כל הפוסטים בטור אישי

כבר כמה זמן אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אצא לנופש חברה. ולא של החבר'ה שאני מנהלת בבית בשעות אחר הצהרים, אלא נופש של העבודה. כזה שמשלב ביזנס עם פלז'ר.

בלי ששמתי לב, התחילה שנה חדשה. יש לי הר של כביסות ושל כלים, המון דברים שלא הספקתי, עדיין חסר לי זמן ועוד לא התחלתי את תוכנית ההבראה של ארוחות הצהרים

האם כבר קרה לכן שהפתעתן את עצמכן? ברמה כזו שאפילו קוראת בכף היד עם דוקטורט לא הייתה מצליחה לעלות על זה ממחקר מעמיק של כף היד שלכן? ברמה כזו שיועצת

באיחור קליל ואופנתי חשבתי לכתוב פה כמה טיפים על ברצלונה. אז נכון שהייתי בה לפני שנה בדיוק, אבל כמו כל הערים האירופאיות האחרות – שום דבר לא השתנה בה בשנה

כמו רובנו, גם אני עצרתי בנחלת בנימין להסתכל לרגע איך אמן זכוכית יוצר פסלונים קטנים בצורת חיות או ביקרתי אי שם באירופה במפעל או חנות בהם מתקיימות הדגמות של ניפוח

יכול להיות ששמתם לב שאת שנת 2018 התחלתי בכל הכוח בכל מה שקשור לשיווק עצמי. אני מרגישה שאני יכולה לכתוב ספר על מה שקרה בחודשים ינואר פברואר וזה יהיה שייך

מאחר ואני נתקלת בקושי מסוים לעשות רק משהו אחד כל פעם, אני לא ממש מצליחה לעשות פעילות שדורשת ממני לשבת בשקט, לא לחשוב על כלום או יותר מזה, לרוקן את

בימים שבהם הזמן הוא אחד מהמשאבים שהכי חסר לנו ביום יום ואנחנו מנסות לדחוס ליום אחד תכניות של לפחות שבוע, מחמם את הלב לראות שיש מי ששם את התוכניות שלו

מתנות לחג עוד לא קניתי, בשביל זה יש את הרגע האחרון. אבל חוץ מהמתנות שאנחנו בוחרים להעניק לאחרים בחגים או הזדמנויות אחרות, מה עם מתנות לעצמינו? אין לזה כל כך

אני אוהבת טיולים שקשורים למים. לא רפטינג, צלילות או סקי מים. לא צניחה או צליחה שקשורה לאיזשהו מקור מים. או בקיצור, האהבה שלי למים היא לא אתגרית. אני אוהבת מפלים,