טור אישי / עשור חדש

כבר די הרבה זמן שאני רוצה לשבת ולכתוב טור אישי חדש, אבל לא עושה זאת. והינה מצאתי את הזמן הכי מתאים. בדיוק יש לי כמה דברים שאני חייבת לסיים ממש עכשיו, אני גם צריכה לסיים להוציא חשבוניות כי השנה עוד שנייה נגמרת וזה לא הצד החזק שלי ואני גם חייבת לעשות שינויים באתר ובינינו, גם יש לי פרויקט חדש שאני חושבת עליו וגם הוא מצריך "קצת" זמן. אז עכשיו כשיש לי מה לעשות ועוד פחות זמן כי אני גם בענייני האימהות פה ושם ומחכה שפיית השיניים תחזור אלי כדי להתייעץ, אז בדיוק עכשיו אמרתי לעצמי, למה שלא אקח לי קצת זמן ואכתוב?

אז זהו. 2019 עוד רגע כבר לא אתנו. מישהו שם לב שהיא התחילה בכלל? איך היא חלפה כל כך מהר? אני די לא מרוצה מעניין הזה ששנה מתחילה ועוד לפני שהספקתי לעכל את זה היא כבר מתקרבת לסיום ויש עוד הרבה דברים ברשימות שלי שעוד לא סימנתי עליהם וי. והפעם לא רק שנה, גם עשור! גם הוא מסתיים!!

סיכום שנה

2019. היית בסדר. הבאת איתך רגעים טובים ושמחים וגם כל מיני התלבטויות. אך כמו כל שנה שהיא חלק מההתפתחות האישית שלי, לא הייתי מוותרת עליך. בימים הראשונים הייתה התרגשות עצומה, עם ההשקה של הספר, ומי שהיה שם יכול להעיד שאפילו היה נאום קצר שלי, כן, ממש כזה ובפני יותר משלושה אנשים. זה כבר אומר שהתחלתי בטוב וזה רק המשיך בהתרגשות של הימים שאחרי ההשקה, כשכל המתנה בדואר עם מלא מעטפות הייתה משהו לצפות לו.

אבל חוץ מהספר הבאת איתך עוד מלא דברים. והם קשורים לזיקוק ודיוק, ניסיתי לעשות את זה השנה, והינה אני יודעת קצת יותר מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, גם אם חלק יקרה כשאהיה קצת יותר גדולה מעכשיו. אני מעבירה את הימים שלי בין השאר בכתיבה ובפגישות ייעוץ, ואני מרגישה שאני במקום הנכון. מקום שממנו יש לאן לצמוח אבל גם כיף להיות בו כאן ועכשיו.

ורגע, אל תחשבו שהכל זה עבודה! השנה למדתי כמה דברים גם על זמן פנוי וזמן לעצמי. את רובם כמובן לא יישמתי אבל עיקר עבודת החשיבה נעשתה ואני לוקחת אותה אל השנה החדשה ואל העשור החדש. בינתיים זוקפת פה לזכותי בקטנה שלוש ריצות של חצי מרתון! הכי לא מתוכנן, כמו החיים… או כמו הטיול לנורבגיה בקרוואן, ככה זורקת את זה פה, עוד משהו מפתיע שקרה השנה והיה חוויה משפחתית מדהימה.

ודבר אחרון השנה ואני מבקשת לא להקריא את זה בטעות לילדים שלי, אני חושבת שאני אפילו אמא יותר טובה. ברור שזה קשור לכל מה שקרה במהלך השנה ובכלל, אבל בעיני זה אחד ההישגים החשובים, אחרי עבודה לא פחות קשה מהעבודה מול המסכים ואולי אפילו למרות.

סיכום עשור

2010-2020. היית מאתגר. בתחילת העשור עמד על הפרק רילוקיישן לארה"ב והינה עשר שנים אחרי, אני במקום שונה לחלוטין מהמקום שהייתי בתחילת העשור. הכי לא במסלול המתוכן, שבו היה ברור לי שהדבר היחיד שמפריד בין סוף הלימודים לפנסיה זה 40 שנה של עבודה במשרד. בעשור הזה עשיתי שינוי כיוון משמעותי. מצד אחד הכל השתנה ומצד שני כלום, כי נשארתי מי שהייתי, רק התחלתי להסתכל על הכל במשקפיים אחרים.

זה גם העשור שבו עברנו מתל אביב לאבן יהודה, ולמעשה כמעט כולו אנחנו כאן, בלי חיפושי חניה, בלי קניות באמצע הלילה בסופר באבא, בלי הטיולים בפארק אבל עם שגרה נעימה, חברות לעט ועם הרבה דברים טובים אחרים שגם הם תרמו בסופו של דבר לשינוי.

והדבר הכי חשוב בעשור הזה: עומר נולד והפכתי לאמא לשלושה. ההיריון שלו ושל מיס מנדלה היה למעשה אותו אחד, וחופשת הלידה שלו המשיכה באופן טבעי, לא צפוי אך מבורך אל העצמאות שלי. אני ועומר חקרנו יחד את הפינטרסט, התחברנו לעולמות העבודה מהבית ופינות העבודה. כשהרגיש שהוא מוכן לחוויות חדשות הוא התחיל ללכת לגן. ואני? אני התחלתי דרך חדשה, פתחתי את מגזין מיס מנדלה וכבר שנתיים שלוש שאני נהנית מהעבודה שלי, שקושרת אותי אל תחום העשייה של נשים עצמאיות רבות. אם רק היה לי מספיק זמן לכל התוכניות שלי… אולי בעשור הבא.

שנה חדשה, עשור חדש

דף ריק. מה יהיה בו, בדף הזה של השנה החדשה והעשור החדש? חלק מהדברים כבר בראש שלי, אבל אני רוצה שחלק מהדף ישאר ריק ואוכל למלא אותו בדברים שיכנסו לחיים שלי גם בלי תכנון מקדים. רק רושמת בשורה הראשונה בריאות.