אחרי הפוסט האורח של מיכל בן ארי מנור, התחלתי לפזול לכיוון ערים שונות ברחבי אירופה במחשבה שאולי אני יכולה גם לצאת לאיזו נסיעת "עבודה" שבה אשב לעבוד בבית קפה אירופאי עם מגש גבינות ולחם. לפי מה שאני שומעת – אצל אחרים לפחות – זה בהחלט מומלץ ואני מאמינה שהשראה אירופאית בהחלט יכולה לתרום למגזין ולמשקל המזוודות בטיסה חזרה.
ורק למקרה שברלין תהיה אחד היעדים הקרובים שלי, שאלתי את עופרי פז, חברה ובלוגרית שעשתה רילוקיישן לשם לא מזמן, איפה כדאי לי וללפטופ להעביר יחד את הזמן.
אלו ההצעות וההמלצות של עופרי למקומות בברלין שיקבלו אתכן ואת הלפטופ באהבה:
אני מוצאת את עצמי מתקשה לתאר במילים את השינוי האדיר שהביא איתו המעבר לברלין.
מדירת שלושה וחצי חדרים בגבעתיים, עברנו לסאבלט של חדר וחצי בשכונת נויקלן בברלין, בעודי בהריון מתקדם. במצבי ידעתי שלא אתחיל עבודות חדשות או אקח פרויקטים לטווח ארוך, אבל היו לי עוד הרבה משימות של כתיבת תוכן מהארץ ובמקביל התחלתי ללמוד גרמנית ולטפל במשימות רילוקיישן כמו לחפש דירה וגן לרובין (כן, עוד לפני שהוא נולד!).
את חדר העבודה המדוגם שעיצבתי לנו בגבעתיים החלפתי בשולחן פינת האוכל. מרווח אמנם, ממוקם מול שני חלונות גדולים, אבל בכל זאת, לא המרחב הכי נוח והשראתי שאפשר למצוא. תוסיפו למשוואה את העובדה שהייתי רגילה לבלות לפחות חצי מהשבוע שלי בפגישות, בסדנאות ובנסיעות ברחבי הארץ, וגם את ההתרגשות של מעבר לארץ ולעיר חדשה, ותבינו במהרה למה הקפדתי לפחות פעם בשבוע לארוז את עצמי ואת הלפטופ שלי ולחפש ברחבי העיר אחרי מרחבי עבודה נוחים ונעימים. על הדרך נהניתי להכיר קצת את הרחובות והשכונות, לשתות קפה טוב ולאכול קצת (או הרבה) פחמימות.
אז אם אתן מגיעות לביקור וצריכות להשלים קצת עבודה הנה פינות העבודה שלי בברלין:
הפינה שמשלבת שופינג, עבודה וספא
Soho House : עברנו לברלין באוגוסט ונחתנו לשבוע של גל חום מטורף. בדירה שבה גרנו כמובן שלא היה מזגן, כמו ברוב החללים בעיר. בהמלצתה של יועצת הרילוקיישן הנפלאה שלנו, לקחנו הפסקה של כמה שעות מהחום וברחנו למזגן המושלם של הסוהו האוס. הסניף הברלינאי של הרשת כולל בית מלון, ספא, מסעדה ומרחב קונספט שבו בית קפה, חנות ופינות ישיבה. החלל מרווח, מעוצב ומוקפד, ממדפי התצוגה ועד לשירותים. הקפה והאוכל מצוינים שניהם ומוגשים בכלים יפים (לא פחות חשוב!) והווי-פי מהיר ונטול תקלות (לא מובן מאליו בעיר הזו). אהבנו גם את העובדה שאפשר פשוט להגיע, להסתובב בחנות ולשבת לעבוד, מבלי להתחייב על רכישות, הזמנות או תשלומים כלשהם. המקום נמצא במרחק של כעשר דקות הליכה מאלכסנדרפלאץ, אז כדאי מאוד לקפוץ לבקר שם, אפילו בשביל הקפה והחנות היפה בלבד.
הפינה עם שתי קומות לבחירתכן
St. Oberholz: לצד חלל העבודה השיתופי פועל בית קפה אליו ניתן להגיע בלי להתחייב לדמי מנוי. יש בו שתי קומות של שולחנות ופינות ישיבה, הקומה התחתונה פונה לרחוב ובעלת אופי טרנדי וסואן יותר, כאשר בקומה העליונה תוכלו לקבל אווירה שקטה ואינטימית. אני התיישבתי בקומה התחתונה כדי להנות מהתחושה האורבנית שמסביב. אנשים באים והולכים, שותים, עובדים, אוכלים, מדברים ויש וייב כיפי באוויר. גם פה, כמובן, נשנשתי קפה, סנדוויץ' ומשהו מתוק ליד ואחר כך הלכתי ברגל כדי לאכול צהריים עם החצי השני שלי, שעובד בשכונת המיטה (Mitte). אם אתם באזור, מומלץ להצפין קצת ולסייר בין הרחובות והחנויות של פרנצלאואר ברג.
