עצמאיות בחו"ל / החיים בהולנד – ראיון עם דנה פולניצר

דנה פולניצר הייתה עורכת דין בחברת החשמל במשך שנים רבות. עד לפני שנה וקצת היא חיה בכפר יהושע, בעמק יזרעאל הקסום. היא אם לשלושה ילדים ובת זוג של מארק, גבר הולנדי שפגשה לפני כ-5 שנים. במהלך כ-3.5 שנים ניהלו השניים מערכת יחסים מרחוק וחיו על קו ישראל-מאסטריכט, כאשר מדי חודש טסו זה אל זו.

חשוב להגיע עם ראש פתוח

"אני אוהבת ומעריכה את האיזון הבלתי מתפשר של ההולנדים בין עבודה לחיים. אף אחד מהם לא חושב שהעסק יותר חשוב מכל דבר אחר בחיים."

על המעבר: "עוד בארץ החלטתי שאינני רוצה להתחיל מיד לחפש עבודה לאחר המעבר. השילוב של שחיקה מהעבודה כעורכת דין, ביחד עם הלחץ סביב הקורונה, הבהירו לי שקודם כל אני רוצה לעשות 'פוס'. היה לי חשוב להיות מאד זמינה לילדים במסגרת המעבר, שציפיתי שיהיה מאתגר, מטבע הדברים."

הסתגלות למקום החדש: "ההחלטה שלא לחפש עבודה במקצוע גמלה בליבי חודשים ספורים אחרי שעברנו, כשהתחלתי להטמיע את האווירה והערכים החברתיים השונים בתכלית מאלו שאפיינו את החיים שלי בארץ. החברים ההולנדים לא הבינו לאן אני ממהרת, והציעו לי קודם כל להירגע, לקחת זמן לעצמי ולחשוב מה אני רוצה לעשות ואיך אני רוצה שהחיים שלנו יראו פה. הזמן הזה לעצמי היה (ועודנו) המתנה הכי גדולה שהמעבר הציע לי. רק כ-7 חודשים לאחר המעבר, העזתי ופתחתי את העסק."

מה צריך לדעת לפני המעבר: "שאנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים, ושצריכים להיות מוכנים ללמוד, והכי חשוב – להימנע מהשוואות לארץ. זה מתכון לתסכול, והאמת שזה בזבוז זמן. חשוב להגיע עם ראש פתוח לערכים ולמנהגים של החברה החדשה שאליה מגיעים, כי זו תהיה המציאות החדשה שלנו."

מביאה תפיסה מעט שונה של הכנסת וינטג' לחיים

"לא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי בחנויות וינטג' שולחת לבן זוגי שאלות כמו 'למה הדבר הזה משמש?'. כל פעם כזו היא תהליך למידה, שמאד מרגש אותי."

במה את עוסקת כיום?

"במסגרת המעבר להולנד (החלטה שהתגבשה בתחילת הקורונה, יחד עם בעלי לשעבר, שעבר אף הוא להולנד), התוודעתי לעובדה שלא אוכל להמשיך ולעסוק בעריכת דין בהולנד, דבר שבמידה רבה שימח אותי, כי כמהתי לשינוי מקצועי. זמן קצר לאחר המעבר, ובתמיכה ועידוד של החברים ההולנדיים, ובעיקר של בן הזוג, החלטתי לממש חלום ישן, ולפתוח עסק למכירת רהיטי ופריטי וינטג'. היום אני בעלת עסק קטן (אך קסום, בעיני) בו אני בוחרת בקפידה את הפריטים שמתיישבים עם החזון העיצובי שלי לבית, שרוצה להיות גם עם סגנון, אך גם פרקטי."

מי הלקוחות שלך?

"כיום רוב הלקוחות שלי פרטיים, אך אני משתפת פעולה גם עם חנות צמחים בעיר, שהקשר איתה צמח בעיקר כי אני אוהבת אותה כל כך, ומעריכה כל כך את הבעלים שלה, שתי נשים צעירות שהלכו אחר החלום שלהן, ופתחו חנויות צמחים מעוצבות להפליא, עם חזון עיצובי ייחודיי בנוף. למזלי, האהבה שלהן לווינטג' התממשקה עם האהבה שלי לצמחים, ואנחנו משתפות פעולה באושר גדול."

מה את הכי אוהבת בעיסוק שלך?

