השאלון / ראיון עם מעיין רוגל

אתן מוזמנות לקרוא את הסיפור של מעיין רוגל, ראיון נוסף בסדרת הפוסטים במדור השאלון שהחלה בעקבות הספר שלי "פינה משלך – סיפורים על נשים ומרחבי עבודה". בכל כתבה אני מארחת נשים שעונות על אותו שאלון עליו ענו המשתתפות בספר. מעיין היא סופרת, תסריטאית, מפצחת סיפורים ויוצרת אימרסיב. לילי מילת, שהראיון עמה הופיע בכתבה הקודמת במדור הציעה לראיין אותה, ולי הייתה הזכות להכיר עוד אישה מעניינת. 

מעין רוגל / סופרת, תסריטאית, מפצחת סיפורים ויוצרת אימרסיב

ממתי את עוסקת במקצוע ובמה עסקת לפני כן?

"העיסוק שלי בכתיבה התחיל בגיל מאוד צעיר. למדתי כתיבה במגוון רחב של מסגרות מאז גיל 16, ואני עדיין לומדת. אני כותבת ומפרסמת פרוזה מגיל העשרה. הספר הראשון שלי יצא לאור בשנת 2011, התחלתי להנחות סדנאות בגיל 20 ולכתוב תסריטים בגיל 23 אבל עד גיל 30 כל אלה היו רק עיסוקים ולא מקצוע. עד גיל 30 הייתי במקצועי מאמנת טאקוונדו. ועדיין, נדרשו לי עוד חמש שנים, הריון וחיפוש מקצועי עמוק כדי לנסח לי בדיוק את מי שאני ומה אני אוהבת לעשות. רק בגיל 35 אני חושבת שמצאתי באמת את מקומי. אני כאן בשביל סיפורים. אני כותבת אותם במגוון מדיומים, ואני מסייעת לכותבות וכותבים אחרים לכתוב את הסיפורים שמעסיקים אותם."

מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

"אני לא זוכרת את עצמי חושבת על זה באמת. לשאלה הקבועה 'מה תרצי להיות כשתהיי גדולה' הייתי משיבה במשיכת כתפיים. כבת לתי לאמא שעבדה אז בטלוויזיה ובקולנוע גדלתי מאחורי הקלעים. עולם הסיפורים העסיק אותי תמיד, וחיידק הקולנוע ואמנות הסיפור תפס אותי בגיל מאוד מאוד צעיר. כנראה שלא התעסקתי בזה כי התשובה הייתה בעצם ידועה לי."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"סיפורים! אני אוהבת את האפקט שיש לסיפורים על קוראים או צופים. אני אוהבת כשהקסם הזה מצליח. אני אוהבת את הרגע בו אני מפצחת סיפור של סופרת והאור נדלק לה בעיניים כי היא פתאום רואה מאוד בבהירות את הסיפור, ומה היא רוצה לעשות איתו. הוא פתאום בידיים שלה. כמו הרגע בו רוכב מיומן מצליח לאלף סוס פרא."

מה מייחד את העסק שלך מאחרים?

"הגישה שלי לסיפורים משלבת בתוכה את הידע שיש לי מתוך עבודה וכתיבה במגוון רחב של מדיומים. פרוזה, תסריט, משחק, אימרסיב (סיפורים שחוצים את גבול המציאות והבדיון). ובכולם אני רואה את אותם כלים. מה שאני מכנה 'המכניקה של הרגש', והוא כיום גם השם המאגד תחתיו את העשייה שלי בתחום. אני רואה את היכולת של הכותב לייצר חוויה רגשית מתוכננת לקורא או הקהל שלו. איך לגרום להם לבכות או לצחוק או לצרוח מפחד. אני לא מתעסקת בסופרים וסופרות, ולא מתעסקת במערכת היחסים שלהם עם הטקסט. אני כאן כדי לטפל בסיפורים עצמם ובמה קורה במפגש שלהם עם הקהל."