הפינה בחנות ספרים ומגזינים
WestBerlin: לכאן הגעתי במקרה, בדרכי להחתים מסמך בחותמת אפוסטיל (משימות כיפיות שכאלו שעושים ברילוקיישן), וגיליתי קפה טעים וחלל מגניב במיוחד. כמה חודשים לאחר מכן חזרנו לפה לפינוק של אחרי משימה בירוקרטית נוספת, וגם המאפים לא אכזבו. המקום מעוצב בשיק ברלינאי לא מתאמץ ויש בו גם חנות למגזינים וספרים בנושאי עיצוב, אדריכלות, אמנות ועוד. כדאי מאוד לקפוץ ולדגום את המקום אם אתם מטיילים באזור של Checkpoint Charlie. לא ישבתי לעבוד כאן, אז לא בדקתי את הווי-פי באופן אישי, אבל מסביב ישבו המון לפטופיסטים שנראו מאוד מרוצים.
הפינה בתוך חנות עיצוב
Hallesches Haus: כדי להתחיל לגלות את העיר עשיתי תחקיר לא קטן בחיפוש אחר חנויות עיצוב שוות, חללים נעימים לשבת בהם עם לפטופ ובתי קפה כיפיים. המקום הזה עלה בכל הרשימות ברחבי הרשת ובכל אחת מהקטגוריות, אז היה לי ברור שאצטרך לבחון אותו מקרוב. הגעתי לכאן עם הורי שקפצו לבקר אותנו אחרי הלידה, בחנו היטב ומקרוב את התצוגה בחנות וישבנו לאכול צהריים. החנות מקסימה וכוללת קצת מכל דבר – בגדים, אקססוריז, פרטי עיצוב לבית, כלי אוכל, מוצרי נייר ועוד. בבית הקפה המבחר אינו מאוד גדול אבל הזמנו את שלוש מנות הספיישל של היום ושלושתן היו מצוינות. כאן למשל, הלפטופיסטים מתבקשים לשבת באזור מסוים של המסעדה, אבל אני מניחה שבשעות רגועות ניתן לזלוג גם אל יתר האזורים. בכל מקרה, שווה ביקור אם אתם בקרויצברג.
הפינה המקרית
Neumanns : גם לכאן דווקא לא הגעתי בשביל לעבוד, אלא כדי לנוח אחרי סיבוב window shopping משובח במיוחד בשכונת פרידריכסהיין. כשנכנסתי עם תינוק בן כמה חודשים במנשא, הבנתי שאני מאוד שונה בנוף בין יושבי בית הקפה הזה, ובכל זאת קיבלו אותנו עם חיוך ושירות טוב (גם זה, לא מובן מאליו בברלין). האווירה פה נעימה מאוד וסיפקה לנו הפוגה חמימה וטעימה ביום קר של אמצע החורף האירופאי.
הפינה להורים וילדים
Le Box: מקום בסגנון מאוד שונה מכל היתר שהזכרתי, אבל אני חייבת לנצל את הבמה הזו, שעוסקת בנשים ובמרחבי עבודה, כדי לספר עליו. מדובר בשילוב של שירותי בייביסיטר עם מטפלות שדוברות כמה שפות, לצד מרחב עבודה שיתופי, שמאפשר להורים כמה שעות איכותיות מול המחשב בזמן שהילד נמצא במרחק של מטרים ספורים מהם. בתור אמא צעירה, שעדיין נמצאת רשמית בחופשת לידה אבל לאט לאט מחפשת את הדרך שלה חזרה לעבודה וגרה במקום שבו אין לי את התמיכה והעזרה המידית של סבאסבתא, זה פתרון מצוין. המקום מעוצב להפליא וחשבו כאן על כל פרט, מיחידות אחסון שאפשר להכניס לתוכן את העגלה ועד לפינת בישול במטבח שמותאמת לגדולים ולקטנים כאחד. אפשר גם לשלם על כניסה חד פעמית, אז אם אתם נמצאים באזור וצריכים שירות כזה, כדאי לנסות.
לפני שאתם מתיישבים…
כאן זה אולי המקום לציין שיש הרבה בתי קפה ומסעדות בעיר שפחות מחבבים את עניין הלפטופיסטים ומסבירים (לפעמים בסבלנות ולפעמים לא…) שניתן לשבת עם לפטופ רק באזור מסוים או בזמנים ספציפיים. לכן כדאי לנסות לבדוק מראש אם החלל שאליו אתם מתכננים להגיע מגדיר את עצמו בין חובבי הז'אנר או לא.
תודה
תודה עופרי שהתארחת כאן, ולקחת אותנו לסיור לצרכי עבודה וגם שופינג בברלין ואתן מוזמנות לעקוב אחרי עופרי באינסטגרם ואם אתן מתכננות נסיעה לברלין בקרוב אתן כבר יודעות איפה כדאי לשבת לעבוד.
ויש גם המלצות לבתי קפה בניו יורק! אם כבר יש לכן בית קפה מועדף, ספרו לנו!
חדש!!! הספר פינה משלך
סיפורים על נשים ומרחבי עבודה, עכשיו במבצע מיוחד וללא דמי משלוח! הזמינו עוד היום את העותק שלכן...
פעם אחרונה (וראשונה) שהייתי בברלין הייתי שכירה ואפילו לפטופ לא היה לי… עכשיו יש לי סיבה טובה לחזור.