"אני מאד אוהבת לחפש את הפריטים הייחודיים. אני נהנית למצוא אותם בכפרים קטנים, שהדרך אליהם היא חצי מהכיף של הרכישה. אני נהנית לחפש וללכת לשווקים בשלוש מדינות (הולנד, בלגיה, גרמניה) ולהבין את ההבדלים ביניהם. המפגש עם האנשים הוא תמיד מרתק ומוליד סיטואציות שכל יום מפתיעות אותי."

"אני מאד אוהבת לקשר בין ההיסטוריה של המדינה לפריטים שמגיעים ממנה. זה תהליך למידה מרתק, שמלמד המון על החברה עצמה. הדגש על פרקטיות למול אסתטיקה, הבחירה בחומרים מקומיים שונים, היעוד והתפקיד של פריטים שלפעמים בכלל לא הכרתי קודם לכן."

"אחד הדברים הנוספים שאני עושה ושממלאים אותי אושר הוא כתיבה על וינטג'. זה התחיל בכתיבה בקבוצת פייסבוק גדולה בארץ שמתמחה בווינטג', ובה כתבתי על הוינטג' ההולנדי ועל נקודת הממשק שלו עם הוינטג' בארץ. לאחרונה כתבתי כמה כתבות על וינטג' בעיתון דאצ'טאון -שהוא עיתון ישראלי לישראליים החיים בהולנד."

איזה אתגרים היו לך לאורך הדרך?

"כל חיי הייתי שכירה, ומעולם לא נדרשתי להכיר את כל הפרוצדורות של הקמת ותפעול עסק. אם זה לא קשה גם ככה, צריך להוסיף לזה גם קשיים אובייקטיבים של השפה ההולנדית, וכן את העובדה שהידע המשפטי שהיה לי, אולי יכול היה לסייע לי בהבנה כללית של לא מעט מהדברים (אם הייתי פותחת עסק בארץ), אבל פה גם הרגולציה שונה, דבר שהוא פועל יוצא של הערכים השונים בחברה. "

"עוד דבר שמאתגר אותי הוא הסגנון המקומי שמקובל כאן. אני מביאה תפיסה מעט שונה של הכנסת וינטג' לחיים, ולא תמיד האוכלוסייה המקומית מבינה את התפיסה שלי. למשל, בהולנד מאד אוהבים פריטים מעץ כהה, ואני תמיד מחפשת פריטי וינטג' בעיצוב יותר סקנדינבי, שמאופיין בד"כ גם בעץ בהיר יותר. כמו כן, אני מטיפה גדולה לשילובים ולאקלקטיות – בית בעיני הוא אסופה של פריטים שונים שיכולים לעבוד יחד נפלא, אם הם מדברים באותה 'שפה' – גם אם הם מאיקאה, ירושה מסבתא, או פריט וינטג' סקנדינבי. פה מקובלת גישה שמרנית יותר, ואנשים שלמשל מעדיפים עיצוב מודרני, יפחדו לשלב פנימה וינטג'. כך שזה עוד אתגר."

ספרי על דבר אחד שלמדת לאורך הדרך על ניהול עסק

"למדתי שכדאי ומשתלם להעז. ושצריך כל הזמן לבדוק ואז לכוונן ולדייק את המטרות של העסק. וכשמשהו לא עובד, לשנות אותו. שיתוף הפעולה הכי נעים שלי, הוא לא שיתוף הפעולה הכי ריווחי שלי. אבל למדתי שהוא עושה לי הרגשה טובה, שאני גאה בו, וזה שווה לי יותר מאשר אם הייתי מוכרת ביותר רווח, את אותם הפריטים."

האם הייתה נקודת זמן שגרמה לך להבין שאת בדרך הנכונה?

"עד היום אני לא משוכנעת שאני בדרך הנכונה. אני כל הזמן לומדת, ושומרת על ראש פתוח לשיתופי פעולה חדשים, או כיוונים חדשים. אני מאד אוהבת שאין נקודת קצה לידע שאפשר לצבור, ולהתנסויות שאפשר לחוות. גם אם לפעמים יש ימים חלשים ונדמה לי שהעסק מדשדש, זה מכריח אותי לנסות ולחשוב על כיוונים חדשים שאולי עוד לא בדקתי, ובדרך כלל זה מביא למפגשים עם אנשים מעניינים, שכמעט תמיד מניב דרכים חדשות. כל המפגשים האלו מלמדים אותי המון על הערכים החברתיים, והקונטקסט ההיסטורי שלהם. 'אסימונים' נופלים לי לפעמים לגבי דברים שלא היו ברורים לי. כל פעם עוד חתיכה בפאזל פתאום מוצאת את מקומה."

האם יש לך או מתוכננים גם פרויקטים או עבודה בארץ?

