כשראיתי את התמונה שמעל שולחן העבודה של לימור קלר, היה ברור לי שאני רוצה לכתוב על הפינה שלה. אני מכירה את לימור מאז שהתחלתי לעסוק בכתיבה ולשמחתי היא אפילו כתבה

אם לא שמתן לב, בתקופה הזו של חיי השילוב בין ספר ושיווק הוא מאוד משמעותי. עוד לא כתבתי את הספר אבל אני כבר כוססת ציפורניים ממחשבות על השיווק שלו. איך

את איילת הכרתי לראשונה ביריד שבו גם אני השתתפתי כשהייתי עסוקה יותר ביצירה מאשר בכתיבה. העבודות שלה הקסימו אותי, יש יופי מיוחד בשימוש החוזר בעץ, ובהפיכתו לפריט עיצובי חדש וייחודי.

יש ימים בהם אני כמעט ולא מרימה את המבט מהמסך. אני מסיימת את התארגנויות הבוקר, זורקת מבט אוהב פחות או יותר אל הכביסה והכלים ומתיישבת. כל כך הרבה דברים לעשות