כל הפוסטים בטור אישי

בואו נאמר שהשנה הזו לא התפתחה לפי התוכניות שלי. או של אף אחד אחר. סרטי האקשן על מגיפות עולמיות נכנסו לנו בהפתעה למציאות היום יומית ופתאום משהו פשוט כמו לפגוש

מכירות את זה שיש לכן המון תוכניות ואז קורה משהו והכל מתבטל? אז קורונה. השנה הייתי אמורה להחתים דרכון כמו כרטיסיה. באמת. היו צפויים אתגרים לוגיסטיים במה שקשור לממלא מקום

אמהות, אם נבחר בה, מגיעה אצל כל אחת בשלב שונה של חייה. יש כאלה שיש להן תכונות אימהיות עוד לפני שנכנס ילד למשוואה. אני לא הייתי אחת מהן והבת שלי

שבת בבוקר ואף אחד לא קם עדיין חוץ ממני ומסושי החתול. אז אף אחד לא ידע שאני שוב במחשב בסופשבוע למרות שהבטחתי שלא אעשה את זה יותר. אבל הפעם אני

הגיע היום. חיכיתן לו יותר או פחות, אבל הוא פה. חלקכן התלהבתן, התנדבתן והכנתן עוגת גבינה לבי"ס וקאפקייקס לגן חובה, חלקכן כבר בשמונה ודקה ישבתן על כוס קפה פלוס שקט