טור אישי / איך להוציא לאור ספר באופן עצמאי

הצעד הראשון בדרך להשגת המטרה הוא להציב אותה. איך זה נשמע לכן? משפט חזק. ולמרות שהרגע המצאתי אותו (אלא אם כן כבר המציאו וכתבו אותו לפני) אני עומדת מאחוריו לגמרי. לפני כמעט שלוש שנים השתעשעתי עם הרעיון להוציא לאור ספר. ראיתי סביבי שיש מי שעושה את זה וחשבתי על כך פה ושם. אנשים שאלו ואמרו שכדאי לי. זה נראה לי כמו פרויקט בלתי אפשרי שאין טעם להיכנס אליו. להוציא ספר? איך עושים את זה ולמי פונים?

אני לא זוכרת את הרגע המדויק שבו נפלה ההחלטה, אבל בסופו של דבר וללא טבלת בעד ונגד, החלטתי שאני הולכת על זה. שאני אחפור ואחקור ואמצא את הדרך לספר שלי. לא שאי פעם חשבתי או חלמתי שיהיה לי ספר משלי, וגם היום אני מופתעת ומתרגשת כל פעם מחדש מהמחשבה שהספר הזה שעבדתי עליו כל כך הרבה נמצא על המדפים של חלק מכן.

בדרך להגשמת חלום

חלק מהסיבות שעוצרות אותנו מלהגשים את החלומות שלנו הן ריבוי של סימני שאלה, חששות וכל מיני מחשבות לא פרודוקטיביות. במקום אלו אני מציעה לכן לפתוח מחברת חדשה (מעוצבת אם אפשר) ולצאת לדרך. ואם יש משהו בניסיון שאני צברתי שיכול לעזור לכן, תוכלו לקחת את מה שמרגיש לכן לנכון מכל הסעיפים הבאים. נתחיל בכמה דברים כלליים שאני ממליצה לשים לב אליהם:

רשימות, רשימות, רשימות – הראש שלי מלא בתכנונים. לפעמים בזמן ריצה אני עושה לעצמי רשימות על גבי רשימות ותכנונים שיספיקו עד הפנסיה (המוקדמת). אבל אם זה לא מגיע לנייר סביר להניח שזה ימשיך לרחף במרחב רעיונות וירטואלי. אז חשוב לעשות רשימות – של הכל.

חייבים לחקור – יש מידע נגיש ויש כזה שלא, לפעמים צריך לחפש ולפעמים לשאול אבל חשוב לא להתחיל פרויקט בלי להתכונן, במיוחד אם יש אלמנט של זמן בסיפור הזה. ותכלס כל דבר שתרצו לדעת – המידע קיים והוא נגיש, לפעמים בחינם ולפעמים לא.

לסמוך על אינטואיציות – כפי שתקראו בהמשך, זה סופר חשוב. תחושת בטן זה לא משהו שמתעלמים ממנו כמו שמתעלמים מצינון. לפעמים זה מה שקובע את הצלחת הפרויקט.

לוותר על שעות שינה – יתכן ותידרשו לזה, אז תהיו מוכנות…

מה הדרך הכי טובה להוצאת ספר לאור?

כמובן שאין תשובה מוחלטת, אבל אשתף אתכן במחשבות ובהחלטות שלי. כשהתחלתי לחשוב על הספר חיפשתי מידע על הדרכים השונות שיש על מנת להוציא אותו לאור. חשוב לבחור בדרך שהכי מתאימה לכן מכל הבחינות ומשקפת את מי שאתן.

מה לא בחרתי?

החלטתי לא לנסות את האופציה של הוצאה לאור. הרגשתי שזה פחות רלוונטי לספר שלי ולי מכמה סיבות. דבר ראשון, לא היה לי כתב עת או דוגמא כלשהי כדי לשלוח להוצאות לאור וכל העבודה הייתה לפני. דבר שני, המחשבה על המתנה של חודשים ובסופה הרבה אכזבות לא עודדה אותי בכיוון הזה. דברים נוספים כמו הרצון שזה יהיה שייך לי ואני אוכל לעשות את כל ההחלטות לפי האני מאמין שלי, לבחור את מי שאני מתחברת אליו בתהליך העבודה, לעשות לפי הקצב והתקציב שלי ועוד, גם עודדו אותי לחפש כיוון אחר.

מה בחרתי?

