הצצה לסטודיו / יערה ניר כחלון

את יערה ניר כחלון הכרתי בכנס נשים עצמאיות לפני כמה שנים. יערה מעצבת ומייצרת בעבודת יד כלי קרמיקה שימושיים, בעלי מראה עדין ואלגנטי ואל הכנס הגיעה כדי לספר על הדרך שלה. אני הייתי בתחילת דרכי העצמאית, ועוד לא הייתי סגורה על עצמי. היא עלתה וסיפרה איך התחילה למכור את מוצריה בניו יורק ואני חשבתי לעצמי – וואו! הכל אפשרי! אבל עם הרבה עבודה קשה. את מה שהיא סיפרה אז בכנס לקחתי איתי ומידי פעם נזכרתי וחשבתי על זה שאם מתמידים, ואם מנסים אז חלומות מתגשמים.

לפני כמה שבועות יערה הזמינה אותי להשתתף עם הספר שלי באחת המכירות שמתקיימות בסטודיו שלה בימי שישי. התרגשתי ממש, כי מבחינתי זו הייתה לגמרי סגירת מעגל והפגישה הזו כמו כל היום שהעברתי לצידה היו עבורי חוויה. אז היום יערה והסטודיו שלה מתארחים כאן ואתן מוזמנות להיכנס לעולם שלה.

ש': תספרי קצת על עצמך ועל הצד היצירתי שבך

ת': תמיד נמשכתי לתופעות אסתטיות. זו יכלה להיות תערוכה שלקחו אותי במוזיאון, חלון ראווה שעברנו ברחוב או צבע מאוד ספציפי שמישהו קשקש איתו על השולחן בכיתה. העין שלי קולטת משהו וזה מדליק אצלי את כל הנורות. מה שכן בגיל די מאוחר גיליתי שיש בי גם את היכולת ליצור ולא רק לגלות מה טוב לי בעין. כשנגעתי בחמר בפעם הראשונה בחיי הבוגרים כבר לא יכולתי לעזוב. זו הייתה ממש אהבה עד כדי התמכרות.

אני בת 45 עוד מעט, גרה בדרום הארץ במשק חקלאי במושב קלחים כבר 11 שנה עם ארבעה ילדים מיוחדים במינם ובן זוג אהבת נעוריי והחבר הכי טוב.

ש': קצת על הדרך שעברת ועל מה שאת עושה היום

ת': עם החמר עברתי דרך ארוכה מאוד אז אנסה לתמצת. סיימתי את בצלאל במחלקה לעיצוב קרמי לפני 20 שנה. די מהר לאחר מכן גיבשתי את הקולקציה הלבנה והדקיקה עם הטכניקה הכה מיוחדת שפיתחתי בניו יורק בשנה השלישית ללימודיי (הייתי שם בחילופי סטודנטים). זו הייתה סידרה של חמישה פריטים: כוס, תחתית, צלחת, קערה בינונית וקערה קטנה. קראתי לפרויקט הזה LOVELY DAY. זה היה הדבר הכי זר שניתן היה למצוא בקרמיקה הישראלית באותה תקופה (שנת 2000) – גם הצבע וגם הטכניקה. רבים חשבו שמדובר במוצר לא פתור, לא גמור, אנמי… לשמחתי היו מי שזיהו את הקסם למרות הזרות ואימצו באהבה. התחלתי לעבוד עם חנויות שהדבר הזה דיבר אליהם. הסדרה הקטנה הזו עברה כמה גלגולים: פיתוח של חומרים, גוונים, ניסיונות של עובי שונה וטמפרטורות ועם השנים האוסף הלך וגדל. נוספו טקסטים קטנים וקולעים והקהל עף על זה. מאז ועד היום אפשר כבר לדמיין. בחורה צעירה, מתחתנת, מקימה משפחה, מנסה לשמור על איזון, בית, סטודיו, עושה צעדים קטנים אך בטוחים. בשלב מסוים, בעיקר אחרי שהתחלתי לעבוד עם חו"ל כבר הרגשתי על גל מסוים."

