מטיילת בכפכפים / עמק המעיינות באוגוסט

רגע לפני שמסתיים החופש הגדול ובמקום לחשוב על מה עושים היום עם הילדים, נחזור לחשוב על מה שמים בסנדוויצ'ים היום, אני רוצה לספר על הטיול שלנו לעמק המעיינות. הקיץ הזה הצטיינתי בטיולים, אני מופתעת מעצמי ומצפה לטפיחה אחת או יותר על השכם – הקיץ הזה טיילנו! טיולי יום וטיולים לשני לילות ואפילו לשלושה. ואמנם אנחנו רואים את קצה המנהרה (שקוראים לה חגי ספטמבר למי שבהכחשה סלאש הדחקה), אבל יש עוד כמה דברים שאולי נספיק. ואל דאגה, הספקנו גם מסכים.

עמק המעיינות באמצע שבוע אבל עדיין בקיץ

הרעיון לנסוע לעמק המעיינות קשור כנראה באופן עקיפין לטיק טוק, יש מי שראה שם איזה מעיין אז חשבתי למה לא לעשות מזה טיול? כשעולות מחשבות כאלו אני ישר מתחילה לעשות רשימה, ואם לא הייתם באזור עדיין או שהייתם רק פעם אחת – יש שם המון מה לעשות. אבל המון! מספיק לשבוע ויותר. הרשימה התארכה והתארכה ומרוב שהייתי עסוקה במחשבות של הטיימינג מבחינת הימים בשבוע, שכחתי שמדובר באמצע אוגוסט באחד האזורים החמים ביותר בארץ, כשצל זה לא משהו שמחכה לכם בכל פינה. אז תכננתי ורשמתי, הזמנתי מקום שלושה שבועות לפני, ויצאנו לדרך.

היום הראשון – דרך נוף נחל חרוד

באמצע אוגוסט לפני שנתיים טיילנו בדרכי נוף במקום שונה לחלוטין. קריר ולא עמוס, עם מים בכל פינה וירוק לאורך כל הדרך – לנורבגיה יש כבישי נוף מדהימים למי שמעוניין. אבל מאחר והמרחק בינינו לבין הטיסה הקרובה אינסופי כרגע, חיפשתי דרך נוף ישראלית. נסענו לכיוון הגלבוע והר שאול והתחלנו.

עין יזרעאל

לפני שהתחלנו את הנסיעה בדרך נוף נחל חרוד עלינו לתצפית בהר שאול, שם אפשר לראות את כל הנוף הסובב אותנו כולל כביש העפר שאליו מיועדות פנינו. אין שם צל אז לא לבנות על פיקניק באוגוסט אבל תמיד נחמד להסתכל קצת על הנוף מלמעלה. נסענו לנקודת ההתחלה של המסלול שלנו –עין יזרעאל (מסלול ברכב, כן?). לא תכננתי לעצור שם כי הייתי בטוחה שיהיה עמוס – בכל זאת מעיין באמצע החום של אוגוסט ובשבת זה מתכון מובטח לעומס. אבל הופתעתי לטובה. המקום לא היה עמוס אז עצרנו לפיקניק קליל וטבלנו במים הקרירים שך המעיין. אם ככה זה בשבת אז בטח באמצע השבוע עוד יותר ריק וכדאי להגיע. רושמת לעצמי לפעם הבאה.

נסיעה בסמוך לנחל חרוד

את הנסיעה שלנו בדרך הנוף של נחל חרוד התחלנו ממש ליד עין יזרעאל (לינק למפה של הדרך). זוהי דרך עפר המאפשרת נסיעה נעימה לאורך נחל חרוד אשר בעמק יזרעאל, ומתחילה באזור צומת נבות. לפעמים יש גישה למים ולפעמים עוד מסלולים קטנים, ואפשר לעשות גם חלקים ברגל אבל לא באוגוסט. יש כמה מקומות שאפשר לעצור בהם, אנחנו עצרנו בשניים, ואחריהן נכנסנו לישוב חפצי בה, שם היה הצימר שהזמנו.

טבילה קטנה במי הנחל – במעבר על אחד הגשרים בדרך ראינו ירידה קטנה אל הנחל ועצרנו. פינה ירוקה באמצע השדות, עם מים זורמים ונוף לגלבוע, מקום מושלם לפיקניק בימים קרירים יותר. זה לא רחוק מעין יזרעאל ולא מדובר על נסיעה ארוכה מידי בדרך עפר. אבל זה הרגיש כמו מקום לא מוכר, כזה שלא הרבה מגיעים אליו. גם בדרך עצמה ראינו אולי רכב או שניים אז כנראה שאנשים פחות מכירים.

חניון נוף גלבוע – בהמשך הדרך הגענו למקום עם פחות צמחיה ועם ירידה נוחה לנחל. אפשר לחצות אותו או להיכנס אליו, ומעברו השני יש חניון עם גישה מהכביש המהיר שמקביל לדרך הנוף. שוב, חם וריק אבל אני בטוחה שבימים קרירים יותר מגיעים לשם אנשים ליום פיקניק בטבע וזה מקום מצוין לבילוי משפחתי. המים קרובים, יש שולחנות פיקניק מוצלים – מה עוד צריך?