בחרתי לעשות הכל לבד. כמו שבעבר בחרתי לבנות את האתר שלי לבד ושקעתי ימים ולילות בפורמטים והחלטות על עובי קו ורוחב עמודה כך גם עם הספר. רציתי שזה יהיה הפרויקט שלי שאני לא אשן בגללו בלילות, שאני ארגיש שהוא חלק ממני. ממש ככה. התרגשתי ונלחצתי מהמחשבה על כל שלב ושלב (שאת חלקם לא ידעתי באותו הזמן). חשוב לציין שהשיקולים של כל אחד שונים ויש יתרונות וחסרונות לכל דרך. אני החלטתי ללכת עד הסוף ולעשות קמפיין מימון המונים של הכל או כלום. כבר סיפרתי על כל בפוסט מיוחד על הנושא.

בחירת אנשי מקצוע

כשאני חושבת על התהליך של בחירת אנשי המקצוע זה מזכיר את החיפוש אחרי מסגרת לילדים בסוף חופשת לידה. אנחנו לא מחפשות את הכי טוב בשבילם אלא משהו שהוא קצת יותר טוב מזה… כך גם עם הספר. זה הבייבי שלנו וחשוב לחפש עבורו את השותפים הכי טובים לדרך. חשוב שהם יבינו אתכן, ואם אפשר שיחזיקו לכן לפעמים את היד ברגעים הנכונים. זה כל כך חשוב! בבחירת השותפים שלי לדרך, לא יכלתי לבחור טוב יותר, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. זה הזמן לציין את האינטואיציה, כי היא הייתה חלק מקבלת ההחלטות לגבי השותפים לדרך.

צילום: אני אוהבת לצלם ודווקא אומרים שיש לי עין טובה… אבל כשאת רוצה להוציא ספר לאור ושיהיה הכי מקצועי, חד ומדויק, את חייבת אשת מקצוע לא פחות ממעולה כדי שאם לא תשני בלילה זה יהיה מהתרגשות ולא מדאגה. בספרים שבהם יש לתמונות חלק משמעותי זה כל כך חשוב! התמונות חייבות להיות הכי מקצועיות שיש. את מאיה חבקין, שצילמה את כל הפינות בספר פגשתי בהרצאה וכשהמחשבה על הספר עלתה, ידעתי שהיא הצלמת בשבילי – וצדקתי.

עיצוב: אני אוהבת לעצב ודווקא אומרים שאני סבבה בזה… אבל כשאת רוצה שכל דבר יהיה מדויק, כשאת רוצה שהתמונות והמילים ישתלבו בצורה מושלמת, כשאת רוצה שזה יהיה מוצר ייחודי עם נגיעה אישית שהוא רק שלך, חשוב שתבחרי מעצבת גרפית שהיא מוכשרת על, שתקרא את המחשבות שלך ואת הוואטסאפים המרובים שלך ותבין בדיוק למה התכוונת רק שאצלה זה יצא אפילו יותר טוב ממה שדמיינת. ככה אני הרגשתי אחרי השיחה הראשונה שלי עם נסטיה פייביש, ונחשו מה – צדקתי!

העריכה הלשונית: אני אוהבת לכתוב ויש תגובות טובות… אבל כשאת רוצה לדייק ולהשתמש בניסוח הכי נכון, כשאת רוצה להיות מעודכנת שאומנות זה עם או בלי ו' וגם לוודא אין אף פסיק מיותר, את חייבת עורכת לשונית שתעבור על זה שוב ושוב (ולפעמים שוב) ותוודא שכל מילה במקום. אז מזל שטלי אשחר גוטליב התקשרה אלי והכרנו. היה ברור לי שהיא תתחבר לספר ותדאג שהקריאה תהיה נעימה, שוב – צדקתי…

ההדפסה: אם יש משהו שכל הזמן ריחף מעל הראש שלי כמו עננה שחורה זה הנושא של ההדפסה. כי ברגע שלוחצים על פרינט אין דרך חזרה. איך יצא הצבע? ואם זה יהיה עקום? איזה גודל? איזה דפים? מה בכלל צריך לדעת ולבדוק? ואם אני לא אהיה מרוצה? מישהו יקשיב לי? היו לי כמה שיחות עם בתי דפוס והאמת, הרגשתי ממש קטנה. הם יודעים הכל ואני לא. הם יודעים מה הם עושים. ואני צריכה לסמוך עליהם. יש כל כך הרבה שאלות… אבל לפעמים אנשים טובים יודעים לתת יד. אחד מהם הוא אריק סופר מאינדיגו (HP) שעודד אותי לאורך כל הדרך ובשלב הקריטי של ההדפסה המליץ לי על Iprint בפתח תקווה, שם ישבתי עם ניר כץ ועם כל הצוות שדייקו כל מה שניתן היה לדייק כדי שהספר יצא מושלם! ובדפוס דיגיטלי!

