מחתימה כרטיס / ליאת שמרלינג-מאיר

את ליאת שמרלינג-מאיר פגשתי לפני כמה שנים במפגש נשים שעוסקות בכתיבה, ומאז הייתה לי הזדמנות להציץ לפעמים בבלוג שלה "מורה בפיג'מה". בתקופה זו מקצוע ההוראה עובר הרבה תהפוכות ורציתי לשמוע קצת על העבודה היום יומית כמורה אז החלטתי לראיין את ליאת. אני אמנם בת של מורה אבל אמא שלי לימדה בתיכון ובית הספר היסודי הוא עולם אחר לגמרי, שבו אני נמצאת היום כי הבן שלי התחיל כיתה א'. האמת, אני ממש מתרגשת לדעת שיש במערכת אנשים כמו ליאת.

ליאת היא מחנכת כיתות א'-ב', מרצה, מדריכה ובעלת הבלוג "מורה בפיג'מה". אוהבת אנשים, שמש, מוזיקה, יוגה, ליצור וספרי ילדים. נשואה לעידן שמעודד אותה לחלום בענק ואמא לאביגיל ורני, שגורמים לה לעבוד קשה על מנת להיות הגרסה הכי טובה של עצמה.

במה את עוסקת כיום?

"השנה אני בשנת שבתון, מדריכה גננות מטעם עיריית הרצליה ומרצה לאנשי חינוך במסגרת העסק שלי 'מורה בפיג'מה'. יש לי תואר ראשון ושני בחינוך ואת העבודה הכי מדהימה בעולם!"

מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

"האמת שלא היה לי חלום ספציפי אבל תמיד ידעתי שלא משנה מה אעשה זה יהיה עם אנשים. אם אני צריכה לבחור מקצוע אחד אז אולי חשבתי שאהיה פסיכולוגית ילדים כי מאוד אהבתי לעזור לחברות שלי לפתור בעיות ולתת עצות."

תספרי קצת על התגלגלות הקריירה המקצועית שלך?

"מעולם לא חשבתי שאהיה מורה, על-אף שמאז שאני זוכרת את עצמי אני עובדת עם ילדים – מגיל ממש צעיר עשיתי בייביסיטר, הייתי מדריכה בתנועת הצופים, גם בצבא הדרכתי ויצאתי לשליחות מטעם הסוכנות היהודית כמדריכה במחנות קיץ בארצות הברית. אחרי הצבא עבדתי בהדרכה בחברת 'אלביט מערכות' וכשהתלבטתי מה ללכת ללמוד הבנתי בסופו של דבר שאם אני צריכה ללכת עם הלב, עם הדבר שיגרום לי לתחושת משמעות והתרגשות – אני צריכה לבחור בחינוך! יש לי תואר ראשון ושני בחינוך לגיל הרך, אני בוגרת האקדמיה למורים של גוגל ומשנת 2014 כותבת את הבלוג "מורה בפיג'מה" שהיה גם שנתיים טור קבוע במדור הורים ב-YNET. אני מדריכה ומרצה לאנשי חינוך, עבדתי בשלושה בתי ספר ובאחרון, הייתי שותפה בצוות ההקמה שלו."

מה מיוחד בעיסוק שלך?

"אני חושבת שהדבר הכי מיוחד בלהיות מורה הוא יכולת ההשפעה האדירה שלך על חייהם של אנשים וילדים בפרט. המפגש המרגש, העדין והחשוב הזה בין ילד למבוגר הוא לא דבר שקורה כמעט באף מקום. זו זכות גדולה לפגוש מדי יום עיניים סקרניות, יצירתיות ושמחות ולקחת חלק בהתפתחות של ילד.ה."

מה מיוחד בסביבת העבודה שלך?

"בית ספר הוא סביבת עבודה מאתגרת ומורכבת. עבדתי בשלושה בתי ספר וכל חדר מורים הוא שונה. יש חדרי מורים שהצוות בהם מאוד מפרגן, משתף ומצמיח ויש חדרי מורים שפחות. אני חושבת שהייחודיות בסביבת עבודה של בית ספר היא העובדה שבמרחב יש מאות ילדים ועשרות מורות שבמפגש ביניהם יש פוטנציאל אדיר. דבר נוסף שהתחדד לי במהלך השנים הוא העובדה שאפשר ללמוד מכל אחד, בכל מקום ובכל זמן – ביציאה החוצה במפגש עם הטבע, בשיחה עם שכן, בהתבוננות בבעל מקצוע שעושה את מלאכתו ובמפגש בין ילדים – זה באמת מרחב ומקום אינסופי ללמידה, התפתחות והיכרות עם ה'אני' הפנימי של כל ילד וילדה."