גשר קנטרה

אחרי שפרקנו וסידרנו את כל הדברים בצימר המעולה שלנו, המשכנו בדרכינו. נסענו לכיוון בית שאן ושם פנינו לדרך עפר שמובילה את גשר קנטרה. אני מודה שמדובר פה על סימון וי. ראיתי כל כך הרבה תמונות שלו והוא בהחלט פוטוגני אז רציתי גם אני להגיע לשם. הגישה אליו מאוד קצרה מדרך העפר ויש הליכה קצרה מעליו ואחר כך ירידה אל המים. ללא ספק הגשר יפה. המים נשפכים והינה הזדמנות לתמונה ממש יפה רק חבל שחלק מהאנשים שבאו לעשות פיקניק ליד הגשר השאירו כל כך הרבה זבל אחריהם!!! לא ניתן להיכנס אל המים, בשל זיהום, אבל אם ינקו שם, אז אפשר לעשות פיקניק כיפי, יש רעש של מים ויש צל, לפעמים לא צריך יותר.

קניון הבזלת

כשחיפשתי מקומות מעניינים בהם ניתן לבקר או לעצור, גיליתי המון מקומות שאני לא מכירה ונמצאים באזור הטיול שלנו. אחד מהם הוא קניון הבזלת, שם ניתן לצפות במי מחל חרוד נשפכים וחוצבים בסלע. עוד נקודת תצפית נחמדה בדרך שלנו. בימים קרירים יותר אפשר להגיע ולעשות פיקניק ליד, יש שולחנות ונראה כמו מקום נחמד לעצירה.

המפלים הלבנים

העצירה הבאה שלנו גם האחרונה לאותו יום הייתה במפלים הלבנים, והמטרה הייתה לסיים את היום בטבילה במים הקרירים של המפלים. הם נמצאים בסמוך לישוב עין הנציב, ירידה קטנה לכביש עפר סביר, נסיעה של שתי דקות ואתם שם. הגענו לשם קצת לפני חמש, השמש הייתה בשיאה ובמקום היו כמה רכבים. יש כמה נקודות גישה למים ויש בכולן מפלים קטנים, עם זרימה די חזקה (יכולה להעיף כפכף של קרוקס…). אפשר להניח שמיכה ולנשנש ולהיכנס אל המים, מקום כיפי ממש אבל… מלוכלך. אנשים לא מנקים אחריהם, זה ממש עצוב לראות את זה. יש צל ונעים להיות במים, סה"כ מקום שכדאי לעצור בו, לטבול וגם לצלם. סיימנו שם את היום, וחזרנו אל הצימר.

היום השני – בין חפצי בה לעין שוקק

את היום השני התחלנו בצפייה בזריחה מהמרפסת של הצימר, וגם בכדורים פורחים שהתרוממו גם הם לכבודה. כמשפחה עם מתבגרים היה ברור שלא נצא לשום מקום בשעה מוקדמת אז לקחנו את הזמן. בתכנון היה ביקור בבית אלפא לפני שנגיע אל מקור המים של היום.

בית הכנסת בבית אלפא

אחד הדברים הטובים בצימר שלנו (ויש הרבה) הוא המיקום שלו. אמנם ממוקם בישוב קטן, אבל יש המון דברים במרחק נסיעה של דקות ממנו. בית הכנסת שנמצא בבית אלפא הוא אתר ארכיאולוגי ובו שרידי בית כנסת מהתקופה הביזנטית בארץ, שהתפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי חורבן בית שני. הביקור בו אינו ארוך, אך מרשים. פיסות היסטוריה מול העיניים, יצירה של פעם, עם כל הסיפור שמאחוריה.

עין שוקק

בצהרים נסענו לפארק המעיינות. היה עמוס בחנייה, חלק מהאנשים היו בדרכם לסחנה, אך בפארק המעיינות עצמו לא היה עומס. החלטנו ללכת ברגל אל המעיין, לקוחים בחשבון שמדובר על הליכה בשמש של צהרים עם ציוד. בעיני כדאי שיהיו שם שאטלים, לא כולם רוצים להשכיר גולפיות. הן גם יקרות וגם לזמן מוגבל אז מי שמעוניין לבלות את היום במעיין אחד לא יכול למצוא בהן שימוש. בעודנו הולכים בשמש עצרה גולפית עם משפחה נחמדה וכמה מקומות פנויים, ושלושה מבני משפחתנו עלו עליה ונסעו בכיף אל המעיין. אני לא הייתי אחת מהם.

