כל הפוסטים בטור אישי

כבר למעלה משנה שאני רוצה להגיע למצדה. הזמנתי ודחיתי, ודחיתי שוב וביטלתי ואז התחרטתי והינה נסענו סוף סוף לחופשה ממש לפני שכל העומס של החג מתחיל. בשנה שבה חיכיתי וציפיתי,

כשאת מתכננת סופ"ש בתקופת קורונה, אין מצב לעבור מתחת לסולם או לראות חתול שחור ולא לירוק שלוש פעמים. הבלת"מים נושפים בעורף מהרגע שבוצעה ההזמנה ועד הרגע שמגיע הסוף של תקופת

איך האימהות השפיעה על הקריירה שלכן? יש לכך אין סוף תשובות, מ'בכלל לא' ועד 'לגמרי כן', דרך 'אני אותו אדם' או 'האימהות שינתה אותי לחלוטין'. וזה מצוין, בגלל שאין תשובה

חופשת חנוכה הגיעה מהר מידי, והקדימה את החורף שלא נראה באופק. אני ועומר כבר מזמן מדברים על טיול יומי של אמא ובן ואחרי ששקלנו כמה לוקיישנים, החלטנו שהיעד שלנו יהיה

השנה הייתה שנת הצימרים. יש שיגידו שנת הקורונה אבל אני מקווה שבחלוף הימים והמגיפות, אזכור אותה יותר בזכות הטיולים והחוויות הטובות שהביאה איתה. במקום טיול בת מצווש, שייט, טיול משפחתי

רגע לפני שמסתיים החופש הגדול ובמקום לחשוב על מה עושים היום עם הילדים, נחזור לחשוב על מה שמים בסנדוויצ'ים היום, אני רוצה לספר על הטיול שלנו לעמק המעיינות. הקיץ הזה

מאז שאני עצמאית ואני הבוס של עצמי, אני די מקשה על עצמי בנושא שעות העבודה. לא הגדרתי אותן ממש וככה נתתי להן לזלוג לי לתוך החיים 24/7. בהתחלה מצאתי את

בכל רגע שתקראו את הפוסט הזה, הוא יכול להיות רלוונטי. אנחנו חיים עם הלחץ והוא צץ בכל מיני הזדמנויות. לחצים בעבודה, לחצים אישיים, בלת"מים שקופצים עלינו, מגיפות ומצבי חרום. אם

לפני שבועיים שברתי שיא אישי כשרצתי את המרחק הכי ארוך אי פעם – 25 ק"מ, ולכבוד המאורע המשמעותי הזה החלטתי לשתף אתכן בחוויות הריצה שלי ושל נשים נוספות שרצות במסלולים

ברגע שהודיעו על התאריך של הבחירות (איזה? מי סופר…) סימנתי לעצמי הזדמנות לנסיעה. כי מה יותר טוב מיום שבו בטוח לא יהיה סגר, וגם נופל על הימים של חופשת הפסח