מטיילת בכפכפים / יוצאים מהסגר ישר לצפון

התקופה הזו, שנקרא לה בין הסגרים, נמשכת מהרגע שנגמר הסגר הראשון, שהיה אכן סגר ולא ריסון מהודק לבקשתך כמו אלו שאחריו. אני דואגת לא להתעדכן במה שקורה מסביב וניזונה בעיקר משמועות וידיעות שמגיעות אלי דרך הרשתות במינון נמוך. ולא פלא שכשנזכרתי לעשות איזו גיחה לטיול בצפון, התחיל עוד סגר. לא נכנעתי. הזמנתי לסיום המתוכנן שלו. ואז לסיום המתוכנן של הדחייה הראשונה. ואז לסיום המתוכנן של הדחייה השנייה. הסבלנות משתלמת, לא שהייתה ברירה, והינה לפני כמה ימים יצאנו צפונה כדי לבלות יחד חופשה משפחתית מורחבת, עם פרצופים מוכרים מהפייסטיים.

קיווינו לשלג אבל במקום זה קיבלנו משהו לא פחות טוב – מזג אוויר קייצי באמצע פברואר, הזדמנות מצוינת לטיול בכפכפים. בתכנון – לראות פרחים, לראות זרימה, לאכול כל הזמן ולנוח. אז מה עשינו?

פריחה במנחת מגידו

במנחת מגידו כבר היינו מספר פעמים בעבר, והמשותף לכולן הוא הכמות הגדולה של הפרחים והכמות הגדולה של האנשים שמגיעים להצטלם איתם. בתקופה הזו של השנה יש הרבה אופציות לטיולי פריחה ואפילו עשיתי לעצמי רשימה, אבל מנחת מגידו הסתדר לנו בדרך אז נסענו לשם. במקום יש שביל הליכה לא ארוך בין פרחים צבעוניים, עם הרבה הזדמנויות לתמונות משפחתיות ותמונות של פרחים. אפשר להתמקם שם על מחצלת ולפתוח שולחן או סלסלת פיקניק בהתאם לטרנד הפיקניקים ששוטף עכשיו את הארץ. למרות שהיה עמוס, נהנינו מהפריחה והפרחים וכשסיימנו את הסיור בשביל המשכנו בדרכינו צפונה.

מנוחה עם נוף לחרמון

הגענו אל כפר יובל ואל הצימר הנבחר לסופ"ש הזה. לצימר קוראים "בצל המכנף" והוא היה מאוד מוצלח ומתאים לנופש שלנו. עם מספיק מוקדי עניין למנוחה ולפעילות, עם נוף לחרמון ועם רחוב בשיפוע שאפשר לרכב בו על קורקינט. גם הצימרים עצמם ממש סבבה, להורים ולילדים ועם מתחם אכילה משותף שבו אפשר לסמן וי על אחת המטרות של הטיול – ארוחות בוקר ארוכות. בשעות אחר הצהרים כבר התחיל להיות קריר ופחות מתאים לקצר אבל סה"כ היה ממש נעים. הזמנו ארוחת הערב ממסעדת "צ'יז" בבית הילל והיה מאוד מוצלח ומשביע לכולם, ואת היום סיימנו ברכיבה לילית על קורקינט ברחוב של הישוב – סליחה על הרעש.

טיול זרימה לצד הירדן

אחרי מנוחה ארוכה ולא לפני הצהרים, יצאנו לטיול קצר בטיילת עמי שיוצאת מגשר יוסף בסמוך לכפר בלום ונמשכת עד לשדה נחמיה, והכל לצד הירדן. יום מושלם עם שמיים כחולים הוא סיבה מספיק טובה כדי שיהיו שם המון אנשים ואכן עונת הפיקניקים הייתה שם בעיצומה. הלכנו לאורך השביל ולאורך הירדן עד שהגענו לאזור פנוי יחסית ובמקום להמשיך בשביל עד סופו התמקמנו על הדשא והתפנקנו בשמש ליד המים. השביל מאוד נוח להליכה, אנחנו לקחנו את הקורקינט גם לכאן וזה היה מאוד מוצלח. זה בהחלט מקום שאפשר לרבוץ בו כמה שעות ואם אתם מגיעים באמצע השבוע אז אני בטוחה שזה אפילו עוד יותר מהנה. עוד על טיולים בסמוך לירדן בסיפור על הטיול שלנו ליסוד המעלה לפני כמה חודשים.

סיור שקיעה באגמון החולה

התחנה הבאה שלנו – אגמון החולה. סיור השקיעה שיש במקום מאוד מומלץ, והינה אנחנו מגיעים אליו כבר בפעם השנייה. הנסיעה אל מאחורי הקלעים של הפארק, המקום שבו נמצאים אלפי עגורים היא חוויה מיוחדת במינה. גם בפעם השנייה, עדיין הופתעתי כשפתאום הופיעו סביבי כל אלפי הציפורים האלו. צפינו בהן מכל מיני נקודות לאורך הדרך – אוכלות בשדה, עפות אל מים, וגם הולכות לישון. חתולי בר וחזירי בר הופיעו להם לאורך הדרך כדי לבדוק אם יש איזה עגור בשבילם. הסיור נמשך כשעה, ובימי הקורונה העגלות לא מלאות ויש חלוקה לפי אזורים כך שלא היינו קרובים יותר מידי לאף אחד. אחרי שעה ושלוש מאות תמונות עשינו את דרכינו לכיוון הצימר ובדרך גם אכלנו סוף סוף במסעדת "כביש 90" (או ליתר דיוק בחניה).

מפל התנור וחזרה הביתה

את היום הבא פתחנו בריצת בוקר בכביש שעוקף את כל הישוב ולאחריה קצת מתיחות ויוגה בשמש על הדשא. ארזנו הכל ויצאנו לכיוון הבית עם כמה עצירות בדרך. אל מפל התנור הגענו מהחלק התחתון, מה שאומר שלא היינו מיטיבי לכת באותו יום והסתפקנו בהליכה אל המפל וחזרה. את המסלול הארוך כבר עשינו בעבר, אבל נזכרתי בזה רק כשהגענו למפל. באזור החניה יש כמה בריכות שכשוך, הזדמנות מצוינת לטבול את הרגלים במים קפואים כשבחוץ ממש חם. מאחר והיינו שם ביום ראשון, גם לא היה עמוס במיוחד. העצירות הבאות היו בתצפיות לאורך הדרך. הראשונה הייתה במצפה דדו, עם נופים לחרמון, אל הרי הגולן, עמק החולה ועוד. משם המשכנו דרומה דרך כביש 65, לאורכו יש מספר נקודות תצפית ומתוכן בחרנו את מצפור ארבל שם זכינו לנופים של הר ארבל וגם של השקיעה, לפני שהמשכנו בדרכינו והגענו הביתה עייפים אך מרוצים וחלקינו גם ישנים.

מטיילים בצפון ורוצים עוד כמה רעיונות?

הינה כמה מקומות שהיו ברשימה אבל לא היינו בהם ונשמור לפעם הבאה (בכל זאת יומיים ורבע): פריחת שקדיות בסמוך למושב היוגב, גן לאומי תל חצור, פריחה בחורשת טל, מוזיאון א גרויסע מציאה, מבצר הונין וגבעת הרקפות באזור רמות מנשה. בנוסף, אני מרגישה שאני צריכה לעשות טיול פוד טראק בין כל האופציות בצפון שנראות מעניינות וטעימות. ויש עוד הרבה, רק שנוכל להמשיך ולטייל…