טור אישי / איזו אמא את

אמהות, אם נבחר בה, מגיעה אצל כל אחת בשלב שונה של חייה. יש כאלה שיש להן תכונות אימהיות עוד לפני שנכנס ילד למשוואה. אני לא הייתי אחת מהן והבת שלי היא התינוקת הראשונה שהחזקתי, אבל כשהחזקתי אותה הכל השתנה, גם אם לא ידעתי את זה בזמנו. כשהפכתי לאימא לא רכשתי לעצמי תכונות אותן אני משמרת עד היום. אני כל פעם אמא אחרת, כי אימהות זו עבודה די דינמית, ואין פה שום תכנית שנתית שמחזיקה יותר משבוע.

אמא זורמת

אז רשמתי את זה דבר ראשון כי אני מאוד רוצה להאמין שעם כל הלחץ, העצבים וכל מה שיבוא בסעיפים הבאים, בבסיס אני זורמת. חברה כזו. צוחקת איתם ביום יום, לא מתעצבת אם נשברה כוס, מוזיקה בפול ווליום באוטו, אילת עם הבנות, סרטי קיטש בטלוויזיה והתרופפות כל משמעת כשבא לי. הכל כמובן נכון אבל החיים ואולי גם ההיגיון לא מאפשרים לי תמיד להיות האימא הזו.

אמא לחוצה

אני גם אמא לחוצה. ככה זה, זה בגנים, זה גם הופך אותי לטיפה שתלטנית כזו שיש לה אפליקציה שבודקת מתי הילדה מגיעה לבית ספר במקביל לזה שהיא מחויבת לשלוח לי סמס כשזה קורה, וזה אומר שכשהבנות היו קטנות הייתי מעדיפה לנסוע ישר למיון באיכילוב במקום למדוד להן חום. אני עובדת על עצמי ממש, לפעמים במשרה מלאה כדי לשחרר, כי אמרנו שאני זורמת. אבל הלחץ שומר אותי ערנית.

אמא עצבנית

לפני כמה ימים אחת הבנות סיפרה שאצל חברה שלה אף פעם לא צועקים. שמעתם פעם על כזה דבר? איך אפשר לחזק את מיתרי הקול שלנו בלי קצת עצבים וכעסים? באיזה עולם הכל קורה בדיוק כמו שאת רוצה וכולם בשבע וחצי במיטה אחרי שקראו ספר, הכינו את התיק, פינו את המדיח ואת השולחן ובחרו כבר בגדים למחר במקום להיות מול איזה מסך? תשע וחצי עם קצת עצבים זו לגמרי הצלחה וגם על עשר אני חותמת בהנחה שאני עדיין ערה.

אמא משקיענית

אני כזאת משקיענית. זאת אומרת יש לי פוטנציאל להיות. יש לי חומרי יצירה בכמויות ומתכונים ששמרתי עוד מאז שכולם היו תינוקות פה, ויש לי בראש מיליון רעיונות להפקות. אבל כשמגיע שבועות אני תמיד דוחפת פרי עם יוגורט לסלסלה שהתמזל מזלי והיא נשארה משנה שעברה ולמרות כל ההבטחות לעצמי עוד לא הכנתי אוזני המן לבד למשלוח מנות. לפעמים נחה עלי הרוח ואני משקיעה. שמה הכל בצד ופתאום אני בעולם אחר, כזה שבו עושים שוקולד על מקל לכיבוד לשבת, כרטיסי ברכה מעוצבים, עוגות מושקעות, פרזנטציות לשיעורי בית, מוצרי נייר במיתוג אישי ועוד כל מיני ואז אני מבטיחה לעצמי שזהו, זו אני החדשה, ומעכשיו ככה יהיה כל הזמן. זה לא קורה.

אמא עובדת

אני מכורה לעבודה שלי. תמיד הייתי אבל עכשיו אני בכלל פורצת גבולות בתחומי. מאז שאני עובדת מהבית, זה רק החמיר. אני תקועה לכולם מול הפרצוף עם הלפטופ ולפעמים נדלקות נורות אדומות כמו "אמא, למה בעבודה שלך אין אף פעם יום חופש". אבל החדשות הטובות הן שאני מודעת לבעיה, אז זה כבר חצי הדרך לפתרון, נכון? לא יקרה כלום אם יאכלו ארוחת ערב בתשע, זה לא שמישהו התכוון ללכת לישון בשבע וחצי. ולפעמים אני מצליחה להיות גם אמא בחופש – כזו שמתנתקת מהכל ושמה את הטלפון בצד, למעט כמה סטוריז, וואטסאפים, תגובות ולייקים. זה קורה רק בחו"ל אז כרגע אני קצת בבעיה בנושא הזה מאחר ואין באופק שום אופציה לחופש כזה.

