כל הפוסטים בטור אישי

עבר כבר די הרבה זמן מאז שחזרתי מטיול משפחתי בנורבגיה, והינה סוף סוף התיישבתי לכתוב קצת על המסלול שלנו, ובעיקר על כבישי הנוף של נורבגיה. נורבגיה היא לא קצה העולם,

זה פוסט על החיים. לא עם תובנות עמוקות או פילוסופיות אלא פוסט על החיים, על הרדיפה אחרי עוד זמן, על ההצלחה והכישלון באיזון בין עבודה לחיים. כולנו חוות את זה

הצעד הראשון בדרך להשגת המטרה הוא להציב אותה. איך זה נשמע לכן? משפט חזק. ולמרות שהרגע המצאתי אותו (אלא אם כן כבר המציאו וכתבו אותו לפני) אני עומדת מאחוריו לגמרי.

אז נסעתי שוב פעם ללונדון. וכבר חזרתי. וכבר שכחתי. הנסיעה הקודמת שלי הייתה יום אחרי שסיימתי (בהצלחה!!!) את קמפיין מימון ההמונים שלי והפעם נסעתי שבוע אחרי ההשקה של הספר שהוצאתי

כבר כמה זמן אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אצא לנופש חברה. ולא של החבר'ה שאני מנהלת בבית בשעות אחר הצהרים, אלא נופש של העבודה. כזה שמשלב ביזנס עם פלז'ר.

בלי ששמתי לב, התחילה שנה חדשה. יש לי הר של כביסות ושל כלים, המון דברים שלא הספקתי, עדיין חסר לי זמן ועוד לא התחלתי את תוכנית ההבראה של ארוחות הצהרים