טור אישי / תם החופש הגדול
הגיע היום. חיכיתן לו יותר או פחות, אבל הוא פה. חלקכן התלהבתן, התנדבתן והכנתן עוגת גבינה לבי"ס וקאפקייקס לגן חובה, חלקכן כבר בשמונה ודקה ישבתן על כוס קפה פלוס שקט
הגיע היום. חיכיתן לו יותר או פחות, אבל הוא פה. חלקכן התלהבתן, התנדבתן והכנתן עוגת גבינה לבי"ס וקאפקייקס לגן חובה, חלקכן כבר בשמונה ודקה ישבתן על כוס קפה פלוס שקט
אחד הבלוגים שאני נהנית לעקוב אחריהם הוא הבלוג של תמר גולן. בבלוג וגם בחשבון האינסטגרם שלה היא לוקחת אותנו לטיולים בעולם, במקומות הכי יפים ופוטוגניים שיש. אבל כאן בארץ היא
לפני שנתיים או אולי קצת יותר נתקלתי בפעם הראשונה באחד הסטטוסים שכתבה מאירה ברנע גולדברג. אני לא זוכרת מה בדיוק היה כתוב שם אבל מאותו רגע אני עוקבת אחריה. מאירה
זה פוסט על החיים. לא עם תובנות עמוקות או פילוסופיות אלא פוסט על החיים, על הרדיפה אחרי עוד זמן, על ההצלחה והכישלון באיזון בין עבודה לחיים. כולנו חוות את זה
הסטודיו של קרן פרגו במעיין צבי הוא אחד ממרחבי העבודה שאני הכי אוהבת וכל פעם שאני מבקרת שם אני מרגישה שאני נכנסת לעולם אחר, שבו יש לעבר ערך והוא חלק
כמו שכולכן כבר יודעות, לפני בערך חצי שנה יצא לאור הספר שלי "פינה משלך – סיפורים על נשים ומרחבי עבודה". בזכות הספר הכרתי שלושים נשים נפלאות וכחלק מהעבודה על הספר
האורחת החדשה במדור עיצוב מרחבי עבודה שלנו היא רוני ארליך. לפני כמעט ארבע שנים החליטה רוני לעשות הסבה מקצועית מראיית חשבון להום סטיילינג ולממש את האהבה שלה לאסתטיקה, נוי, יצירה
אחד האזורים האהובים עלי בתל אביב הוא דרום העיר – עמוס, בלי חניה, עם הרבה בלאגן ועם הרבה אופי. לפני כמה שבועות הייתה לי הזדמנות להגיע לאזור קריית המלאכה בעיר.
את אפרת יפה אני מכירה מאז שגיליתי את עולם הבלוגים, בין השאר דרך בלוג העיצוב הוותיק והטוב שלה ‘קפה ויפה’ שהיה בין הבלוגים הראשונים אותם קראתי ואליהם התמכרתי. הזמן עבר
לפני כמה זמן נזכרתי בנסיעות שלי לעבודה, כל יום מתל אביב לרחובות. נסיעה של חצי שעה (שלפעמים הפכה לשעה ללא הודעה מראש ובלי וויז) אותה העברתי בהאזנה לתוכנית של טל
עולם של נשים, פינות והשראה מחכה לך ממש כאן במגזין מיס מנדלה. אשמח שתרשמי:
You have Successfully Subscribed!