אמא שאין לה כוח

בקטע הזה אני חלק מקבוצה גדולה וזה תמיד מעודד אותי. בין אם את אימא או לא, תמיד מגיע הרגע שאין כוח. כי כוח יש בכמות מוגבלת ואם באותו יום עפת על עצמך ובזבזת אותו מהר מידי אל תתפלאי שאת מגיעה לתשע בערב ונרדמת מול דורה. או אפילו מול משחקי הכס. לכי על זה, שינה זה לחזקים, ואיך תצברי כוח למחר בלעדיה? חיבוקים של ילדים הם דלק חשוב ומשמעותי אבל לפעמים הכי טוב זה להתמרח על איזה ספה ולתת לחוסר כוח לקחת שליטה. ואם לא היה לך כוח להגיע לספה, גם להירדם על השטיח מול מואנה זה סבבה.

אמא מצחיקה

ממש ככה, ואל תאמינו לאף אחד שאומר אחרת.

אמא

לפעמים אני גם אמא חברה, אמא מחבקת ולפעמים אני גם אמא ארנק, אמא מונית או מלצר ואפילו אמא חופרת. ועם כל מה שרשמתי כאן למעלה, בשורה התחתונה והקיטשית אני אמא. ואוהבת כל רגע בזה. לפעמים אפילו אמא בסדר, שמתמודדת עם האתגרים היום יומיים של ההורות והחיים בצורה סבירה, הינה, אני עדיין שפויה. כן, ואל דאגה, בנוסף לזה אני גם בת זוג, ובן אדם בפני עצמו, האימהות לא בלעה אותי, אולי רק הכביסה.

אז איזו אימא את? אם את עייפה את לא חייבת לענות ואם עצבנית גם לא כדאי, אז מקווה שאת עכשיו זורמת, כי עוד לא הגעת לנקודת האל חזור מבחינת העייפות.

תמשיכו לעקוב, ואם עוד לא קראתן את מה שכבר כתבתי כאן בטור האישי אתן מוזמנות לראות את הטורים הקודמים: סגירת מעגלים / מכורה למחשב / תם החופש הגדול / קפסולת זמן / עשור חדש / דברים שלמדתי על שיווק

* הניוזלטר של מגזין 'מיס מנדלה' ישלח אליך ישירות לדוא"ל עם עדכונים על פוסטים חדשים. את ההרשמה לניוזלטר ניתן לבטל בכל עת.
KADYA
KADYA
KADYA
MAKE MY DAY
MAKE MY DAY
MAKE MY DAY
TEA&SODA
TEA&SODA
TEA&SODA
Got a promo
Got a promo
Got a promo
Belle & Me
Belle & Me
Belle & Me
ELIOR
ELIOR
ELIOR
נעמה ברוש
נעמה ברוש
נעמה ברוש
לירון וייס כהן
לירון וייס כהן
לירון וייס כהן
גליה נתן-אפשטיין
גליה נתן-אפשטיין
גליה נתן-אפשטיין
רותם ברנר
רותם ברנר
רותם ברנר
הדס פילובסקי-רון
הדס פילובסקי-רון
הדס פילובסקי-רון
גלית מלכי-דהן
גלית מלכי-דהן
גלית מלכי-דהן
רוית רוד
רוית רוד
רוית רוד
רויטל רודצקי
רויטל רודצקי
רויטל רודצקי
לילה פורת
לילה פורת
לילה פורת
לימור מלכיאלי
לימור מלכיאלי
לימור מלכיאלי
עינת פרומוביץ
עינת פרומוביץ
עינת פרומוביץ
שני עינתי
שני עינתי
שני עינתי
רוית פרנק
רוית פרנק
רוית פרנק
יפית רותם
יפית רותם
יפית רותם
נועה סטרלינג
נועה סטרלינג
נועה סטרלינג
יסמין גנזי בן לולו
יסמין גנזי בן לולו
יסמין גנזי בן לולו
מירית פיש
מירית פיש
מירית פיש
אפרת חבאני
אפרת חבאני
אפרת חבאני
סתיו שבת
סתיו שבת
סתיו שבת
fineNsimple
fineNsimple
fineNsimple
נטאשה מזור
נטאשה מזור
נטאשה מזור
קננה - חיבוק מהסוואנה
קננה - חיבוק מהסוואנה
קננה - חיבוק מהסוואנה
סימה בכר
סימה בכר
סימה בכר
My heART
My heART
My heART
מיכל זילברשטיין
מיכל זילברשטיין
מיכל זילברשטיין
זורה - זוהר נתיב גולן
זורה - זוהר נתיב גולן
זורה - זוהר נתיב גולן
רונית טאוליב
רונית טאוליב
רונית טאוליב
הצוותיה
הצוותיה
הצוותיה
Kli-che
Kli-che
Kli-che

חדש!!! הספר פינה משלך

סיפורים על נשים ומרחבי עבודה, עכשיו במבצע מיוחד וללא דמי משלוח! הזמינו עוד היום את העותק שלכן...

Facebook comments

השארת תגובה