השאלון / ראיון עם דורית תמיר

כשהתחלתי את מדור השאלון, יצרתי שרשרת. שרשרת שבה כל ראיון הוא לפי המלצה של המרואיינת מראיון הקודם. שאלתי את עצמי מתי השרשרת הזו תוביל באופן מקרי לחלוטין למישהי שאני מכירה, ללא קשר להמלצה. היום אתן מוזמנות לקרוא את הסיפור של דורית תמיר. את דורית תמיר אני מכירה מאבן יהודה, מקום מגוריי, שם אנחנו נפגשות לפעמים בדרך לסידורים, אז שמחתי לראות שמעין רוגל, אותה ראיינתי בשאלון הקודם רשמה לי את שמה.

דורית תמיר / מוציאה לאור

ממתי את עוסקת במקצוע ובמה עסקת לפני כן?

"אני מוציאה לאור מאז שנת 2015. לפני כן הייתי (בין היתר) עורכת דין, סטודנטית לתואר ראשון בספרות ומנהלת מיזם 'מועדון קוראות'."

מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

"סופרת."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"את הרגע שבו אני מסיימת לקרוא כתב יד שאני יודעת שארצה שגם אחרים יקראו."

מה מייחד את העסק שלך מאחרים?

"העסק מבוסס על הטעם האישי שלי. פחות אכפת לי מטרנדים או מסיכויים מסחריים. אני בוחרת להוציא לאור ספרים שאהבתי, שחשבתי שהם נהדרים וחשתי דחף עז לחלוק אותם עם אחרים. אני מניחה שזה מה שמייחד את ההוצאה – השילוב של טעם אישי עם שיקולים מסחריים. התוצאה היא ספרים שמי שטעמו דומה לשלי יאהב אותם."

איך נולד הרעיון לעסק?

"במסגרת מיזם 'מועדון קוראות' נהגנו לחפש ספרים שיתאימו לדיונים בקבוצות של נשים. אחד הספרים האלה היה 'אליזבת איננה', ספר שמאוד אהבתי וזכה להצלחה גדולה בקבוצות השונות. כמה חודשים אחרי שהספר כיכב אצלנו, שמעתי שההוצאה שהוציאה אותו לאור עומדת להיסגר החלטתי שאני לא רוצה שזה יקרה ורכשתי את ההוצאה. חשבתי אז שזו דרך טובה להבטיח שיצאו לאור ספרים שימצאו חן בעיני."

מה את עושה כשיש לך יום קשה?

"אוכלת שוקולד."

מה סדר יום ממוצע שלך?

"קימה מוקדמת. מאוד. אני מנצלת את שעות הבוקר המוקדמות, לפני שכולם מתעוררים, לטובת מטלות עבודה שונות – מקריאת כתבי יד ועד מעבר על תרגומים, על טקסטים ערוכים, על טקסטים שכמעט מוכנים לדפוס. מניסוח חוזי זכויות (איכס) ועד בחירת כריכה מתאימה ומפעם לפעם כשאין ברירה – ניהול חשבונות (איכס כפול). אחר כך מוציאה את צעיר הילדים לבית הספר, יוצאת לפגישות מסוגים שונים, קניות (אני מסוגלת לבקר בסופר – וסופר לצורך העניין הוא שם גנרי כללי לשלל החנויות הקיימות – מספר פעמים ביום. אני מניחה שזה סוג של פגם אישיותי), ארוחת צהריים עם הצעיר, הצעירה, בן הזוג, חברה, חברות, עם מי שמסתדר באותו יום ואחר כך עד הערב שוב עבודה, סידורים וקניות. בגלל שאין באמת הפרדה בין הבית ובין העבודה, הכל נעשה בחלל אחד בזמן רציף. אני עובדת ולא עובדת רוב הזמן. הערבים שלי, אגב, קצרים למדי. אני מתמוטטת מוקדם."

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

"אני בלתי נלאית."

מהו הקושי ומה היתרון בעצמאות?

"הלבד."

איך את מחלקת את היום בין בית למשפחה, פנאי ועבודה?

"אני לא באמת מחלקת את היום בן הבית המשפה והעבודה. הכל מעורבב. יש תקופות שבהן אני פורצת בפרויקט כזה או אחר (תעסוקתי, חברתי, התנדבותי זה לא באמת משנה) וכל השאר (לאמור משפחה ופנאי) הופך לרעש רקע שסופר את הרגעים עד שהפרויקט יסתיים. למזלי יש לי משפחה שמבינה את הצורך שלי לעשות דברים עד הסוף (אובססיביות. עוד פגם אישיותי)."

