שבת בבוקר ואף אחד לא קם עדיין חוץ ממני ומסושי החתול. אז אף אחד לא ידע שאני שוב במחשב בסופשבוע למרות שהבטחתי שלא אעשה את זה יותר. אבל הפעם אני פה כדי לסכם. כי מחר מתחילה שנה חדשה וזה תמיד זמן טוב לסיכומים, במיוחד כשמדובר בשנת 2019. "אם הייתן צריכות לאסוף כמה זיכרונות נבחרים שמסכמים עבורכן את השנה החולפת, מה הם היו?" כך כתבה חברה בקבוצת פייסבוק מצוינת שתמיד גורמת לי לחשוב קצת יותר לעומק על החיים והעבודה.
החלטתי ליצור לעצמי קפסולת זמן בעצת אותה חברה. לא תיבה עם פתקים וחפצים, אלא פוסט עם זיכרונות. כזה שאכנס אליו לפעמים, אזכר ואחייך. כי יש במה. זו הייתה שנה מעניינת. אפילו היה בה דיוק וזיקוק של כל מיני דברים. יש מה לזכור ובמה להיזכר. איך עברת כל כך מהר תשע"ט, ומה מכל מה שהיה אכניס לקפסולת הזמן שלי?
להכניס קצת התרגשות
לשבת ליד מכונת הדפוס ולראות את הספר שלך יוצא לאור זה רגע שבוודאי יכנס לקפסולת זמן! אולי לא ראו את זה עלי כי גם דברים כאלה אני מחצינה רק בחיוך אבל בתוכי הייתה מסיבת קונפטי. אחרי חודשים של עבודה קשה נולד הספר, שהוא סיכום של חוויה אחת גדולה, של היכרות שלי עם כל כך הרבה נשים, של עבודה עם נשים מהממות שהן חלק בלתי נפרד מהספר, של שנתיים פלוס שבהן חיכיתי ליום הזה, גם אם לא תמיד הייתי בטוחה שיגיע.
שבועיים אחר כך הסתובבתי בין האורחות במסיבת ההשקה של הספר בשמחה וללא כפכפים, הצטלמתי עם כולן ובקושי טעמתי מהאוכל. היו שם כל כך הרבה נשים שאני אוהבת! כססתי ציפורניים כשהן דפדפו בספר, התרגשתי ואפילו היה שם נאום קצר וחד פעמי (שלי). הספר יצא מושלם, הרשו לי רגע של תעופה עצמית, ממש מושלם, מא' ועד ת' וגם יותר, ואני די גאה בעצמי על כל התהליך ומכניסה את החוויה הזו לקפסולת הזמן של השנה.
להכניס קצת הגשמת חלומות
זאת הייתה שנה מצוינת מבחינת הכתיבה. בתחילתה עשיתי תוכנית עבודה שנתית מסודרת פחות או יותר וקבעתי לעצמי כמה מטרות, אבל למדתי מחדש שהדברים המעניינים קורים מחוץ לתוכניות. שיניתי תוכניות והכנסתי אליהן קצת יותר אומץ, והאומץ הזה לקח אותי קדימה, הביא לי לקוחות חדשים וכיוון אותי עוד יותר אל המטרה שעוד לא הגדרתי סופית. אני עדיין לא מספיקה כמעט שום דבר ממה שאני מתכננת לעשות במהלך היום אבל מסיימת את השבוע מרוצה ועם הרבה סימני וי לא מתוכננים.
אני מסתכלת על השנה הזו והיא מאוד שונה מאלו שלפניה. עשיתי בה קפיצת מדרגה שעבורי היא מאוד משמעותית, כי חלק ממנה התרחש עמוק בפנים. אני הגשמתי בה חלומות! וקפסולת הזמן שלי לא תהיה שלמה בלי החלומות האלו.
להכניס קצת כפכפים
אני אוהבת טיולים משפחתיים, וכמו בלידות, שוכחת את הקשיים שהיו ברגעים קריטיים במהלכם. אני מצפה לטיולים, וכל אחד מהם מוצא את מקומו בזכרון שלי כחוויה מיוחדת.
