שבת עם ילדים / סיור גרפיטי ברחובות פלורנטין
לפני כמה שבועות עשיתי את דרכי לתל אביב עם עומר לבילוי בוקר של אמא ובן. כבר כמה זמן שהוא מתלונן שמשעמם לו בשבת ואני די מתעצלת לחפש תעסוקה, וגם עסוקה
לפני כמה שבועות עשיתי את דרכי לתל אביב עם עומר לבילוי בוקר של אמא ובן. כבר כמה זמן שהוא מתלונן שמשעמם לו בשבת ואני די מתעצלת לחפש תעסוקה, וגם עסוקה
כבר די הרבה זמן שאני רוצה לשבת ולכתוב טור אישי חדש, אבל לא עושה זאת. והינה מצאתי את הזמן הכי מתאים. בדיוק יש לי כמה דברים שאני חייבת לסיים ממש
עבר כבר די הרבה זמן מאז שחזרתי מטיול משפחתי בנורבגיה, והינה סוף סוף התיישבתי לכתוב קצת על המסלול שלנו, ובעיקר על כבישי הנוף של נורבגיה. נורבגיה היא לא קצה העולם,
שבת בבוקר ואף אחד לא קם עדיין חוץ ממני ומסושי החתול. אז אף אחד לא ידע שאני שוב במחשב בסופשבוע למרות שהבטחתי שלא אעשה את זה יותר. אבל הפעם אני
אז חזרתי לפני כמה שבועות מטיול בקרוואן בנורבגיה ועוד לא ממש כתבתי על זה פוסט חוץ מהמלצות לפינת העבודה. יש לי מלא מה לכתוב, בין אם חוויות, דברים פרקטיים או
הגיע היום. חיכיתן לו יותר או פחות, אבל הוא פה. חלקכן התלהבתן, התנדבתן והכנתן עוגת גבינה לבי"ס וקאפקייקס לגן חובה, חלקכן כבר בשמונה ודקה ישבתן על כוס קפה פלוס שקט
זה פוסט על החיים. לא עם תובנות עמוקות או פילוסופיות אלא פוסט על החיים, על הרדיפה אחרי עוד זמן, על ההצלחה והכישלון באיזון בין עבודה לחיים. כולנו חוות את זה
לפני כמה זמן נזכרתי בנסיעות שלי לעבודה, כל יום מתל אביב לרחובות. נסיעה של חצי שעה (שלפעמים הפכה לשעה ללא הודעה מראש ובלי וויז) אותה העברתי בהאזנה לתוכנית של טל
הצעד הראשון בדרך להשגת המטרה הוא להציב אותה. איך זה נשמע לכן? משפט חזק. ולמרות שהרגע המצאתי אותו (אלא אם כן כבר המציאו וכתבו אותו לפני) אני עומדת מאחוריו לגמרי.
אז נסעתי שוב פעם ללונדון. וכבר חזרתי. וכבר שכחתי. הנסיעה הקודמת שלי הייתה יום אחרי שסיימתי (בהצלחה!!!) את קמפיין מימון ההמונים שלי והפעם נסעתי שבוע אחרי ההשקה של הספר שהוצאתי
עולם של נשים, פינות והשראה מחכה לך ממש כאן במגזין מיס מנדלה
הצטרפי לרשימת התפוצה ואשמח לשתף אותך בכל מה שקורה במגזין
*מבטיחה לא לשלוח ספאם
תודה שנרשמת. בקרוב תקבלי מייל לאישור הרישום.