החופש הגדול הגיע לסיומו ועוד שניה נצעד בצעדים קלילים את החזל"ש המבורך. אז אתן בטח שואלות את עצמכן איזה מין טיימינג זה לפרסם פוסט מלא המלצות על טיולים כיפיים עם הילדים כשאנחנו בדיוק מזדכים עליהם בשערי בית הספר, אבל זה לא באמת חזל"ש. אחרי שתי אסיפות הורים בזום אני יכולה להגיד לכם שהחזל״ש הזה שחלקנו מייחלים לו באוגוסט, ממש לא בדרך אלינו בשלישי הבא.
ולמה זה? קודם כל התפנה לנו יום נוסף – יום שישי. יום בלי לימודים בכיתות הנמוכות אצלנו. דבר שני, החגים תיכף פה אז בואו לא נזרוק לאוויר מילים כמו חזל"ש סתם לפני שחגגנו את שמחת תורה. ודבר נוסף, השנה אנחנו חיים את הרגע ואת ההנחיות של הרגע. אז רק למקרה שיורידו גם את יום חמישי, בואו נהיה מוכנים להעסיק את החמודים.
טיולים עם עומר
אנחנו לא מהמטיילים באמת. מהמתכננים, מהרוצים, המקווים וכו'. אבל פה זה נגמר. לא סימנו וי על המסלולים שחייבים, לא עשינו את היהודייה, לא טבלנו בעין חרדלית ולא הגענו עד עינות צוקים. כי כל דבר כזה מצריך התארגנות, ורק המחשבה על ההתארגנות מעייפת. וגם אם הלכנו על זה אז תמיד יצאנו מאוחר מידי מהבית. ולא כולם היו תמיד מרוצים. השנה החלטתי על קונספט חדש.
השנה החלטתי שאני ועומר נעשה בונדינג של אמא ובן לפני כיתה א' ונעשה טיולים לבד, רק אני והוא. טיולים במרחק נסיעה קצר, כדי להוריד את כמות הפעמים שישמע המשפט "מתי מגיעים".
מבצר אפולוניה
הגן הלאומי אפולוניה נמצא במרחק של כרבע שעה נסיעה מהבית שלנו מה שמיד הופך אותו ליעד רלוונטי ביותר. ביקרנו במקום מספר פעמים בעבר בהרכבים שונים וזה מקום כיפי לטיולים משפחתיים. מאחר ומדובר על נסיעה קצרה לא קמנו מוקדם מידי והתארגנו די מהר – עומר התלבש וראה טלוויזיה ואני הכנתי סנדוויץ' ומים לדרך. וזהו. בחיים לא התארגנתי כל כך מהר לטיול.
הגענו וגילינו שהחניה די ריקה, שבת בבוקר בימי קורונה כנראה זמן לא מספיק פופולרי. כמובן שהזמנו מקום מראש וגם דאגנו לעשות מנוי מטמון עוד בטיול המשפחתי שעשינו בתחילת החופש. יצאנו אל השמש מרוחים ומכוסים פחות או יותר ועשינו את המסלול עד המבצר. בפעם האחרונה שהיינו עומר היה עדיין בעגלה אז הפעם הייתה לו חוויה שונה ומעניינת יותר והוא היה מאוד סקרן ורצה שאקריא לו חלק מהשלטים וגם דיברנו קצת על מבצרים והחיים בהם.
כשהגענו למבצר הוא ממש התלהב. דאגנו לעבור בכל החדרים ולחשוב מה היו עושים שם ואחרי שחקרנו את הנושא ועשינו מאה הפסקות מים ואוכל התחלנו את דרכנו חזרה. שביל קטן הוביל אותנו לכמה מתקני לחימה שלא ראיתי בביקורים קודמים וגם לשביל הליכה שמוביל לספסל מול נוף הגלים. ישבנו שם לרגע, עצמנו עיניים והקשבנו לקולות הגלים… ועשינו דרכינו חזרה לאוטו.
כמה פרטים: הפארק נמצא באזור השרון למי שלא מכיר, אפשר לעשות את המסלול בשעה אבל גם בשלוש. בתחילת המסלול יש קיוסק קטן עם מזכרות, שתייה וגלידה וגם שירותים. בחופש הגדול ראיתי שיש כל מיני פעילויות גם בשעות הערב.
פארק עין אפק
הפעם לקחתי סיכון ובחרתי ביעד יותר רחוק. אחרי שיחה עם עומר החלטנו לשלב שני מסלולים ביום אחד. טיול בשמורת הטבע עין אפק וקפיצה לאיקאה בקריית אתא לרכישת שולחן כתיבה לכיתה א' שהיה רק שם במלאי. קמנו מוקדם בשישי בבוקר ושוב אחרי התארגנות קלה כבר יצאנו לדרך ואל הפארק הגענו לפני עשר בבוקר. גם הפעם הזמנו מקום מראש והגענו לחנייה ריקה, בין השאר בגלל שהיה יום חם ובשנייה שיצאנו מהאוטו הזעתי כמו אחרי ריצה של שעה.
פארק עין אפק הוא מקום כיפי ובחירה מצוינת לטיול משפחתי בכל הרכב. יש בו מסלול מעגלי העובר בין אגמים ושיחים, עם תצפיות על דגים בעיקר כי ג'מוסים לא נראו באופק, והליכה על גשר עץ הבנוי על המים. לאורך הדרך יש שלטים והסברים. עומר גילה עניין והיו לו מלא שאלות שלא על כולן הייתה לי תשובה. למרות החום הוא מאוד נהנה וגם פינק אותי במילות חיבה. עשינו הפסקות בספסלים מוצלים שם דיברנו גם על הפארק וגם על החיים והכל בפרטיות כי היו שם בפארק רק עוד שתי משפחות.