מה את מרגישה שהעיסוק שלך עושה עבורך?

"אני מרגישה שאני אדם טוב יותר – אני כל הזמן לומדת, מתפתחת, שואלת, בודקת, לומדת על עצמי ועל אחרים. אני חושבת שהתובנה הכי משמעותית שלי היא הייתה כשהבנתי שכמו שאני רוצה שהילדים יתפתחו ויצמחו גם אני צריכה ורוצה להיות בצמיחה מתמדת."

האם העבודה היא עבודה במשרד או עבודת שטח?

"קצת קשה להגדיר את העבודה שלי במונחים האלה. בגדול זה הכי עבודת שטח אבל יש בה גם עבודת משרד אם חושבים על זמן התכנון בבית. בגדול זה גם וגם."

מה חשוב בעינייך בתפקיד שלך?

"הדבר הכי חשוב הוא קודם כל לאהוב ילדים. התפקיד שלנו בסופו של דבר הוא ללוות – לעודד במקומות שקשה, להעצים את החוזקות, לאתגר, ללמד אותם לשאלות שאלות, להיות אמפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית, יצירתיים ולהעניק להם את שלל המיומנויות, הידע והערכים על מנת להיות אנשים טובים, מתפתחים, חושבים ועושים טוב – למענם ולמען הסביבה בה אנו חיים."

מה היתרונות מבחינתך בעבודה בתחום שלך כשכירה או בעבודה כשכירה בכלל?

"מאחר ואני גם שכירה וגם עצמאית בעסק שלי 'מורה בפיג'מה' אז לגמרי כשכירה היתרון הכי גדול הוא שיש לי מקום עבודה יציב, קבוע ומסודר ושיש בו צוות גדול של נשים (בעיקר) שמאפשר למידה, צמיחה ועשייה משותפת."

איך מקום העבודה דואג להתפתחות מקצועית שלך?

"כל מורה מחויבת להשתלם מדי שנה על מנת להתקדם בדרגה, אז מבחינה מקצועית אני לומדת מדי שנה קורסים מגוונים שמוצעים לי על ידי מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה). באופן אישי, חשוב לי מאוד ללמוד, לא בהכרח את התחומים שמציעים לי במסגרת ההתפתחות המקצועית של משרד החינוך ולכן אני לומדת גם באופן עצמאי בצורה פורמלית ולא פורמלית."

גם לעבודה חלומית יש רגעים פחות זוהרים – איך את הופכת אותם לוורודים?

"עבודה עם ילדים היא אתגר ונוספים לכך גם ההורים, הנהלת בית הספר ועוד. כשיש לי רגעי משבר או רגעים של קושי אני לוקחת לי זמן בערב, כותבת לעצמי מה הקשה עלי וחושבת מה אני יכולה לעשות כבר מחר אחרת, כדי שהמצב ישתפר. בנוסף, אני מתייעצת הרבה עם קולגות ובמקרים מסוימים, גם משתפת את הילדים ושואלת אותם מה כדאי לנו לעשות על מנת לשפר את המצב."

ספרי על רגע בעל משמעות בקריירה שלך

"אני חושבת שהרגע אולי הכי משמעותי היה הרגע בו הבנתי שכשיש קושי עם תלמיד מסוים בכיתה, אני צריכה לשאול את עצמי קודם על איפה זה פוגש אותי, ולמה ההתנהגות הלא רצויה / מפריעה שלו מפעילה אותי בצורה הזו. יש לנו בכיתה כל מיני ילדים וזה אתגר לא קטן לתת מענה ראוי ומעולה לכל אחד, במיוחד כשיש לנו ילדים שמאתגרים אותנו יותר מאחרים. אז אני חושבת שהרגע המשמעותי עבורי היה ההבנה שברגע שיש ילד שמפריע / לא מקשיב וכדומה, במקביל לשיחה איתו, להבנה מאיפה נובע הקושי ולעבודה משותפת עם ההורים, אני צריכה לחשוב על התגובה שלי, מה המקור שלה ומה אני יכולה לשנות בדרך הפעולה שלי כדי לעזור לו, במקומות בו קשה לו יותר. ברגע שהבנתי הזה, הצלחתי לפעול ממקום יותר מקצועי ומקדם."

