השאלון / עדי לחובר שלו

סדרת הפוסטים במדור השאלון החלה בעקבות הספר שלי "פינה משלך – סיפורים על נשים ומרחבי עבודה" ובכל כתבה אני מארחת נשים שעונות על אותו שאלון עליו ענו המשתתפות בספר. בראיון החדש במדור אתן מוזמנות להכיר את עדי לחובר שלו. עדי היא צורפת, היא מעצבת תכשיטים והיא גם מעצבת פנים. אל עדי הגעתי דרך שרון ברקת, שהריאיון עמה הופיע בכתבה הקודמת במדור ולא הכרתי אותה קודם. אז אני שמחה שהמדור לוקח אותי למקומות חדשים.

עדי לחובר שלו | צורפת – מעצבת תכשיטים ומעצבת פנים

ממתי את עוסקת במקצוע ובמה עסקת לפני כן?

"מייד לאחר הצבא התחלתי ללמוד צורפות. כמה שנים קודם לכן, במהלך לימודיי בתיכון במגמת אמנות, הבנתי שהעיסוק בפרטים קטנים, בטקסטורות, חומר ונצנוצים, זו התשוקה שלי. מאז, 27 שנה אני צורפת תכשיטים בעבודת יד, בזהב טהור ואבנים יקרות. לפני מספר שנים הגשמתי חלום נוסף ולמדתי עיצוב פנים. בארבע השנים האחרונות אני משלבת בין שתי האהבות האלו "

מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

"כשהייתי ממש קטנה, חלמתי להיות אסטרונאוטית, עד שהבנתי שבתור התחלה צריך לדעת את לוח הכפל ונאלצתי לוותר על החלום. אהבתי מאוד לקרוא, ודרך ספרים הגיע החלום להיות ארכיאולוגית אבל גם על חלום זה ויתרתי. אני חושבת שאני זקוקה לתוצאות וסיפוקים יותר מיידיים."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"סיפוקים מידיים. אני מתיישבת ליד שולחן הצורפות, מניחה גרגירי זהב בכור היתוך קטן, מדליקה מבער ועושה קסמים. כל יום מחדש אני יוצרת בשתי ידי (וידיו המדהימות של שי בן זוגי). אני אוהבת את החופש הזה, את תחושת העמלנות, האלכימיה של החומרים והקשר הישר והמדויק שבין הלך הרוח והרגשות שלי, לתוצאה. אני אוהבת את האש, הפטיש והמסור, אוהבת את הידיים המלוכלכות שלי בסוף כל יום. ואת התכשיטים שלנו. בתכנון חללים אני נהנית לשרטט, לרשום, לדמיין את הזרימה והתנועה בתוך החללים. את החיים והסיפורים שיתרחש בהם. אני נמשכת גם כאן לחומר טקסטורה וצבע."

מה מייחד את העסק שלך מאחרים?

"בתכשיטים, ובעיצוב יש לי שפה מובהקת. אני נרתעת מטרנדים ואופנות, מאוד נאמנה לאיזה קול פנימי. יש לי טביעת יד ואני נותנת לה מקום. אני מאמינה בהיקשרות, מביאה את עצמי לדברים שאני עושה. כל אלו לא על חשבון היותי מאוד קשובה ללקוחות."

מה את עושה כשיש לך יום קשה?

"אני מנסה לעשות דבר יפה ביום. אני מרגישה שזו הגדרה נזילה המאפשרת לי להצליח לעמוד בה. יש ימים עם המון הצלחות עשייה ויופי. ויש ימים שיסתכמו בקליעת צמה מחוטי זהב דקיקים. וחוץ מזה, יוגה מול הים פועלת עלי כמו פתרון קסם לימים מורכבים."

מה סדר יום ממוצע שלך?

"בשנים האחרונות סדר היום שלי משתנה ולעתים מבולגן. הוא כולל ילדים מתבגרים, יוגה, עבודה בסטודיו, קדרות, חברות, בילויים ומשפחה. סדר היום והמינונים משתנים מיום ליום. אני חיה עם בן זוג וילדים אנרכיסטיים למדי והרמתי ידיים."

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

"האובססיביות שלי, הירידה לפרטים קטנים, רגישות חושית ואסתטית גבוה, אלו תכונות שהופכות את מה שאני עושה למוצלח בעיני. המשיכה שלי לעיסוק בפרטי פרטים, לאנשים, לסיפורים ולדרמות של החיים הם שמושכים אותי, עוברים אצלי איזו טרנספורמציה יצירתית ואני מרגישה שמעניקים עומק לתוצר הסופי."

מהו הקושי ומה היתרון בעצמאות?

"הסטודיו וחנות התכשיטים של שי ושלי קיימת כבר מעל 30 שנה. להיות עצמאיים זה קשה, מלחיץ, ומחדד את התחושה שאתה תלוי רק בעצמך! במקרה שלנו, החיים כאילו תלויים ממש ופיזית בארבע ידיים שאוחזות בכלי עבודה. ומה שארבעת הידיים האלו יעשו, יהיה האוכל הבית והבטחון של הילדים. זו תחושה חזקה וברורה. עבורי מלחיצה, עבור שי הכרחית. אז אנחנו פשוט עושים את זה עם כל הלב."

איך את מחלקת את היום בין בית למשפחה, פנאי ועבודה?

"בשנים האחרונות למדתי את החשיבות של מאגרי כוח נפשי. הבנתי שכדי להתמודד טוב עם דברים שאינם תלויים בי, אני חייבת חוסן, ואצלי החוסן הוא שילוב של דברים שעושים אותי מאושרת. אני נהנית מזה שהילדים גדולים וכיפיים, מהעבודה, מהמפגשים עם אנשים ומהתחביבים הרבים שלי."

