השאלון / ראיון עם דניה ויינר

מדור השאלון, שהחל בעקבות הספר שלי  "פינה משלך – סיפורים על נשים ומרחבי עבודה" לוקח אותי כל פעם למקום לאחר ולהיכרות עם מישהי נוספת. נעמה סגל, שהריאיון שלה הופיע בכתבה הקודמת במדור, הציעה לי לראיין את דניה ויינר, אז בכתבה החדשה במדור אתן מוזמנות להכיר את דניה צלמת מזון, מנהלת תוכן, בלוגרית ומתכונאית. ברשת אני מכירה אותה כבר די הרבה זמן, עוקבת אחרי הבלוג שלה מתכוניישן, וחולמת שיום אחד גם אני אדע להכין דברים שמצריכים תהליך ולא רק שלושה מרכיבים.

תמיד מעניין לשמוע סיפורים ולהכיר נשים מעניינות וזו הזדמנות בשבילכן וגם בשבילי להכיר את דניה ולשמוע על הדרך שלה.

דניה ויינר / צלמת מזון, מנהלת תוכן, בלוגרית ומתכונאית

ממתי את עוסקת במקצוע ובמה עסקת לפני כן?

"צילום הייתה התשוקה שלי מכיתה י׳. למדתי במכון וייצמן בחוג לנוער ומאז התאהבתי במדיום. בתום הצבא (תקופה היחידה בחיי שלא עסקתי בצילום) הלכתי ללמוד במכללת הדסה ובשנה השנייה הבנתי שתחום צילום המזון מעניין אותי במיוחד. לא עסקתי מעולם במשהו אחר…" (צילום: אפרת לוזנוב)

מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

"האמת היא שאני לא זוכרת חלומות שלי כילדה קטנה. אני חושבת שהייתי מאוד חסרת בטחון בתחום הלימודים ולא ממש העזתי לחלום על מקצוע מסוים. גם כשהצילום נכנס לחיי, לקח לי זמן לאפשר לעצמי לחשוב עליו כמקצוע במיוחד לאור חוסר הפרגון של הסביבה שחשבה שעדיף ללמוד משהו יותר פרקטי. דווקא במשפחה הקרובה שלי מאוד תמכו בי ובדרך שבחרתי מהרגע הראשון. הם הבינו שמצאתי שם תשוקה אמיתית."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"היום אני עושה הרבה מאוד דברים שסובבים סביב צילום ואוכל אז התשובה צריכה להתחלק לתקופה שבה הייתי צלמת מסחרית עם סטודיו ביפו להיום, כשאני עובדת גם בניהול תוכן ופיתוח מתכונים.

כצלמת הכי אהבתי את היצירה היומיומית, להיות במקצוע שבכל יום את יוצרת משהו חדש, זו זכות גדולה. אהבתי את המפגשים עם אנשי אוכל ואת האתגר של עבודה מול לקוחות. בשלב מסוים, הדברים שכל כך אהבתי היו גם הדברים שהסבו לי הרבה מתח וגרמו לי לרצות להניע שינוי בחיי.

היום, אני עובדת במשרה חלקית כמנהלת תוכן בחברה, אני מצלמת מידי פעם, מנהלת את הבלוג מתכוניישן ומעבירה גם סיורים קולינריים בנצרת. אני אוהבת את האקלקטיות של העשייה, כל אחת שונה ומגוונת ואני תמיד מחפשת את הדבר הבא שמרגש אותי."

מה מייחד את העסק שלך מאחרים?

"אני חושבת שאני מייחדת את העסק שלי. כל דבר שאני עושה יושב על מי שאני, תפיסתי הוויזואלית והדרך שבה אני יוצרת, כותבת, מבשלת ומדריכה. דווקא בנושא הזה, יש לי עדיין עבודה כי הייתי רוצה ליצור עסק שלא יושב רק על היכולות הישירות שיש לי להציע אלא פלטפורמה רחבה יותר."

איך נולד הרעיון לעסק?

"לא הייתה לי שום אופציה אחרת בחיים. הבנתי די מוקדם שרק צילום בא בחשבון."

מה את עושה כשיש לך יום קשה?

"בדרך כלל כשיש יום קשה אני נכנסת למטבח לבשל משהו שישמח את ליבי ואת בני ביתי. המטבח הוא המקום הבטוח שלי. מקום שבו אני נחה ממחשבות ומשימות. לפעמים גם נטפליקס עושה את אותו דבר…"

מה סדר יום ממוצע שלך?

"כיום אני עובדת שלושה ימים בשבוע בחברה בנתניה. אני קמה ב- 6:30, מכינה אוכל לילדים לצהריים, מתארגנת ומארגנת ויוצאת למשרד. שם אני רוב היום עובדת על המחשב או מצלמת עבור החברה. חוזרת ב- 16:30, מסיעה לחוגים, עושה סידורים, ארוחת ערב, וזהו, נחה עם המשפחה. חשוב לי בימים שאני לא במשרד להיפגש עם חברות לקפה או מסעדה, להתעמל, לבשל לבלוג. גיוון ואיזון…זו השאיפה."