מהו החלום עסקי או האישי שלך?

"לשנות את פני שוק הספרים. אני חושבת שכיום ומזה הרבה מאוד זמן מדובר בשוק חולה והלוואי שאצליח לתרום ולו מעט להבראה שלו, בין היתר באמצעות פרויקטים כמו הקולקטיב הספרותי."

מה את רוצה שיקרה השנה?

"אוותר על שלום עולמי לטובת מיגור הקורונה."

ספרי על רגע מכונן בקריירה שלך

"ההוצאה שלי מתמחה בפרוזה גבוהה מתורגמת מאנגלית ומצרפתית ובמשך שנים, מאז שרכשתי אותה, הקפדתי על הקו הספרותי הזה. לפני שנה החלטתי לתת ביטוי לעוד אהבה ספרותית שלי והוצאתי לאור את הספר 'חוט של כסף' מאת נעמי נוביק ובתרגומה של יעל אכמון, ספר פנטזיה נפלא. זה הספר הראשון בסדרה של ספרות פנטסטית ומבחינתי זה היה רגע מכונן."

ספרי על לקוח מעניין שהיה לך

"אני לא יכולה לספר על לקוח אחד מעניין, אבל אני יכולה לדבר על קבוצה של לקוחות, קבוצה שמונה כמה עשרות א-נשים שהפכו עם השנים לחברים והם מלווים אותי ואת ההוצאה בגשם ובשמש, בימים בהירים ובימים סוערים. אלו אנשים שאוהבים ספרים באופן כללי, את הטעם שלי באופן ספציפי ואת ההוצאה באופן לגמרי פרטני."

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

"באיכות ההפקה של הספרים. גם בתקופה הזו, כשהוצאות לאור מנסות לקצץ הוצאות על ידי קיצוץ התשלום לכל העוסקים במלאכה ומעסיקות לא פעם אנשים פחות מקצועיים כדי לחסוך בעלויות, אני מקפידה להעסיק ולשלם למתרגמים, העורכים, המגיהים והמעמדים הטובים ביותר ולא מקמצת בכלום, כדי להבטיח שהתוצר יהיה מושלם לא רק מבחינת התוכן, אלא גם באופן בו הוא מוגש לקורא/ת."

יש לך שעה פנויה – מה תעשי בה?

"אקשיב לספר אודיו רומנטי תוך כדי משחק קנדי קראש (כן. אל תשפטו אותי)."

על מה את לא מוכנה לוותר ביום יום שלך?

"אני קובעת את סדר היום שלי ולמרבה המזל על פי רוב לא צריכה לוותר על כלום."

באיזה מקום בחו"ל היית רוצה ליצור או לעבוד?

"ניו יורק."

בחדר העבודה של מי היית רוצה לבקר?

"כל אחת ואחת מהסופרות שלי."

מהו הטיפ שלך להתנהלות עצמאית?

"לטרוח ללמוד כל היבט של העסק שלך לעומק. לא להתבייש לשאול, לברר, לחקור, לנדנד כי אי הבהירויות הקטנות הן אלו שעלולות להכשיל אותך בהמשך."

אף פעם לא תתפסו אותי…

"שותה קפה."

מהו הטיפ שלך לניהול זמן?

"אני איומה בניהול זמן. הטיפ שלי – אל תקשיבו לעצות שלי בתחום הזה."

מה מרגיע אותך?

"שוקולד. וספר טוב. ועוד שוקולד."

מה לא יודעים עלייך?

"פעם, בימי טרום המייבש כשתליתי כביסה על חבלים, הקפדתי שאטבי הכביסה על כל בגד יהיו בצבע זהה. אה, ואני גם מסדרת את הכלים במדיח לפי הגובה. נדמה לי שיש  לי OCD קל."

איך את מתחילה את יום העבודה?

"עם כוס תה יסמין."

מהי השעה האהובה עליך ביום?

"עשר דקות אחרי שיצאתי מהמיטה בבוקר."

אימצת לאחרונה הרגל חדש?

"אני לובשת בגדי ספורט מרבית הזמן. אין לי כוח וחשק להתאמן, אבל אם פתאום תיפול עלי המוזה – אהיה מוכנה."

את מי היית רוצה לשאול את כל השאלות הללו?

"אורלי פינקלמן, פזית עוז."