איך נולד הרעיון לעסק?

"כשאלמה, הבת שלי בת החמש וחצי נולדה, מצאתי את עצמי בוואקום. במהלך ההיריון, באיזשהו תזמון נורא (או נפלא), כל דבר שעבדתי עליו נעלם. הפסקתי לעבוד עם הסוכנות שלי, יצאתי מפרויקט תיעודי גדול, שני סרטים שעבדתי עליהם נעצרו, שתי סדרות ירדו מהפרק וצוות היוצרים התפרק, העבודה הקבועה שלי של כתיבת סרטונים שיווקיים נעצרה, ואיכשהו ילדתי וגיליתי שאין לי מושג מה לעשות עם עצמי. הילדה לא ישנה, זמני העבודה והפנאי שלי היו קצרים, והייתי צריכה לחשוב מה שווה לי את זה. מה מספיק חשוב כדי שאוותר על שינה ואעשה אותו. והתשובה הייתה אחת – סיפורים. סיפורים שלי, או סיוע לסיפורים של אחרים. לא סרטונים, ולא פיתוח, ולא לכתוב סיפורים של מישהו אחר. לכתוב את שלי ולעזור לאחרים לכתוב את שלהם. זכיתי למנטורינג נפלא של אליה אלון. בפגישה הראשונה, בעודי מניקה גורה קטנטנה, היא שאלה מה אני רוצה ואמרתי לה שאני רוצה להתפרנס מסיפורים. נדרשה עבודה רבה כדי שזה יקרה. אבל זה קרה. במסלול מדויק ונחוש. סיפורים הם העבודה שלי."

צילום: ליה יפה

מה את עושה כשיש לך יום קשה?

"במצב אידיאלי נטול קורונה – אני הולכת לאימון. אמנויות הלחימה ממשיכות להיות חלק מחיי עד היום, כבר שלושים וחמש שנים. אין יום רע שקרב טוב לא יכול לסדר."

מה סדר יום ממוצע שלך?

"אין לי סדר יום ממוצע. יש ימים שונים ותקופות שונות. אם אני בתקופה כתיבה, בתקופת עבודה לקראת יציאה של ספר, בתקופה של ליווי, בתקופה של שיווק וקידום ספר חדש, או בתקופה של סדנה או קורס, הרצאות וכנסים, מפגשי סופרת – הכל מאוד מאוד דינמי. זה חלק ממה שעובד בשבילי. אני לא אוהבת שיגרה."

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

"יש לי נחישות של אמנית לחימה. אין גבול לכמה שעות אני יכולה לשבת לעבוד אם צריך. וכשצריך אני מכוונת מטרה ומסוגלת לריכוז מאוד גבוה למשך זמן מאוד ארוך."

מהו הקושי ומה היתרון בעצמאות?

"ניסיתי להיות שכירה. זה לא עבד לי. הייתי שכירה איומה. אני עצמאית מגיל 22. החיסרון הוא חוסר ודאות, תקופות כלכליות מורכבות, העדר זכויות במצבי משבר (כמו עכשיו למשל). אבל היתרונות משמעותיים מאוד – יש לי חופש, גמישות, אני אחראית לגורלי, ויכולה להמציא את עצמי בכל רגע נתון מאפס. כבר עשיתי את זה. אני יודעת שזה אפשרי. וגם שפיות. אני חושבת שלא הייתי שורדת רגשית ונפשית אם הייתי שכירה."

איך את מחלקת את היום בין בית למשפחה, פנאי ועבודה?

"אני עובדת חלק ניכר מהזמן מהבית. כך גם אשתי. אנחנו גם שותפות בסטארט-אפ שנמצא בחיתוליו (ועוסק בסיפורים אימרסיביים). אנחנו מחלקות את מטלות הבית בינינו מאז ומעולם. מנוהל בוקר, עד נוהל לילה וכולל זמן עם הילדה אחר הצהריים. אני מקפידה לבלות לפחות פעמיים בשבוע את אחר הצהריים עם בתי, ואת סופי השבוע. הזמן שלי איתה הוא זמן שאני מקפידה לא להפריע לו. פנאי? פנאי מגיע כשיש זמן בשבילו."

