאת באינסטגרם כבר הרבה זמן, אבל התכנונים לביקורים תכופים יותר, העלאת יותר תמונות והשקעה אמיתית בפרופיל שלי שם לא

באילו כלים אתן משתמשות בכתיבת התוכן באתר או בבלוג שלכן? כשהתחלתי להכניס ראיונות לתכנים של המגזין, גיליתי את היתרונות הרבים

האם כבר קרה לכן שהפתעתן את עצמכן? ברמה כזו שאפילו קוראת בכף היד עם דוקטורט לא הייתה מצליחה לעלות על

כשאני מסתכלת על דברים שכתבתי לפני שלוש שנים, אני מבינה כמה חשובים תהליכי הלימוד בעסק. יש לי עוד מה ללמוד,

מה בעצם אנחנו יודעות על מיתוג? איך מכניסים את כל הדברים הנפלאים שמתרוצצים לנו בראש אל תוך העסק שלנו? לנראות,

בימים שבהם האקסל היה חברי הטוב ביותר, היו לי כמה הזדמנויות לנסיעות עבודה שהיו עירוב של ישיבות ותערוכת מה שתמיד

אם אפשר לקבל מתנות ולא רק ביום הולדת, אני בעד. לא סתם אני כותבת "כן" בכל פוסט שבו יש סיכוי

אחד הדברים שאני מחכה לו בשגרה אלו החופשים. אל תסתכלו עלי ככה. אני שפויה. לא לקום בשש וחצי בבוקר, לשים

כשאני שומעת את המילה פנסיה אני מדחיקה. אני שמה את המכתבים במקום מיוחד – ערימת הדברים שלעולם לא אפתח. כי

לאחרונה אני מבקרת בניו יורק כל חודש לפחות פעם אחת. טוב, לא בדיוק. למעשה יהיה יותר מדויק לומר שאני נפגשת

אני משתייכת לקבוצה גדולה של אנשים בכל הגילאים שאומרים יותר מידי פעמים את המשפט 'גם אני רוצה כזה'. בקבוצה הזו

אני מעבירה קצת מזמני בפייסבוק. מה זה קצת? עזבו… ואני לא היחידה. מעבר לדברים החברתיים שבו, כל מה שקשור לשימוש

אני מעבירה את רוב היום שלי בבית. העבודה, הילדים, לפעמים גם פגישות או סיעור מוחות (חלקו עם עצמי). נוח לי,

בקיץ אני תמיד חושבת על שינויים. בעצם, לא רק בקיץ. אבל כשמסתיימת עוד שנת לימודים, אני יודעת שזה הזמן לעשות