רגינה חנן - מעצבת והום סטייליסטית, בעלת סטודיו לפריטי וינטג', סיורי וינטג' ביפו

הכל התחיל לפני 5 שנים בדיוק, בשנת 2020, ביום בהיר אחד בתחילת הקורונה. באותה תקופה עבדתי כיועצת מערכות מידע ביחידת ממר"ם בצה"ל – מקום העבודה הכי בטוח וחיוני למדינה, לפחות כך חשבתי באותו זמן כשכולם ישבו בבית. היה לי תפקיד משמעותי במערכות מידע דרך חברת השמה בהייטק.

בסוף חודש אפריל באותה שנה קיבלתי שיחת טלפון לא צפויה, וממש רציתי להאמין למה שאני שומעת: "היי רגינה, המצב מורכב מאוד, אין תקציב.. בגלל הקורונה… כמעט כל היועצים בחוץ…"

אני: "מה? איך? בקורונה?"

"לצערי כן…" ענה לי איש בצד השני. "יש לך חודש לסיים את המשימות…"

זאת הייתה פעם הראשונה מאז שעליתי לישראל בשנת 1994, שהודיעו לי על פיטורין ועוד בזמן מאתגר כמו בקורונה, כשאת כולם הוציאו לחל"ת ומקום עבודה חדש לא נראה באופק. לאורך השנים הייתי במסלול התקדמות משמעותי, שכלל פרויקטים רבים, קידום לתפקידים בכירים יותר בפרוקיטים מורכבים וצבירת נסיון ייחודי בשוק.

16 שנים בתפקידים שונים ומשמעותיים במערכות מידע סאפ sap אחרי שסיימתי תואר שני מטעם אוניברסיטת בר אילן, תוך כדי שאני מגדלת ילד קטן – הבן הבכור שלי דניאל.

16 שנים של פרויקטים מורכבים ומאתגרים בחברות גדולות וממשלתיות יחד.

העבודה הזו לא היתה מה שאני הכי אוהבת לעשות, אבל לא היתה ברירה, זה הביא פרנסה טובה אז השקעתי את הנשמה, אבל חלמתי חלומות אחרים. היה לי חוש לעיצוב מגיל קטן, אני זוכרת איך ישבתי שעות עם סבתא שלי שהייתה אמנית ורקמתי מפות איתה יחד וציירנו. קראנו ביחד ספרי אמנות מגיל חמש, ומי היה מאמין שאחזור לאהבה אמיתית שלי…

תוך כדי העבודה בממר"ם למדתי עיצוב פנים והלבשת בתים והתחלתי לעסוק בזה בשעות הפנאי בשביל הנשמה. פתחתי יחד עם בן זוגי, שגם הוא עוסק באמנות ואוהב עיצוב, עסק קטן לעיצוב בתים בסגנון אקלקטי שמשלב פרטי וינטג' שנותנים לכל בית חמימות ועומק עיצובי שאנחנו מאוד אוהבים. וככה זה היה, בן זוגי הוא היועץ הראשי של העסק, תומך בי עוזר יד ימני שלי ועוד הרבה דברים – הוא אחד והיחיד.

בבקרים עבדתי במערכות מידע בממר"ם, בערבים ובסופי השבוע עיצבנו בתים. עשינו את זה ביחד, באהבה ותשוקה ענקית לעיצוב, לאוספים ואסתטיקה, וככה נלד לנו סטודיו קטן לעיצוב והלבשה שקראנו לו סטודיו בשניים.

שנינו אספנים כפייתיים של פרטי וינטג', מיד סנצ'רי, קרמיקה ישראלית, בובות קוקשי יפניות, פריטים מיוחדים מברית המועצות לשעבר ועוד. עם הזמן, הגיעו אלינו הרבה לקוחות מפה לאוזן, והיו לנו הרבה פרויקטים יפים ומגוונים שבכולם שילבנו פריטים מיוחדים ונדירים שיצרו עיצוב בית חד פעמי.

