הטיפים / תפקיד ההורה במהלך הטירונות

מיטל מידם עוסקת בהדרכת הורים ונוער בתהליכי הגיוס, קצינה משוחררת, סא"ל במילואים – ׳שוברת דיסטנס׳. היא סיימה 25 שנות שירות בצה"ל בתפקידי פיקוד מגוונים. התפקיד המשמעותי, המאתגר והמשפיע מכולם במהלך 25 שנות השירות שלה, היה התפקיד של מפקדת בסיס טירונים מחנה 80. היא אמא לארבעה ילדים, אחת מהן חיילת.

לאחר שפגשה אלפי חיילים וחיילות ואת ההורים שלהם, למדה מיטל דרך העיניים שלה עד כמה יש חשיבות מכרעת לליווי נכון של ההורים את ילדיהם דווקא בשלב הזה בחיים. הכניסה למערכת הצבאית והשינוי הענק שהולך להגיע, הם לא פשוטים ועטופים בהמון חששות ופחדים. איבוד השליטה שלנו כהורים ומסירת הילדים שלנו למפקדים, יכולים לעורר אצלנו קושי רב. מיטל כאן לתמוך, לעודד, לסייע, להקשיב, לנרמל, להסביר איך המערכת עובדת, להכניס לפרופורציה ולייעץ מה כדאי לעשות, מתוך הבנה עמוקה והמון אמפטיה למתרחש בלבבות ההורים והמתבגרים.

ליצירת קשר עם מיטל מוזמנות להיכנס לאתר, לאינסטגרם, ליוטיוב ולטיק טוק שלה או לשלוח הודעה לוואטסאפ. מוזמנות גם לקהילת ההורים שלה בפייסבוק – מתגייסים והורים שוברים דיסטנס.

חמשת התפקידים של הורה במהלך הטירונות

הם התגייסו! והתחילו את הפרק הראשון שלהם בצה״ל – פרק הטירונות וההכשרה המקצועית הראשונה. אני מאמינה שכולנו זוכרים את חוויית הטירונות שלנו לטובה או לרעה (מקווה שלטובה). דבר אחד בטוח, מטרתו של הפרק הזה הוא לסגל את ילדינו למערכת הצבאית ע״י למידה של התרבות, הערכים, הנהלים והפקודות של המערכת. ע״י הסבר על בעלי התפקידים שיפגשו, כיצד עליהם לפנות לכל אחד מהם וכמובן הסבר על נושאים שעד כה כמעט ולא פגשו בביה״ס כמו – קשר, עזרה ראשונה, מורשות קרב, משמעת נוקשה וכדומה.

מה התפקיד שלנו כהורים בשלב הזה? הם כבר לא בביה״ס יותר שבו לפעמים דיברנו עבורם עם המורה, דחפנו אותם לשיעור פרטי והיינו עם יד על הדופק על כל פעולה שלהם. הם כבר עברו את גיל 18 והם בוגרים על-פי חוק ולכן הם לרשות עצמם וכך גם מתייחסים אליהם. ואף יידרשו מהם עצמאות, קבלת החלטות ולקיחת אחריות על מעשיהם – עם כל אלה הם יצטרכו להתמודד. ובכל זאת, יש לנו, בטח בתחילת הדרך, תפקיד משמעותי ורלוונטי יותר מתמיד עבור המתגייסים הצעירים.

הבינו שזהו שינוי ענק עבורם – דברו איתם על השינויים שהם חווים ביחס לתיכון ועל אופן ההתמודדות שלהם עם שינויים אלה. כל שינוי באשר הוא אינו נוח לנו כבני אדם ומצריך מאיתנו משאבים אישיים (מנטליים ורגשיים) כדי להתמודד אותו. כל המשאבים נמצאים בתוכם, עזרו להם למצוא אותם ולהשתמש בהם.

שמרו על תקשורת בטוחה ומאפשרת – תקשורת היא חיונית כשמדובר בתמיכה בתחילת השירות. אפשרו להם להיות איתכם בקשר בזמנים המותרים, לספר לכם את החוויות שלהם ולאוורר את הרגשות שהצטברו במהלך היום.

הקשיבו להם – פשוט להקשיב. בלי לשפוט אותם, בלי לפרש את דבריהם (״אולי התכוונת ש…״), בלי להתווכח על מה שהם אומרים ובלי לייעץ (אני יודעת, זה המקום שהכי קשה לנו כהורים כי אנחנו רוצים ׳להרביץ בהם תורה׳ בכל הזדמנות). שימו לב שמחשבותיכם לא נודדות כאשר אתם מקשיבים להם, אנחנו בד״כ מוצאים את עצמינו מפליגים במחשבות ובסיפורים הקשורים אלינו.

היו אופטימיים האירו את הטוב – בכל הזדמנות שניכרת בדרכיכם למול המתגייסים, השתדלו לשמור על אופטימיות וחיוביות. גם אם תשמעו סיפורים קשים ולא נעימים, בכי ותסכול גדול, זכרו שהם לא זקוקים לנו כדי להיות ממורמרים איתם אלא הם רוצים שנושיט להם יד לעזרה ונראה להם את מה שהם לא מצליחים לראות כרגע בגלל השינוי המטורף שעובר עליהם.

הכל זמני, בואו נירגע יחד – הזכירו להם שפרק הטירונות הוא קצר ביחס לשירות כולו וזמני. למדו אותם טכניקות של הרגעה וניהול מתחים ולחץ ועודדו אותם לפעילות גופנית שמפחיתה חרדה ומאפשרת ייצור דופמין. עודדו אותם להמשיך לפעול והראו להם את המקומות שבהם התמודדו בצורה טובה והמשיכו הלאה.

פרט לאלה, אני מציעה לאמץ שאלה אחת לאורך הדרך שתרגיע אותם וגם אתכם: ״במה אני יכולה לעזור לך עכשיו?״.אתם תגלו במהרה שלעיתים כל מה שהם צריכים זה חיבוק מאיתנו. בהצלחה!

ליצירת קשר עם מיטל מוזמנות להיכנס לאתר, לאינסטגרם, ליוטיוב ולטיק טוק שלה או לשלוח הודעה לוואטסאפ. מוזמנות גם לקהילת ההורים שלה בפייסבוק – מתגייסים והורים שוברים דיסטנס.