"רגע נוסף ואחר לחלוטין הוא שבינואר 2016, שבועיים לפני החתונה שלנו, תלמידי כיתה ב' שלי והוריהם, ערכו לעידן ולי חתונה בהפתעה בכיתה. זה היה אחד הרגעים הכי מרגשים בחיי בו הרגשתי כמה ההשקעה, העשייה והעבודה הקשה שלי מקבלת חיבוק והכרת תודה ענקית, זה הכי לא מובן מאליו."

תספרי על פרויקט מיוחד שלך

"לפני חג פסח, החלטתי ללמד את תלמידי כיתה א' שלי על 'קמחא דפסחא'. רציתי שהם יכינו חבילות מזון למשפחות נזקקות ושיובילו את התהליך מהתחלה ועד הסוף. זה כלל לגייס כסף, ללכת לסופר ובסופו של דבר לארוז קופסאות מזון למשפחות נזקקות לכבוד חג הפסח. החלטתי לעשות פרויקט מימון המונים, יצרנו סרטון להשקת הפרויקט והילדים הכינו מגוון תשורות עבור התורמים. המטרה הייתה 1,000 ₪ עבור 5 משפחות.
בפועל גייסנו 10,000 ₪ עבור 70 משפחות. זה הדבר הכי מרגש שעשיתי בחיים שלי!"

תספרי על חוויה מיוחדת שחווית בזכות העיסוק הנוכחי
"בקיץ האחרון התקשרה אלי אמא של תלמיד שלי שבדיוק סיים כיתה ו', היא אמרה לי 'רציתי לספר לך שהוא התקבל לכיתת מנהיגות בחטיבה ואני חושבת שזה הרבה בזכותך, את השקעת בו, ראית אותו מעבר לקשיים שלו והעצמת אותו, זה גרם לו להאמין בעצמו ועזר לו לצמוח להיות ילד מוביל, שמח ומוקף בחברים'. הידיעה שהשפעתי ולו במעט על חיים של מישהו אחר – זאת הסיבה בגלל אני יוצאת כל יום לעבודה באושר גדול."

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

"אני חושבת שזה העובדה שאני יצירתית, אופטימית, אדיבה וגמישה, יש לי יכולת אלתור מעולה וכמורה את נדרשת להיות גם וגם… נראה לי שיש לי את זה."

איך נראה סדר היום שלך?

"זה מאוד תלוי אם מדובר בשנה רגילה או בשנת קורונה. נלך על שנה רגילה… קמה ב-6:00, וב-6:45 יוצאת לדרום תל אביב (מרעננה). 8:00-15:15 בבית הספר, מרבית הזמן עם הילדים ובסוף היום בישיבת צוות או שעות פרטניות. מגיעה ב-16:00 (בתקווה שלא לאחר) לרעננה ואוספת את הילדים שלי מהמסגרות. בין לבין משוחחת עם הורים, לפעמים עם הצוות אם יש משהו דחוף. בשעה 20:00-21:00  יושבת לבדוק שאין לי דברים להשלים ולתכנן למחר. אם יש לי כוח והשראה אז כותבת פוסט לבלוג שלי ואז זמן עם עידן כדי לשמוע איך היה היום שלו ולישון."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"ראשית, את הילדים. אחר כך אני אוהבת את העובדה שהעבודה שלי דורשת ממני כל הזמן לחדש, להתחדש, להיות יצירתית, היא דורשת ממני להתפתח מקצועית אבל גם אישית ובאמת לרצות להיות כל הזמן גרסה טובה יותר של עצמי."

מהי עבודת החלומות מבחינתך?

"מקום שיש בו אוטונומיה, אמון, שמעודד יצירתיות, שיתופי פעולה, התפתחות אישית ומקצועית ומשמעות בעשייה."

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

"בהשפעה שלי על אנשים, בזכות לעורר השראה ולעשות שינוי לטובה בעולם שלנו."

תספרי משהו עלייך מחוץ לשעות העבודה

"יש לי אהבה גדולה לספרי ילדים, אני מתרגלת יוגה, אוהבת לתפור ואחד הדברים שמשמחים אותי הוא שמדי חודש יש לי הזכות לפגוש עשרות נשות חינוך במסגרת הבלוג שלי 'מורה בפיג'מה' – אני זוכה לקחת חלק לא רק בהתפתחות של ילדים אלא גם של נשות חינוך."

אף פעם לא תתפסו אותי…

"בבלגן – סדר ממש חשוב לי."

מה לא יודעים עלייך?

"שאני יודעת לנגן בפסנתר ולתפור – גם בגדים אם צריך. ושהאדם האהוב עלי בעולם היא סבתא שלי! ובכלל יש לי חיבה לאנשים מבוגרים."