צילום: פלג אלקלעי

מהו החלום עסקי או האישי שלך?

"אני  לא חובבת גדולה של חלומות. אני יותר טובה בבחירות ובפעולות. אני מכוונת כרגע הרבה מאוד מהעבודה שלי לטובת הקמת הסטארט-אפ שלנו והפיתוח שלו. במקביל ליתר החלקים של העיסוק שלי. הדבר היחיד שאני יכולה להגדיר כחלום הוא להמשיך לעשות, בדיוק את זה, עוד ועוד."

מה את רוצה שיקרה השנה?

"נכון לעכשיו אני חושבת שאסתפק בזה שהמציאות תאזן את עצמה. שהקורונה תהיה מאחורינו ותאפשר לנו להגיע לשלב השיקום. מעבר לזה – אני רוצה להשיג את המימון הראשוני עבור הסטארט-אפ שלנו ולהתחיל לעבוד, להוציא ספר חדש, להמשיך לכתוב."

ספרי על רגע מכונן בקריירה שלך.

"בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2006, הוקרן לראשונה סרט תיעודי שביימתי וכתבתי. 'סרט של משוטטים'. לראות ככה אולם מלא, קהל שצופה בסרט שעבדתי עליו זמן רב כל כך, זה היה מכונן. ויותר מהכל, הרגע המושלם הזה בו בתזמון המדויק, בהתאם למהלך קומי שעמלתי עליו עם שותפי לסרט הרבה מאוד בחדר העריכה, פרצו כל הנוכחים בצחוק. הצחוק הזה שמילא את האולם הוא אחד הדברים שהגדירו אותי כיוצרת."

ספרי על לקוח מעניין שהיה לך.

"אני עובדת עם סיפורים. הם כולם מעניינים. ושונים זה מזה. אני לא מספרת על לקוחות או סיפורים."

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

"מהצד של פיצוח הסיפורים – אני גאה במיוחד בכל הספרים שיצאו לאור אחרי שהסופרות והסופרים שלהם עברו איתי תהליך פיצוח. יש כבר תשעה כאלה בשלוש השנים האחרונות, ויש עוד ועוד בקנה. כל אחד מהם ממלא אותי גאווה. אבל אני גאה בעוד – אני גאה בספרים והסיפורים שלי, שראו אור, אני גאה ביצירה שלי במדיומים אחרים, כמו למשל 'אמנות הבריחה', חוויה אימרסיבית שכתבתי ויצרתי והופקה יחד עם שותפי ליצירה הזו ישראל קליוסטרו. אמנות הבריחה הייתה חוויה ראשונה מסוגה בעולם, שהפכה להיות מודל לשימוש באימרסיב במוזאונים ברחבי העולם. בשלושה שבועות של פעילות השתתפו בחוויה יותר מעשרים אלף איש. זה היה נפלא לראות אותם משחקים, וחוקרים ורצים במסדרונות. וזה מרגש ומסעיר לראות איך הקונספט הזה מכה גלים ברחבי העולם."

צילום: אפרת בלוססקי
מעיין רוגל סופרת ומלווה כותבים
צילום: אפרת בלוססקי

יש לך שעה פנויה – מה תעשי בה?

"אני ככל הנראה אשחק. אני גיימרית, כיום בעיקר של פורטנייט. זה עניין מקצועי במבנים סיפוריים וארכיטקטורת נרטיב של גיימינג, וזה גם כיף נורא. לפעמים אני אקרא, לפעמים אראה סדרה או סרט. אבל ככל הנראה שקודם אשחק קצת."

על מה את לא מוכנה לוותר ביום יום שלך?