את הטיול לנורבגיה שעשינו השנה אני חייבת להכניס לקפסולת הזמן שלי. שלושה שבועות וחצי בתוך קרוואן לא מאוד גדול זה לא פשוט, וימים יגידו איך החוויה הזו תישמר בזכרון של כל המשתתפים והאם הטיול יהפוך לאחד מזיכרונות הילדות הטובים. אני יודעת שעבורי כן, וששלושה שבועות וחצי זה לא מספיק גם אם זה בכפכפים. המים בכל מקום, חוויות הקמפינג השונות, החיות בדרך, האור בחוץ בשעות לא ברורות, הנופים הדרמטיים מסביב, כולם נדחסים בקפסולה, בדיוק כמו שהטיול בקרוואן שעשינו לפני עשר שנים בארה"ב היה נדחס בפוסט על הקפסולה של אותה שנה אם הייתי יושבת לכתוב אותו.
להכניס קצת אוכל
אחד הדברים שהבטחתי לעצמי כשיצאתי לעצמאות הוא שאבשל יותר. שהעבודה מהבית תהיה הזדמנות לגוון את התפריט ולהצליח במתכונים שמורכבים גם משלושה מרכיבים ויותר. אחרי שנים של תזונה מבוססת סנדוויצ'ים הרגשתי שזו הזדמנות לשינוי. אבל לאורך השנים כשלתי במשימה הזו בשל התירוץ הנצחי של מחסור בזמן. השנה, עם ההחלטה לשפר את האיזון בין בית למחשב, הגיע גם השינוי. ואז זה קרה – עשיתי אורז טעים! אולי זה לא חומר קלאסי לקפסולת זמן אבל אני מכניסה אותו.
להכניס את הדברים הקטנים של היום יום
הספר, הכתיבה, הטיול וכן, גם האורז, אלו דברים גדולים והם תופסים חלק גדול מהמקום בקפסולת הזמן שלי לשנה הזו. את המקום שנשאר אני רוצה למלא בחוויות קטנות, אבל רבות, שחוויתי השנה ואני רוצה לזכור. לשמחתי בכל שנה אני זוכה להכיר עוד ועוד אנשים, בעיקר נשים. המפגשים האלו על כוס קפה (או בעצם סודה) משמחים אותי כל פעם מחדש, ואני זוכה להכיר קצת יותר טוב נשים מהמרחב הווירטואלי ולחדש קשרים עם חברות מהעבר.
השנה הזו הייתה נפלאה אלי מהבחינה הזו והיו בה היכרויות עם עוד נשים שנכנסו לי ללב ועם נשים שהיו בלב שלי וחידשנו את הקשר. אבל זה לא הכל. היו בה גם הרבה סיפורים שאני רוצה לזכור, פגישות עבודה בבית הקפה השכונתי, ויום יום של עבודה במשהו שאני אוהבת וכל אלו יחד חייבים להיות בקפסולה שלי כדי להזכיר לי את השגרה שבחרתי ואני בוחרת כל יום מחדש.
שנה טובה!
ועם כל הדברים הנפלאים שאספתי בקפסולת הזמן אני מאחלת לעצמי שהשנה החדשה תהיה מלאה בעשייה ובחוויות דומות ואחרות, אני ממש מחכה לה ויש לי כל מיני תוכניות לגביה, רק שלא תילחץ, אגלה לה מראש שאין מצב שאספיק הכל. אבל מה שכן אספיק, שיהיה לא פחות מעולה מהשנה.
זהו. השנה החדשה כבר פה כמעט רשמית, אז לפני שהיא מתחילה אולי תכניסו כמה זיכרונות מהשנה שנגמרה לקפסולת הזמן שלכן. שנה טובה לכולכן, תודה שאתן כאן, קוראות ועוקבות וגם מחמיאות. שהשנה הזו תהיה מעניינת ונפלאה ותמצאו זמן לכל מה שתרצו אבל בעיקר לעצמכן.
תמשיכו לעקוב, ואם עוד לא קראתן את מה שכבר כתבתי כאן בטור האישי אתן מוזמנות לראות את הטורים הקודמים: סגירת מעגלים / מכורה למחשב / תם החופש הגדול
חדש!!! הספר פינה משלך
סיפורים על נשים ומרחבי עבודה, עכשיו במבצע מיוחד וללא דמי משלוח! הזמינו עוד היום את העותק שלכן...
עולם של נשים, פינות והשראה מחכה לך ממש כאן במגזין מיס מנדלה
הצטרפי לרשימת התפוצה ואשמח לשתף אותך בכל מה שקורה במגזין
*מבטיחה לא לשלוח ספאם
תודה שנרשמת. בקרוב תקבלי מייל לאישור הרישום.