הטיפים / חיזוק הביטחון העצמי ופיתוח מנהיגות אצל ילדים

יעלי רהב-סיון מומחית לפיתוח כישורי למידה ומצוינות ולניהול אפקטיבי של רגשות ומערכות יחסים. משנת 2000 היא מלווה תהליכים אישיים, זוגיים וקבוצתיים לילדים, הורים וארגונים לשיפור תקשורת תוך-אישית ובין-אישית, לניהול והפחתת מתחים, כעסים וחרדות. בעטיה של הקורונה יצרה יעלי את קבוצות "יוצרים מנהיגים" לגילאי 5-10. אלו הטיפים של יעלי שיעזרו לילד שלכם לחזק את הביטחון העצמי ולפתח מנהיגות.

ליצירת קשר עם יעלי מוזמנות להיכנס לאתר ולדף העסקי שלה.

מיומנויות שיעזרו לילד שלכם לחזק את הביטחון העצמי ולפתח מנהיגות

הורים רבים מחפשים לילדיהם המתקשים להתנהל בחברה מסגרות שילמדו אותם איך להתנהג, מה לומר ומה להרגיש, אלא שכאשר ילד מתנהג בדרך לא אפקטיבית יש לזה סיבה. במקרים רבים המקור הוא בצורך שלא בא על סיפוקו. כשמגלים מה הסיבה ונותנים לה מענה – לפעמים כבר אין צורך "להרביץ בילד תורה". ישנן לפחות 19 מיומנויות שכדאי לפתח על מנת לעזור לילד לרכוש ולשמר חברויות. בכתבה הזו אעסוק בשש מתוכן.

כושר ביטוי מילולי. על מנת שילד יוכל להתבטא דרוש לו כושר ביטוי מילולי, כדי שיוכל להביע את מה שהוא חושב ומרגיש. ככל שאנחנו יותר מיומנים בתקשורת בהירה ככה ניתקל בפחות סיטואציות של חוסר הבנה ונימנע עימותים על רקע של אי הבנה. איך נפתח אצלם כושר ביטוי מילולי?  נקשיב להם בסקרנות. לא נתקן אותם גם כשהם לא מצליחים להתבטא בשפה תקנית ולא נבקר אותם. נגיב בשפה תקנית נקנה להם ספרים או נשאל בספרייה. נקריא להם, ניקרא ספרים בנוכחותם (מודלינג)  ונשתף אותם בחוויות מהקריאה שלנו.

נוכחות לא שיפוטית היא היכולת להקשיב ולהתבונן בסיטואציה מבלי לבקר אותה, להתלונן או לנזוף. כשילד מרגיש שלא שופטים אותו, שמקשיבים לו באמת, בעניין וסקרנות – הוא מרגיש בטוח. הוא מרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא ולא עסוק בלנסות להיות כמו מישהו אחר. איך מייצרים נוכחות לא שיפוטית? משתמשים בשפה חיובית, בלי ביקורת. מפנים תשומת לב לדברים הטובים הקטנים ביותר על בסיס יומיומי, מביעים אהבה והערכה בכל הזדמנות ולא רק בהקשר להצלחה כזו או אחרת. אהבה זה ויטמין שאם יש ממנו עודף הוא מתנקז להעלאת הביטחון העצמי, והיכולת להתמודד עם אתגרים ולהתנהל באופן חברתי. אז אל תהססו. תנו להם בנדיבות."

חשיבה חיובית היא היכולת לדבר על היש ועל הרצוי במקום לדבר על מה שאין ועל מה שלא בסדר. כדאי להשתמש בשפה חיובית, ולהתאמן בלהפוך משפטים עם מילת שלילה למשפטים בעלי אותו המסר אבל שיש בהם מילים חיוביות. למשל: "הזדרז כדי שתגיע בזמן לבית הספר" ולא "הזדרז כדי שלא תאחר". חשוב להפנות תשומת לב לדברים הטובים הכי קטנים שקורים לנו או נקרים בדרכנו, או דברים טובים שעשינו. תשומת לב לדברים החיוביים משפרת את מצב הרוח והרבה יותר נעים לאחרים להיות לידנו כשאנחנו מפגינים מצב רוח חיובי. מעבר לכך, זה גם משפיע על מערך הכוחות שלנו, על יכולת הריכוז ועל ההתנהגות כלפי הזולת."

חוש הומור. הוא מקליל מצבים לא נעימים, הוא עוזר בהתמודדות עם קשיים, הוא נעים בחברה. על מנת לפתח את חוש ההומור יש לפתח את הדמיון, להפחית שיפוטיות ולהעז "לעשות שטויות". איך מפתחים לילד חוש הומור? עובדים על הפחתת הביקורתיות, משחקים משחקי דמיון כמו למשל משחקים סוציו דרמטיים בגיל הרך- "נגיד שאני הכלב ואתה החתול", או "עכשיו אתה תהיה אימא ואני אהיה סבתא". עם ילדים קצת יותר גדולים אפשר לפתח הומור נון סנס, כמו למשל לדבר על מה יקרה אם לסבתא יהיו גלגלים או אם אני אהיה מלכת אנגליה וכדו'… תרשו לעצמכם להשתטות,  תעשו מלחמת כריות, תצפו בסרטים ותוכניות שמצחיקים אתכם, תספרו בדיחות, תעשו פרצופים.  זה משחרר, זה בריא וזה כלי מצוין לחיים, הן כדי להקליל מצבים לא נוחים והן כדי להנעים את התקשורת.

דחיית סיפוקים. על מנת לעמוד בכללים דרושה יכולת לדחות סיפוקים. ילד שלא יודע לדחות סיפוקים – בכל פעם שהוא צריך להתאזר בסבלנות הוא ממש במצוקה. זה אומר שרוב הזמן כשהוא באינטראקציה חברתית הוא יהיה בסבל. איך מפתחים אצל הילדים את היכולת לדחיית סיפוקים ועמידה בכללים? שומרים על חוקים בעצמנו. אוכפים את חוקי הבית. נותנים דוגמה אישית. כיבוד החוק לא מחייב שנסכים אתו או נחשוב שהוא הגיוני. חשוב לאפשר לו לומר את דעתו ויחד עם זאת להבהיר לו שהוא מחויב לפעול בהתאם לחוקי הבית. חשוב לזכור אם אתם רוצים להקל עליו אל תתנו לו את מבוקשו כדי לסתום פיות ומצד שני אל תטיפו לו מוסר… יש דרך ללמד ילדים לדחות סיפוקים והדרך כוללת דוגמא אישית, הצבת גבולות מתמדת בנחישות ורגישות.

עצמאות. עצמאות מייצרת תחושת פוטנציה  ומעצימה את הביטחון העצמי. איך מפתחים עצמאות? לא עושים במקומם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם אבל עושים את זה בחוכמה. לא זורקים אותם למים ואומרים להם עשו בעצמכם. מלווים את העשייה שלהם בשאלות והנחייה ומחמיאים להם על כל ניסיון התמודדות גם אם לא צלח. כשילד מרגיש במקום בטוח. כשהוא יודע שלא ישפטו אותו על טעות אלא יעזרו לו ללמוד ממנה הוא לא יפחד ליזום ולעשות מתוך התייחסות לטעות כאל הזדמנות ללמידה ולא כאל כישלון.

ליצירת קשר עם יעלי מוזמנות להיכנס לאתר ולדף העסקי שלה.