בסיום המסלול ואחרי גלידה עשינו את דרכינו מזיעים ומרוצים לאוטו, ונסענו ישר לאיקאה שם עשינו מסלול עמוס יותר אבל במזגן שבסופו חזרנו הביתה עם השולחן המיוחל והמשכנו את הבילוי המשותף כשאני בונה את השולחן מיד אחרי שהגענו – אלא מה?
כמה פרטים: הפארק נמצא באזור הקריות למי שלא מכיר, היה כתוב שהמסלול לוקח שלושת רבעי שעה, אבל בהחלט כדאי יותר. בסוף המסלול עוברים וכמובן שעוצרים ליד הקיוסק של מזכרות, השתייה והגלידה וליד החניה יש שירותים.
שמורת חוף השרון
בדקתי מה עוד יש במרחק נסיעה של רבע שעה, ונתקלתי בשמורת חוף השרון. מתורגלים בהתארגנות הגענו לשמורה, שוב בשיא החום, כי זה אוגוסט. הייתי בשמורה בעבר ומה שזכרתי היה טיפה שונה אבל העיקר שרואים את הים מלמעלה. נכנסנו לשער המסתובב והתחלנו את המסלול.
אחרי הליכה של כמה דקות כבר נראה היה שהמסלול הזה יהיה מתיש במיוחד, החום ביחד עם החול הרותח שבו הלכנו קצת הקשו על ההתקדמות. יכול להיות שהבחירה בכפכפים לא הייתה הדבר הנכון? אבל עדיין, עם כל החום והחול, המראות של הים מהצוק היו פרייסלס. בכל עצירה לשתייה – והיו הרבה – לא יכלתי שלא להתלהב מהנוף וגם להלהיב את עומר שהתחיל לגלות סימני עייפות.
אחרי עצירה בדק עץ עם תצפית יפה הוחלט שזה הזמו לחזור חזרה. כשהתקרבנו לסיום המסלול שכנעתי את עומר לרדת בירידה תלולה טיפה אל חוף געש. אחרי כמה דקות של ירידה הגענו אל החוף – לא הייתי שם מעולם אבל מיד אהבתי. חוף קטן ויפה, ולא מאוד עמוס בשבת, עם מציל ומקלחות. עשינו שם הפסקה למשחקים במים ועשינו את דרכינו חזרה למעלה. לקח קצת יותר זמן כי זו עלייה אבל בסוף חיכה לנו קיוסק עם ברד במחיר מופקע כדי להירגע מהחום.
כמה פרטים: הפארק נמצא באזור השרון צמוד לשכונת צוקי ארסוף. הכניסה היא ללא תשלום ואין שם שום דבר חוץ מחול. אנחנו הלכנו כשעה אבל אפשר גם הרבה יותר. הגישה לחוף געש היא משביל שמתחיל ממש ליד שביל ההליכה ויש גם כניסה מהצד השני של החניון. באמצע שבוע ריק שם – בדקנו!
מה עוד עשינו בחופש
פארק אריאל שרון – העברנו שם בוקר בכיף, שוב לבד בחום, אבל המקום מקסים. יש שולחנות פיקניק מוצלים והמון המון דשא. גם קצת ריח של מה שיש מתחת. בפארק יש מסלול שמוביל לתצפית וכשנגיע לשם בפעם הבאה ביום פחות חם, אני בטוחה שנלך עד לשם. הכניסה חינם ויש עלון הסברים ודף הפעלה לילדים שעומר מאוד נהנה לעשות.
מוזיאון תל אביב – כי צריך לשלב גם מקומות עם מזגן. בהתאם לזמן שהיה לנו במוזיאון, בחרנו להיכנס לשתי תערוכות. הראשונה של ג׳ף קונס שהיו בה מעט מיצגים ולא התלהבתי והשנייה הייתה תערוכה של מתנות של אמנים שונים לילדיהם והיא הייתה מקסימה אם כי לא תערוכה מאוד גדולה. לסיום ליטפנו את הספר שלי בחנות המוזיאון.
טיולים ברחובות תל אביב – חלק מהימים חופש העברתי בהסעות לאימונים בתל אביב אז שילבנו בהם טיולים ברחובות העיר – שוק הכרמל שהיה ממש ריק וזה היה קצת עצוב, נווה צדק ושוק הפשפשים. אפילו עשינו פיקניק בפארק הירקון לבקשתו של עומר. בסוף החודש עומר אמר שתל אביב היא העיר הכי כיפית שיש, אז הצלחתי.
לחופש הבא – לחופש הבא שהוא עוד שנה אבל גם עוד שבועיים שלושה נשאיר מקומות יפים ומומלצים כמו מבצר אטיפטרוס ופארק מקורות הירקון, הפארק בהוד השרון ועוד הרבה מסלולים אחרים שגזרתי ושמרתי לי בפייסבוק. אבל אשמח להמלצות נוספות…
מוזמנות לשתף גם בחוויות שלכן… טיולים נוספים עם כפכפים אפשר לקרוא כאן: נורבגיה בכפכפים / צפון בקטנה / ארה"ב בכפכפים
חדש!!! הספר פינה משלך
סיפורים על נשים ומרחבי עבודה, עכשיו במבצע מיוחד וללא דמי משלוח! הזמינו עוד היום את העותק שלכן...
עולם של נשים, פינות והשראה מחכה לך ממש כאן במגזין מיס מנדלה
הצטרפי לרשימת התפוצה ואשמח לשתף אותך בכל מה שקורה במגזין
*מבטיחה לא לשלוח ספאם
תודה שנרשמת. בקרוב תקבלי מייל לאישור הרישום.