ש': קצת מידע על החלל בסטודיו

ת': הסטודיו הזה הוא כבר הסטודיו הרביעי בקריירה שלי. בשנת 2014, תוך כדי ההזמנה הראשונה שלי לאנתרופולוג'י ותחת מתקפת טילים (צוק איתן), הקמנו חלל שתואם בדיוק את הצרכים שלי. הוא כולל חלל ייצור שהוא למעשה החלל המרכזי והגדול ביותר, מרפסת תנורים שמכילה מספר תנורים גדולים, אזור מאוורר ומרווח שניתן להתנהל בו בנוחות, חלל בו ישנו מערבל גדול לייצור החומר, אחסון חומרי הגלם וכל הציוד הנדרש. יש גם חדר אריזות בו אורזים הזמנות של חנויות והזמנות מהאתר, בחדר הזה יש גם מלאים של כלים ולבסוף, יש את השואורום שהוא חלל התצוגה של כל הדגמים אותם אנו מייצרים בסטודיו.

ש': מה את הכי אוהבת בסטודיו?

ת': אני הכי אוהבת את מרפסת התנורים.

ש': מה הפריט שכל אדם יצירתי צריך שיהיה בסטודיו שלו?

ת': קשה לי לומר, אבל אני יודעת שאני צריכה שקט.

ש': האם הסטודיו השתנה לאורך הזמן?

ת': כן, בהחלט, הסטודיו השתנה והתפתח בהתאם לצמיחה של העסק.

ש': מה היית משנה או מוסיפה לסטודיו?

ת': הייתי מוסיפה לסטודיו פינת רביצה אם היה לי מקום…

ש': כמה שעות את מבלה בו?

ת': זה תלוי בתקופות אבל בדרך כלל אני מבלה שם בין שש לשמונה שעות.

ש': איך שומרים על הסדר בסטודיו?

ת': צריך להקפיד לא להשאיר דברים כפי שהם למרות שזה נורא מפתה. כל יום שוטפים את הכלים והשולחנות ומחזירים הכל למקום. פעם בשבוע שוטפים את הסטודיו.

ש': תספרי קצת על סדר היום של הסטודיו מתחילת היום…

ת': סדר היום שלי מורכב מסדר העדיפויות של אותו היום. מאחר וייצור כלי קרמיקה הוא תהליך מורכב ביותר, זה מאוד תלוי באיזה שלב עזבנו יום לפני. יש גם חלוקת תפקידים בסטודיו ולכל אחת יש את המשימות שלה. אני לרוב אתחיל את היום בתנורים או בחדר האריזות.

ש': באיזו סדנא היית רוצה להשתתף ולמה?

ת': אולי סדנת אפיית לחם. תמיד רציתי לדעת לאפות לחמים.

ש': פרוייקט מרגש או מעניין שעשית לאחרונה?

ת': שמחתי מאוד שפנתה אלי חנות מדהימה מסינגפור והתחלנו לעבוד יחד. יעד שלא ציפיתי להגיע אליו.

ש': מאיפה מגיעה ההשראה שלך?

ת': ההשראה מגיעה אצלי תמיד ממקומות לא צפויים. היא מחלחלת לתודעה ואז פתאום אני שומעת קליק ונולד ניצן של רעיון. הקולקציה שאני עובדת עליה בחודשים האחרונים ותצא לקראת ראש השנה נולדה מניואנס קטן שהשתמשתי בו למשהו שאינו קשור כלל לכלים. הניואנס הזה הדליק לי את כל החושים ולקח אותי למסע שלם שאותו תוכלו לגלות כשיגיע הזמן.

ש': המלצה על יוצר שאת אוהבת את העבודה שלו:

ת': אני אוהבת כל כך הרבה יוצרים, בעיקר ישראלים. אני מעריצה יצירה מקורית עם חשיבה מעמיקה. אבל אם אני צריכה לתת שם אחד אז פוג'י נעים. יוצרת פנומנאלית. אני נפעמת מהיצירה שלה ומהדרך שיא עשתה.

ש': טיפ לניהול עסקי נכון שקיבלת לאורך הדרך:

ת': אלו הטיפים הכי נדושים בספר אבל הם תמיד מנצחים: התמדה, בלי פשרות, והכי חשוב: לקוח/ה מרוצה.

ש': בסטודיו של מי היית רוצה לבקר?

ת': הייתי שמחה לבקר בסטודיו של האדריכלית גליה בר און.

ש': מה השעה הכי כיפית בסטודיו?

ת': השעה הכי כיפית בסטודיו זו שעת בין הערביים. יש שקיעה משגעת ותאורה טבעית מושלמת.