עובדים על ספר חדש ומהמם

לפני קמפיין מימון ההמונים צולם חצי מהחומר לספר ואחרי הגיוס המשכנו לצלם ובמקביל התחילה העבודה על הספר עצמו – כתיבה, ניסוח, תיקונים, מחשבות על איך יראה. הכרתי כל מיני מונחים חדשים כמו גריד שהוא סופר חשוב לספר כמו שלי. הדינמיקה עם המעצבת הגרפית שלכן מאוד חשובה, היא צריכה להיות קשובה לצרכים שלכן ואתן צריכות להיות פתוחות להצעות והרעיונות שלה, הניסיון בצד שלה…

דברים שלא קריטיים אפשר לוותר, דברים שכן, לראות איך אפשר להתאים. חשוב לעבור על הכל ולא פעם אחת כדי להימנע מטעויות שמתגלות בזמן ההדפסה. דברים שעולים לי בראש: חשוב לבחור את הפונט הנכון ולבדוק איך הוא נראה בהדפסה כבר בהתחלה; לבדוק מרווחים, איכות של תמונות, קיפול אמצע – קריטי כשיש תמונות; חשוב שכל האלמנטים בספר ישתלבו, שתהיה לו שפה אחידה, שפה שהיא שלכן כי זה הספר שלכן; לא לוותר על ניסוחים מדויקים ועקביים וגם חשוב לעשות הגהה מאה פעמים, כל פעם יתגלה משהו קטן.

חשוב גם לדפדף בספרים של אחרים. אם זה הספר הראשון שלכן יש מצב שאתן עוד לא יודעות הכל והיכרות עם ספרים אחרים תוסיף הרבה מידע רלוונטי לגבי עיצוב, עימוד, מיקום, פונטים. כל אלו עלולים להוביל לאינסוף שאלות למעצבת הגרפית, אבל מזלכן שבחרתן במישהי מוכשרת וסבלנית.

הספר מוכן – מה אז?

אם עבדתן נכון, בטח השקעתן זמן וחשיבה במחשבות על הפצה, פרסום ויצירת קשרים. הספר שהוצאתן לאור מושלם, אבל לא תמיד זה מספיק כדי להביא אותו לתודעת הלקוחות הפוטנציאליות. זה הזמן להשתמש ברשימה שהכנתן מבעוד מועד של מקומות בהם כדאי לפרסם ואנשי קשר רלוונטיים שאפשר לספר להם על הספר (לא בהודעות וואטסאפ אם אף פעם לא ישבתן לקפה). וזה גם הזמן להפיץ את הבשורה ברשת, לשמוע פידבקים ולקבל רעיונות חדשים. אולי תרצו למכור בשבוע הספר? אולי יש איזה אירוע שהספר מתאים לו? כתבה על ספרים בז'אנר? חברה שלכן התמנתה לעורכת ויינט? תבחרו את הכיוונים שמתאימים לכן.

ומה עם ההפצה? את הספר שלי הדפסתי באלף עותקים ומראש החלטתי לא לפנות למפיץ אלא למכור אותו באתר שלי ובחנויות אליהן אפנה עצמאית. זו החלטה חשובה וכמובן שיש יתרונות וחסרונות. חשוב לדעת מי הקהל שלכן, זה חלק מההחלטה, ואני מאמינה שההחלטה לפנות לחנויות ייחודיות וגם מוזיאונים היא הבחירה המדויקת בשבילי ובשביל הספר בשלב הזה. בעקבות המלצה שקיבלתי מליטל דרימלר המקסימה הכנתי פרזנטציה על הספר והשתמשתי בה בפנייה לחנויות השונות, במיוחד לחנויות מוזיאון.

אחרי שנתיים של עבודה ועם ספר משלי ביד, חגגתי במסיבת השקה מאוד מרגשת עם כל המשתתפות בספר ועם כל מי שהחזיק לי את היד לאורך התקופה הזאת בלוקיישן משובח – החנות של קרן שביט בשוק הפשפשים. היו נאומים, היו נשנושים טעימים של אילה ענבר, הייתה התרגשות ובסופה ירידת מתח אבל עם חיוך גדול על הפנים ושבת שבה לא התנתקתי מהטלוויזיה (מרתון חברים, מישהו?).