אני שמחה לארח את איילת שוורץ ואת פינת העבודה שלה בסדרת הפינה השבועית שכאן ב'מיס מנדלה'. את איילת הכרתי בזכות הפייסבוק ובמקרה בנקודה מאוד משמעותית בחיינו. מאז אני עוקבת אחריה ואחרי

את העבודות של אמנון ליפקין ראיתי לראשונה בנחלת בנימין. השילוב הין הרקמה לבין העיר תל אביב דרך העיניים של אמנון הקסים אותי ומאז אני נהנית לעקוב אחרי היצירה שלו. לפני

באילו כלים אתן משתמשות בכתיבת התוכן באתר או בבלוג שלכן? כשהתחלתי להכניס ראיונות לתכנים של המגזין, גיליתי את היתרונות הרבים של הכלי הזה, גם בתכנים שהוא הביא עבור הקוראות וגם

כבר כמה זמן אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אצא לנופש חברה. ולא של החבר'ה שאני מנהלת בבית בשעות אחר הצהרים, אלא נופש של העבודה. כזה שמשלב ביזנס עם פלז'ר.

בכל מיני נקודות בחיי רציתי להתפרנס מהאינטרנט. היו לי המון רעיונות וכולם כללו עבודה מול המחשב, רק אני והוא (ואולי איזה סנדוויץ') במשך שעות. באיזשהו שלב הכרתי את טל נברו

בלי ששמתי לב, התחילה שנה חדשה. יש לי הר של כביסות ושל כלים, המון דברים שלא הספקתי, עדיין חסר לי זמן ועוד לא התחלתי את תוכנית ההבראה של ארוחות הצהרים

האם כבר קרה לכן שהפתעתן את עצמכן? ברמה כזו שאפילו קוראת בכף היד עם דוקטורט לא הייתה מצליחה לעלות על זה ממחקר מעמיק של כף היד שלכן? ברמה כזו שיועצת