"לצערי לא. במקור הקמתי את העסק מתוך מטרה לייצא וינטג' לישראל, אך לצערי לא מצאתי שותף לחזון הזה בארץ, כך שאני מתמקדת בשוק המקומי פה ובשוק האירופאי. אבל, אני עדיין מנסה ומוכנה לדבר עם כל מי שרוצה לנסות. יחד עם זאת, יתכן שהזמן הקרוב פחות נכון לכך, לתחושתי בארץ חוסר הבהירות הכלכלית גורמת לאנשים שלא להיכנס לעסקים חדשים."

חלום מקצועי שיש לך

"להיות בעלת חנות שמעבירה את החזון שלי לשילוב פריטי וינטג' בחיי היומיום. הייתי שמחה אם הייתי יכולה להעביר את כל ההתעסקות בסושיאל מדיה לקולגה, ולהתעסק במציאת הפריטים ומכירתם בחנות. יש לי גם חלום שאחד הילדים יתאהב בתחום, ואוכל להעביר לו את העסק (ואולי לעבוד שם בהתנדבות בתור פנסיונרית)."

האם נשים עצמאיות בתחילת הדרך פונות אליך לקבל עצה ותמיכה?

"באופן שהפתיע אותי – כן. אני מוכרת יותר בתחום הוינטג' בארץ, ולהפתעתי פנו אלי שתי נשים ישראליות (במדינות אחרות באירופה) שחשבו על עסק דומה, ואיכשהו הגיעו אלי. אני משתדלת לחלוק ולשתף מהידע שלי, או מתפיסת עולמי, אבל מכבדת את הדרך שהן בוחרות בה. חשוב לי גם להגיד שנשים ישראליות מהקהילה פה נתנו לי המון גב ודחיפה, באמונה שלהן בי ביכולת להקים את העסק ולהצליח בו. כך שהקשר בין נשים הוא מאד משמעותי בהקמה של העסק הזה."

האם יש לך שיתופי פעולה מעניינים עם ישראלים.ות?

"כרגע לא, ואני אשמח מאד לשתף פעולה עם נשים בכלל, שחולקות את האהבה שלי לווינטג', ושחוות כמוני את האתגרים הקיימים בתפעול עסק לא במדינת המקור. אני בטוחה שמתוך קשיים משותפים, אפשר להגיע להבנות ושיתופי פעולה נפלאים."

על מה שמיוחד כאן אפשר לכתוב אנציקלופדיה

"היום אני מבינה שיש הרבה ערך בלעשות דברים בקצב איטי יותר, מה שמשאיר זמן לעיכול, למחשבה ולהנאה מהרגע."

מה מיוחד במקום שאת חיה, ואיך זה בא לידי ביטוי ביום יום שלך?

"כיום אני חיה ב-Geleen, עיר קטנה כרבע שעה ממאסטריכט, שהיא עיר קסומה בדרום הולנד, על הגבול עם בלגיה וגרמניה. כיוון שבן זוגי חיי במאסטריכט, התוודעתי לפנינה הזו, החבויה ב-'צ'ופצ'יק' של הולנד. עיר שאפילו ההולנדים כמעט לא חושבים שהיא הולנדית כי יש בה קסם צרפתי משהו. מחוז לימבורח, בו נמצאת מאסטריכט, אינו דומה למה שאנחנו מדמיינים כשמדברים על הולנד. הוא מלא בגבעות ירוקות, בכפרים קטנים, ובנקודות מסוימות הוא מזכיר לי את טוסקנה. מעל הכל, בלימבורח מצווה להיות רגועים, לשבת בטרסה עם דרינק, ולהיזכר שהזמן אינו בורח, וכדאי לדחות למחר או מחרתיים, את מה שדחינו כבר שבוע."

"על מה מיוחד בלימבורח אפשר לכתוב אנציקלופדיה, אבל אם אני צריכה לזקק את זה – זה קצב החיים הרגוע מאד שמאפיין את האזור, ושנשמר כמעט בקדושה ע"י המקומיים. אני זוכרת שבהתחלה הקצב האישי שלי היה מהיר, וכולם אמרו לי 'להירגע'. אימצתי את זה לגמרי, עד כדי כך הנמכתי את קצב החיים כך שאני אפילו מצליחה לא להרגיש רגשות אשם, אם עשיתי במהלך היום פחות ממה שתכננתי."

מה את אוהבת במקום שאת נמצאת בו?