"אין משהו שאני לא מוכנה או שלא ויתרתי עליו בעבר בימים מסוימים. בגלל האופי המאוד דינמי וגמיש של העבודה שלי, אין שום דבר קבוע. אני לא מאלה שכותבים כל יום. אני לא מאלה שאוכלים תמיד מסודר, או מקפידים על אימון קבוע, או ישנים מספיק תמיד. לא תמיד אני אבלה עם הילדה שלי או עם אשתי. לא תמיד אדבר עם חברים. אם זה ליום או יומיים, אין שום דבר שהוא קודש."

באיזה מקום בחו"ל היית רוצה ליצור או לעבוד?

"אני אשמח לריטריט כתיבה בכל מקום שהוא. קצר כזה. שבוע גג, לבד. לא אכפת לי אם זה בבקתה בלפלנד או בלב כרך סואן. כל מקום מוליד סיפורים אחרים."

בחדר העבודה של מי היית רוצה לבקר?

"של כולם! אני כל כך סקרנית, לגבי איך עובדות כותבות אחרות, או כותבים אחרים, איך אנשים מוצאים את הרעיונות שלהם, איך עוסקים בעבודות שאינן שלי. אם אפשר להיכנס ולהציץ, אני בעניין."

מהו הטיפ שלך להתנהלות עצמאית?

"גמישות. יותר מהכל. גמישות. העולם משתנה ללא הרף, וככל שאנחנו גמישות יותר כך אנחנו יכולות להתאים את עצמנו. אני חושבת שזה משהו שאין לנו ברירה אלא ללמוד עכשיו ולאמץ. כי ההתנהלות של עכשיו לא תעבוד בהכרח בעוד חודש, ומה שהיה לפני חצי שנה אולי כבר לא רלוונטי, ובכלל, אנחנו לא יודעות לתוך איזה עולם נצא מהצד השני של כל זה. כדי לשרוד אנחנו חייבות להיות גמישות."

מעיין רוגל סופרת ומלווה כותבים
צילום: אפרת בלוססקי

אף פעם לא תתפסו אותי…

"מתקשה לענות על זה. כנראה שאני מאלה שמוכנים לנסות כל דבר פעם אחת."

מהו הטיפ שלך לניהול זמן?

"אני לא חושבת שיש לי טיפ לזה. אני לא בטוחה שיש משהו אחד שעובד לכולן. אולי זה הטיפ שלי. אל תנסו למצוא את הזמן שלכן בשיטות של נשים אחרות. לכל אחת מאיתנו יש את הקצב שלה, את ההפוגות שלה, את טווח הריכוז שלה, השעות שלה. תמצאו את שלכן אצלכן."

מה מרגיע אותך?

"אמנויות הלחימה. קרב טוב. לא קשוח מדי, אבל מתיש ומאתגר."

מה לא יודעים עלייך?

"מה שלא יודעים עלי, מהדברים הגדולים ועד הקטנים, נשאר סודי. אלו הם חומרי הגלם הכי טובים ויקרים שלי. אם אספר לא אוכל לכתוב אותם אל תוך סיפורים ודמויות בדיוניות."

מעיין רוגל סופרת ומלווה כותבים
צילום: ליה יפה

איך את מתחילה את יום העבודה?

"בקפה. לפעמים הוא יהיה בנינוחות מול פייסבוק, לפעמים בדרך לאנשהו באוטו, לפעמים תוך כדי שאני מכינה את הילדה לגן. חוץ מהקפה אין משהו אחד קבוע."

מהי השעה האהובה עליך ביום?

"השקיעה. כשהעולם נמצא בו בזמן באור ובחושך. במידה מסוימת משם, מנקודת הזמן הזו, אני כותבת."

אימצת לאחרונה הרגל חדש?