אחרי ההודעה הדרמטית על סיום העבודה שלי בממר"ם, הרגשתי שנשמטת לי אדמה מתחת לרגליים. מה עושים? איך ממשיכים? לא ידעתי מה זה אומר להיות בלי עבודה, ועוד במצב כל כך מורכב כמו קורונה, זמן שבו לא צריכים שום יועצים כי כולם רק מנסים לשרוד. אני זוכרת שישבתי בגינה ובכיתי, וכשהבן הצעיר שלי בא אלי ושאל מה קרה, אמרתי לו: "פעם ראשונה זה קרה לי…"

עברו כמה ימים, ואני זוכרת שב- 11/5 התעוררתי והייתה בי הידיעה וההבנה שאין ברירה, זה המצב, ואני חייבת לעמוד על הרגליים, להמציא את עצמי מחדש ולנסות !לעשות משהו שאף פעם לא היה לי אומץ לעשות. החלטתי להפוך לעצמאית, ולהקים את העסק שתמיד חלמתי עליו, עסק שיגדל ויתפתח בעבודה מאוד קשה שלי. ככה הפכתי משכירה לעצמאית, עשיתי ריסטרט רציני בראש, שהיה מלווה בהמון חרדות, פחדים וחוסר וודאות, כמי שרגילה למשכורת קבועה כל 10 לחודש. זה דרש ממני המון אומץ והמון כוחות נפשיים.

קמתי בבוקר, ונסעתי לשוק ביפו ללקט ולחפש פריטים מיוחדים, פרטי וינטג' בלבד, פיסים ייחודיים ומהממים, וככה הורחב העסק, והתווסף סטודיו לפריטי וינטג' שהצטרף בשמחה לעסק הקטן של עיצוב והלבשת בתים.

מאז, אני קמה בחריצות כל יום בארבע לפנות בוקר, נוסעת לחפש את הפריט הבא, ללקט בשווקים, בבתים, אצל ספקים, נוסעת לשווקים ביפו, בחיפה ובכל הארץ. התחלתי ממש מאפס, ואחרי קצת יותר משנה הפכתי להיות עוסק מורשה, מה שמאוד שימח וריגש אותי.

עם הזמן הכרתי ספקים ייחודיים, פיתחתי חוג לקוחות מסור וגדול שעוקב ורוכש, ופיתחתי לאט לאט את העסק הקטן שלי שגדל עם הזמן והיום ואני גאה בו מאוד.

מזה כמה שנים אני אוספת בובות עץ קוקשי יפניות, הבובות הללו הן עולם ומלואו, מסורתיות או מודרניות, כל אחת והסיפור שלה והאמן שייצר אותה. ישנם אמנים זוכי פרסים שהם שם דבר ביפן והבובות שלהם מאוד נחשבות וחלקן גם נדירות. עם הזמן לקוחות שנחשפו לאוסף שלי ביקשו לרכוש. החלטתי להתחיל לייבא ולמכור את הקוקשי בארץ. יש לי קשר עם מספר ספקים ביפן שמחפשים לי בובות בשווקים ואני בוחרת אותן בקפידה.

אני מאוד אוהבת אנשים וקשרים. בעבודה כעצמאית זה קצת חסר לי ולכן בשנה האחרונה התחלתי להעביר סיורים בשוק הפשפשים, בוקר של חוויה שכולל ביקור מבקומות מיוחדים שרב האנשים לא מכירים ולא מגיעים אליהם, יחד עם סיפורים מקומיים.

כיום אני עושה מה שאני הכי אוהבת. זו עבודה לא קלה, אבל אני מאוד אוהבת אותה. עם השנים זה יותר מאתגר למצוא פריטים יפים, כי יש פחות ופחות, והחלטתי לשלב אהבה נוספת שלי – נסיעות לחו"ל. התחלתי לנסוע לשווקים בחו"ל מספר פעמים בשנה , שווקים בפריז ובברלין, וגם שווקים גדולים אחרים באירופה. את כל האהבה הזאת אני מעבירה ללקוחות שלי.

כמה פעמים בשנה אני מזמינה אנשים לבית פתוח וליריד אצלי בסטודיו שבגינה וזה מאוד משמח וכיף שהמון אנשים באים אלי, עוקבים אחרי ואוהבים את הפריטים שלי ואת הטעם שלי.

הקמתי לפני כמה שנים קהילה מאוד גדולה בקבוצת וואטסאפ שמונה כיום כ-450 לקוחות אוהבים שלי. כל ערב הם מחכים ועוקבים אחרי הפריטים שאני מעלה, עד כדי כך שאם אני לא מעלה שולחים לי הודעות בפרטי מתי זה קורה ואם הכל בסדר. זה מאוד מרגש אותי.

רוצות להכיר את רגינה קצת יותר? מוזמנות להיכנס לאינסטגרם ולדף העסקי שלה.