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

"אני יצירתית, סקרנית, טובה בתחום הטכני, ויש לי יכולת להבין דברים באופן ויזואלי. משתדלת להיות גם נחמדה ונעימה לאנשים סביבי. "

מהו הקושי ומה היתרון בעצמאות?

"נתחיל מהיתרון. חופש. להיות עצמאית זו תחושה של חופש, אף אחד לא מגדיר לי מה לעשות. אני תלויה ביכולת שלי לייצר לעצמי עבודה ולקוחות. בנוסף, בתחום של צילום עובדים מעט ומרווחים הרבה שזה תמיד נחמד! הקושי הוא בחוסר היציבות של ההכנסה, בחוסר תמיכה של המערכות הסוציאליות בתקופות שאין עבודה והתחושה שהכל תלוי בי… תמיד חששתי בתקופות שלא הייתה עבודה שנגמרה לי הקריירה, מעולם לא הצלחתי להיות באמון מלא שמדובר בגלים. בסופו של דבר המתח סביב העצמאות הכריע אותי ומצאתי לעצמי היום את דרך המלך. חצי עבודה קבועה חצי עצמאות."

איך את מחלקת את היום בין בית למשפחה, פנאי ועבודה?

"מאז ומתמיד אני יודעת לחיות באיזון, גם לפני שהייתה לי משפחה הצלחתי לאזן בין עבודה לחברים. אני אמא מאוד נוכחת. בשנים שלי כצלמת הצלחתי לצמצם את ימי הצילום בשעתיים מהרגע שנהייתי אמא, אני פשוט עובדת בלי לנוח לדקה. בימים שאני לא עובדת (שומרת עליהם בקנאות) אני נוהגת לפגוש חברות ולבלות בנחת עם הילדים."

מהו החלום עסקי או האישי שלך?

"כרגע אני חולמת לשלב בין אהבתי לאוכל ותחום טיפולי שלמדתי בשנתיים האחרונות שנקרא התמקדות."

מה את רוצה שיקרה השנה?

"למצוא את החיבור שם, בצד המבשל ומטפל שיש בי."

ספרי על רגע מכונן בקריירה שלך.

"הרגע הכי משמעותי בקריירה שלי היה משבר עם מעסיקים שהיו לי שגרם לי להבין שאני צריכה מרחב יצירתי שיהיה רק שלי ובזכותו הקמתי את הבלוג שלי מתכוניישן. בלוג היה כר הדשא שהייתי צריכה כדי להרחיב את ארגז הכלים שלי ולהפוך מצלמת מזון לצלמת, מתכונאית, כותבת, עורכת וידאו ועוד…"

ספרי על לקוח מעניין שהיה לך.

"הלקוח הכי מעניין שהיה לי הוא היום הבוס שלי בחברה שאני עובדת בה. בעבודה הראשונה שלנו יחד הוא נתן לי ביקורת מאוד קשה והיה ממש לא מרוצה. משום מה, הוא המשיך לבקש ממני לצלם עבורו ולבסוף לבוא לעבוד איתו בחברה."

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

"אני גאה ביכולת שלי לנוע ולהבין מה הדבר הבא עבורי. אני גם גאה ביכולת שלי להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלי ולא להישאר בתחום מצומצם אחד."

יש לך שעה פנויה – מה תעשי בה?

"עוגה."

על מה את לא מוכנה לוותר ביום יום שלך?

"שקט נפשי. חותרת כל הזמן להתרחק מסטרס. יש מתח שהוא מרגש לקראת משהו חדש שאותו אני אוהבת ויש מתח שלוחץ לי על החזה ומעיר אותי בחמש בבוקר. אני לא מוכנה לוותר על שלווה."

מהו הטיפ שלך להתנהלות עצמאית?

"הטיפ שלי לעצמאיות הוא לעולם לא לעבוד בחינם, לדעת מה את שווה ולדרוש תשלום בלי להתבייש."

מהו הטיפ שלך לניהול זמן?

"רשימות של שש בבוקר. כל ה- To Do שלי עולה בבוקר ואז אני רושמת הכל בטלפון וחוזרת לזה במהלך היום ומוחקת."

מה מרגיע אותך?

"הים תמיד פותח לי את הלב. כנראה ששנים של מגורים ביפו יצרו אצלי את החלק הזה."

מה לא יודעים עלייך?

"שהשם שלי – דניה, זה כוסברה בהודית. זו לא הסיבה שההורים שלי קראו לי ככה אבל זה חמוד ואני אוהבת כוסברה."

איך את מתחילה את יום העבודה?

"מקשיבה לפודקאסטים ברכבת או ברכב."

מהי השעה האהובה עליך ביום?

"תשע בבוקר אם אני בבית. כשכולם יצאו למסגרות ואין לי עבודה. אם אני עובדת אז אוהבת את 6:30 בבוקר חצי שעה לפני שכולם קמים."

את מי היית רוצה לשאול את כל השאלות הללו?

"שרון ברקת, צלמת שעשתה מעבר למעצבת פנים."