"הליכות. למרות שאני בכושר לא רע, אני שונאת לרוץ. אימוני אמנות לחימה בקבוצה לא אפשריים כרגע, אז אני יוצאת להליכות ארוכות פעמיים שלוש בשבוע. סביב השכונה. יש לי תחנות קבועות, לפעמים ההליכות האלה כוללות חלקי אימון נוספים. אני אוהבת אותן. הן לרוב בשעת השקיעה.

את מי היית רוצה לשאול את כל השאלות הללו? 

"אליה אלון, רויטל לבנה סרוסי, דורית תמיר."

תודה מעיין ששיתפת אותי ואת הקוראות וסיפרת לנו קצת על עצמך. ואם אתן רוצות להכיר את מעיין קצת יותר מוזמנות להיכנס לאתר ולדף הפייסבוק שלה כדי להתרשם. נמשיך בקרוב עם ראיון וסיפור נוסף. 

מי עוד ענתה על השאלון? שלי גרוס / אנה קופיטו / יעל בנימין / עדי הלמן / נעמה סגל / דניה ויינר / שרון ברקת / עדי לחובר שלו / עפרה אייל / הדסה עובד / לילי מילת

* הניוזלטר של מגזין 'מיס מנדלה' ישלח אליך ישירות לדוא"ל עם עדכונים על פוסטים חדשים. את ההרשמה לניוזלטר ניתן לבטל בכל עת.
KADYA
KADYA
KADYA
MAKE MY DAY
MAKE MY DAY
MAKE MY DAY
TEA&SODA
TEA&SODA
TEA&SODA
Got a promo
Got a promo
Got a promo
Belle & Me
Belle & Me
Belle & Me
ELIOR
ELIOR
ELIOR
נעמה ברוש
נעמה ברוש
נעמה ברוש
לירון וייס כהן
לירון וייס כהן
לירון וייס כהן
גליה נתן-אפשטיין
גליה נתן-אפשטיין
גליה נתן-אפשטיין
רותם ברנר
רותם ברנר
רותם ברנר
הדס פילובסקי-רון
הדס פילובסקי-רון
הדס פילובסקי-רון
גלית מלכי-דהן
גלית מלכי-דהן
גלית מלכי-דהן
רוית רוד
רוית רוד
רוית רוד
רויטל רודצקי
רויטל רודצקי
רויטל רודצקי
לילה פורת
לילה פורת
לילה פורת
לימור מלכיאלי
לימור מלכיאלי
לימור מלכיאלי
עינת פרומוביץ
עינת פרומוביץ
עינת פרומוביץ
שני עינתי
שני עינתי
שני עינתי
רוית פרנק
רוית פרנק
רוית פרנק
יפית רותם
יפית רותם
יפית רותם
נועה סטרלינג
נועה סטרלינג
נועה סטרלינג
יסמין גנזי בן לולו
יסמין גנזי בן לולו
יסמין גנזי בן לולו
מירית פיש
מירית פיש
מירית פיש
אפרת חבאני
אפרת חבאני
אפרת חבאני
סתיו שבת
סתיו שבת
סתיו שבת
fineNsimple
fineNsimple
fineNsimple
נטאשה מזור
נטאשה מזור
נטאשה מזור
קננה - חיבוק מהסוואנה
קננה - חיבוק מהסוואנה
קננה - חיבוק מהסוואנה
סימה בכר
סימה בכר
סימה בכר
My heART
My heART
My heART
מיכל זילברשטיין
מיכל זילברשטיין
מיכל זילברשטיין
זורה - זוהר נתיב גולן
זורה - זוהר נתיב גולן
זורה - זוהר נתיב גולן
רונית טאוליב
רונית טאוליב
רונית טאוליב
הצוותיה
הצוותיה
הצוותיה
Kli-che
Kli-che
Kli-che

חדש!!! הספר פינה משלך

סיפורים על נשים ומרחבי עבודה, עכשיו במבצע מיוחד וללא דמי משלוח! הזמינו עוד היום את העותק שלכן...

Facebook comments

השארת תגובה