מהו החלום עסקי או האישי שלך?

"הרבה שנים עבדנו עם חנויות וגלריות בחו"ל. זה היה נהדר והצטמצם מסיבות שונות. 'בזבזתי' זמן רב ומשאבים על הפנטזיה להציג ולמכור את התכשיטים שלנו בחנויות יוקרה במנהטן. אני מרגישה שחרור והקלה שזה לא צלח. זה עזר לי להגדיר את עצמנו כעסק קטן, אישי, מאוד בממדים שנכונים לנו, שמאפשר לנו להיות יצירתיים, אותנטיים ובקשר אינטימי עם הלקוחות המקסימות שלנו. כן הייתי מאוד רוצה לעצב עוד דירות לאנשים ולגדול בתחום זה."

מה את רוצה שיקרה השנה?

"השנה אני רוצה שתעבור הקורונה ושכל אהובי יהיו בריאים. אני רוצה להצליח ולזכור כל רגע את תחושת הכרת התודה על מה שיש לי. וללמוד לחבב שגרה."

ספרי על רגע מכונן בקריירה שלך

"אני מאמינה שתכשיט הוא קמע. בבחירת תכשיט יש משהו קצת כמו בבחירת שם. בחיבור יש עוד רבדים שלא תמיד אנחנו מודעים להם ומבינים אותם, ולכן יש בזה איזה עוצמה שהיא מעבר לקישוט ולכיף. המון פעמים לקוחות באות לראות, להתרשם, למדוד או לקנות, ותוך כדי הן מרגישות את הדבר הזה קורה. אני אוהבת את הרגע הזה, כיוצרת, הוא מאוד מיוחד ומספק. אני שומעת הרבה משפטים כמו: אני מרגישה שעשיתם את זה בשבילי, הכנתם תכשיט כאילו הכרתם אותי, התכשיט הזה חיכה לי, חלק ממני, נועד בשבילי, יעבור לילדיי.  כל פעם כזו אני מתרגשת מחדש. הקסם עבד."

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

"אני גאה ביחסים, בקרבה, בנאמנות של לקוחות, בחברות עם לקוחות, באנשים שמספרים לי כמה נעימים ונכונים החיים בתוך 'התוכניות' האדריכליות שלי. אני גאה שהתכשיטים יפיפיים גם אחרי 20 שנה."

יש לך שעה פנויה – מה תעשי בה?

"בשעה פנויה ממש, שהיא מעט מדי זמן כדי להתיישב על גלגל האובניים, או קצרה מדי לתרגול יוגה, והכביסה, הילדים והבית נותנים לי ספייס – אני אקרא! האמת שאני קוראת גם בלי הספייס."

על מה את לא מוכנה לוותר ביום יום שלך?

"אשתדל ממש לא לוותר על עשייה של משהו אחד קטן ביום."

באיזה מקום בחו"ל היית רוצה ליצור או לעבוד?

"הייתי רוצה לחזור לגסטהאוס על גדות הגנגס ברישיקש. לצייר, לעשות קדרות ותכשיטים. הייתי רוצה פעם למצוא שלושה חודשים חופשיים כדי להשתלם אצל אמנית תכשיטי אמאייל בצפון איטליה. היא לא מקבלת לפחות מזה, אז זה יחכה."

מהו הטיפ שלך להתנהלות עצמאית?

"אני לא מתאימה לתת טיפים לעצמאים. אבא שלי עדיין לא מאמין שקיימים אנשים ששוכחים לשלם חשבונות, ואחת מהם זו הבת שלו."

אף פעם לא תתפסו אותי…

"אף פעם לא אספר בדיחה כי אני גרועה בזה במיוחד."

מהו הטיפ שלך לניהול זמן?

"כשהייתי ילדה רקדתי בלהקת מחול. עברתי עם חברותי התעללות פיזית ונפשית שלא תבייש צבא אכזרי. אבל למדתי להיות יעילה, תקתקנית, מאורגנת, יסודית, עם יכולת ניהול זמן טובה (אבל לא ממליצה על מסגרות נוקשות כמודל חינוכי)."

מה מרגיע אותך?

"לא משנה כמה קשה, עצוב או מכעיס היום שלי והעולם, אם אני מצליחה להגיע ליוגה בנמל, כבר מהחניה לכיוון החומה אני נושמת אחרת. הים נפתח מולי, הלב מתרחב ואני מרגישה שיהיה בסדר, שאני אתמודד, שדברים יתכנסו למקום טוב, שאני ברת מזל."

איך את מתחילה את יום העבודה?

"אני מתחילה את יום העבודה מול שולחן הצורפות שלי. שהוא כמו עולם מלא הבטחות ופיתויים מתוקים, כמו גן משחקים והפתעות מלא נצנצים."

מהי השעה האהובה עליך ביום?

"השעה האהובה עלי היא בערך חמש בבוקר. אני ישנה לא משהו צמוד לחלון ענק פתוח לעיר ולשמיים. לפנות בוקר כשעולה אור, אז אני רגועה ואופטימית."

אימצת לאחרונה הרגל חדש?

"ימי סגר הקורונה כפו עלי שינויים. עשיתי לי פינת קפה במרפסת. חייבת לשבת בה מוקדם כדי להבין את היום. וחזרתי לצייר, מלא מלא!!!!! זה דווקא כיף."

את מי היית רוצה לשאול את כל השאלות הללו?

"אשמח לשאול את השאלות האלו את עפרה איל, ציירת מדהימה."