אחרי הליכה של כרבע שעה הגענו אל המעיין. בסביבת המעיין יש צל, אין שולחנות אבל בסה"כ נוח לשבת שם. המים היו קרים ממש, ומומלץ להיכנס עם סנדלים כי יש אבנים בתחתית. זה מעיין כיפי מאוד, ולשמחתנו לא היה מאוד עמוס. העברנו שם כמה שעות, שינינו לפעמים מיקום בגלל השמש והמנגלים (אסור לעשות שם…) והיה כיף. לקראת אחר הצהרים מתחיל להתרוקן שם. מתחם הגולפיות נסגר, אבל לפארק עצמו יש גישה כל הזמן כך שאם אתם באזור, זו גם שעה מצוינת להגיע, במיוחד באוגוסט.

השביל הרטוב בעין שוקק

מי שרוצה לעשות משהו מעבר לשחייה במעיין יכול לעשות את המסלול הרטוב שנמצא ליד. מסלול של כ- 300 מטר שכולו במים, הוא מוצל, מרענן וכיפי, וגם פוטוגני… אפשר ללכת אותו במים לשני הכיוונים או לצאת בסוף ולחזור ברגל (בשמש…).

הגן היפני בחפצי בה

אחרי שחזרנו לצימר שלנו ולפני השקיעה, נסענו אל הגן היפני שבישוב. זהו גן יפני מסורתי שנתרם לקיבוץ חפצי-בה מתנת תנועת ה'מקויה' – אוהבי ישראל מיפן. פינה ירוקה וחמודה עם מזרקה ודשא. קראנו שמומלץ להגיע מוקדם בבוקר או בערב והבחירה בערב הייתה ממש טובה, הגענו בדיוק בשקיעה. אחרי סיבוב קצר נסענו לארוחת ערב במסעדת ארטישוק, שנמצאת כרבע שעה מהיישוב.

היום השלישי – מסיימים במעיין עין מודע

עזבנו את הצימר בידיעה שעוד נחזור אליו, ושעינו את דרכינו אל היעד האחרון לאותו יום, עין מודע. את שאר המעיינות והמקומות נשאיר לביקורים הבאים

עין מודע

הגישה לעין מודע נוחה יותר מאשר לעין שוקק. אמנם עין מודע אף הוא חלק מפארק המעיינות וניתן להגיע אליו בנסיעה קצת ארוכה עם הגולפית אך יש גישה אליו גם מחנייה ייעודית שנמצא כחמש דקות הליכה מהמעיין ויש בה טיפה צל כל כמה מטרים. מאחר וטיילנו באמצע השבוע לא היה עומס במקום, והיה מאוד נחמד. אני אהבתי את עין מודע יותר מאשר את עין שוקק. הגישה למים יותר נוחה, הוא יותר "מובנה" ויש גם כמה שולחנות פיקניק. יש הרבה צל וכיף להיות במים, למרות שהם די קרים.

הצד הקולינרי של הטיול

ביום השני של הטיול הגענו למסעדת ארטישוק, מסעדה שהתפריט שלה ברובו איטלקי. קראתי ביקורות טובות עליה והכל נראה טוב, כולל הנוף מהמרפסת. כשהגיע האוכל, הוא היה טעים אבל השירות היה ממש מאכזב, וההמתנה של כמעט שעה לאוכל הייתה לא קלה לפיות הרעבים. אפילו גורי החתולים המתוקים שהיו ליד השולחן לא עזרו.

את שאר הארוחות אכלנו בצימר או על שמיכה במעיין, אבל יש המון אפשרויות נוספות באזור: מסעדת רוטנברג בגשר ומסעדת דגים בחפצי בה (שתיהן היו סגורות בימים שהיינו שם) ובתחנת הדלק של בית השיטה יש שתי מסעדות- אחת איטלקית והשנייה נודלס בר. יש שם גם סופר שפתוח 24 שעות ביממה. יש גם כמה בתי קפה ופודטראקים באזור – בניר דוד, בכפר יחזקאל, ביזרעאל ועוד. ואת הגרינבאס במושב היוגב אם אתם רעבים בדרך חזרה

מה לא עשינו

אם אתם מגיעים לעמק המעיינות ויש לכם זמן פנוי או שהדברים שאנחנו עשינו פחות מתאימים למשפחה שלכם, הינה כמה דברים שנפלו על רצפת העריכה ואני מקווה שנגיע אליהם בפעם הבאה: סיור זריחה או שקיעה בעמק המעיינות, ביקור בגן גורו, חורשת גדעונה, עין מגדל, סדנת קליעת סלים, נהר האסי, בית התה בחפצי בה, סיור בחוות הרוח בגלבוע, מופע אורקולי בגן הלאומי בבית שאן, הגן הלאומי בכוכב הירדן ועוד הרבה מקומות…

בסוף טיול אני תמיד מסכמת

אז היו לנו שלושה ימים עם הרבה נופים ומים ורק קצת מסכים, צימר מצוין ממש שאליו כדאי לכם להגיע ולנו כדאי לחזור. גילינו מקומות חדשים והבנו שיש עוד הרבה מה לראות, מקומות יפים שחלקם חבויים מהעין ופחות מוכרים אבל בהחלט שווים ביקור.