"אני נהנית מאד משיתוף הפעולה של הקולגות שלי בעסקי הוינטג'. מהר מאד לאחר פתיחת העסק, כשאני צועדת בעולם הזה די בחשש, מוכרים אחרים בתחום קיבלו אותי, עזרו לי בטיפים, ובהצעות לשיתוף פעולה. משהו שבכלל לא דמיינתי שאפשרי. למעשה, היחס האוהד של הקולגות שלי, עזר לי להאמין, שיש לעסק שלי זכות קיום, ושאני יכולה לעשות אותו ולהצליח בו. שלא כמו בתחום בארץ, שמתאפיין בתחרותיות גדולה מאד, לאחרונה אמר לי אחד הקולגות שלי, שאתו אני משתפת פעולה, משפט שאני לוקחת אותי לעתיד- 'כסף לא עושים לבד'. אני חושבת שזו תמצית של היסטורית הסחר שההולנדים כה ידועים בו."

מה שגרת היום שלך?

"אין לי שיגרת יום, ואני מודה שאני מתה על זה. כיון שהעבודה שלי כרוכה בהרבה חיפושי פריטים אונליין, אני יכולה למצוא את עצמי מתקשרת עם מוכר גם מאוחר בערב, או מוקדם בבוקר. את איסופי הפריטים שלי אני משתדלת לעשות בשעות הבוקר, או אחה"צ המוקדמים. בין לבין אני משתדלת לצלם ולהעלות פריטים למדיות הסושיאל הרלוונטיות לי. יש לי גם משרד בתוך העסק של בן הזוג ולשם אני מגיעה כשאני צריכה להתרכז לכמה שעות טובות בצילומים או בעבודת מחשב. זמן (ארוך מדי) מוקדש גם לניהול הבירוקרטי של העסק, לשלוח הצעות מחיר או לברר עלויות. בסופי שבוע אני משתדלת לבקר בכמה שיותר שווקים, שזו הזדמנות תמיד לטיול עם הילדים, והזדמנות לחלוק איתם את האהבה לווינטג'. לשמחתי הם מגלים סימני התאהבות…"

חוויה מעניינת שחווית במהלך השהות

"כמעט כל שבוע אני פוגשת באופן מיקרי מישהו (מקומי או זר) שיש לו סיפור חיים מיוחד ונפלא. אני נהנית כל פעם מחדש לגלות שאנשים הם אמיצים. הם עוברים מדינות, הם יוצאים כנגד תפיסות מגבילות שאולי הם נולדו לתוכם, והם מעיזים לפרוץ אותם."

האם יש חיי קהילה ישראליים במקום שבו את גרה?

"אין המון ישראלים בלימבורח. אני מעריכה שסביב 40 משפחות. הסביבה שלי מאד מעורבת. מצד אחד הראשונים שהכרתי פה היו הולנדים מקומיים שהיו חברים של בן זוגי, והפכו עם הזמן גם לחברים שלי. את הקהילה הישראלית המאוד מצומצמת גיליתי במקרה הרבה אחרי. אבל הקהילה פה מאד תומכת, ואולי דווקא גדולתה בגודלה הצנוע – יש המון כבוד ועזרה הדדית."

מקומות שחייבים לבקר בהם בהולנד

"רובע STOKSTRAATWARTIER במאסטריכט הוא אחד הרובעים הישנים בעיר ובעל היסטוריה מרגשת. הוא עבר טרנספורמציה מרשימה – זהו רובע שיושב במיקום המקורי של המחנה הרומי הישן שלמעשה היווה את תחילתה של העיר. במאה ה-18 היה שכונת עוני שהתגוררו בו בעיקר פועלי נמל שעסקו בסחר בפחם, וביוזמת העירייה הפך לאחד הרבעים המשופצים והיפים בעיר. באמצע הרובע נמצאת הכיכר הקסומה ביותר בעיר, ששום ביקור בעיר לא שלם בלעדיה – ONZE LIEVE VROUWPLEIN. חייבים לשתות קפה ולהסתכל בחוסר מעש מוחלט על הכיכר היפה הזו, שהזמן עומד בה מלכת."

"טיול בכפרים הקטנים ובגבעות הנהדרות שסביב Valkenburg . לא צריך נקודה מיוחדת, רק לנסוע באוטו בדרכים הקטנות. לא משנה לאן הן יובילו, זה יהיה קסום. בדרך יש חקלאים רבים שמוכרים את הגידולים המקומיים והם טריים וטעימים – הזדמנות להצטייד בדובדבנים או אגסים טריים, או בכל מה שמאפיין את העונה שתגיעו בה."

רוצות להכיר את דנה קצת יותר? מוזמנות להיכנס לאינסטגרם שלה.