הטיפים / איך נעזור לילדינו לפתח מנהיגות

יעלי רהב-סיון עוסקת בחינוך כבר 33 שנה וב- 22 השנים האחרונות היא מטפלת ומנחה סדנאות לילדים, הורים, נשים, אנשי חינוך וארגונים. לפני שנה יצרה יעלי את פרוייקט "יוצרים מנהיגים" שהתקבל למערכת גפ"ן של משרד החינוך ומיועד ללמד ילדים להנהיג את עצמם לחיים של סיפוק, של תחושת משמעות ומערכות יחסים חיוביות בבית ומחוצה לו. אלו הטיפים של יעלי שיעזרו לילדינו לפתח מנהיגות.

ליצירת קשר עם יעלי מוזמנות להיכנס לאתר ולדף הפייסבוק שלה.

איך נעזור לילדינו לפתח מנהיגות

אדם שרוצה להנהיג אחרים צריך קודם כל לדעת להנהיג את עצמו. ולמה הכוונה? לכל מציאות ישנן כמה וכמה נקודות מבט ויש לכולנו החירות לבחור את נקודות המבט שלנו. ככל שנקודות המבט הן חיוביות יותר – כך נהיה יותר שבעי רצון וכתוצאה מכך נהיה נעימים יותר לסביבה. אבל לפני שנתבונן איך אנחנו כלפי הסביבה – כדאי שנתבונן לרגע איך אנחנו מתנהגים עם עצמנו.

איך אנחנו מדברים אל עצמנו כשמשהו לא מסתדר, כשאנחנו מתקשים או אפילו נכשלים, רחמנא לצלן. כשאנחנו מבקרים את עצמנו, כשאנחנו בשיפוט עצמי ואי שביעות רצון – יש לנו הרבה פחות כוח וחשק לפעול למען שינוי המשתנים שבגללם אנחנו מרגישים אי שביעות רצון או תסכול. כשמתאמנים בחשיבה חיובית – לומדים שכל מה שנקרה בדרכנו ניתן להפוך אותו להזדמנות. הזדמנות עסקית, הזדמנות רומנטית, הזדמנות חברית או הזדמנות ללמידה והתפתחות. על מנת ללמד את ילדינו להיות מנהיגים – עלינו קודם כל ללמוד להנהיג את עצמנו.

מה נשמע.  כדאי שנשאל את עצמנו לעיתים קרובות איך מרגיש הגוף הפיזי ומה מצב הרוח.

קפיצה פנימה. כדאי שנפנה תשומת לב לכאן ועכשיו. כשאנחנו חווים חוויה במלואה, מבלי לפזול לטלפון או לגירויים חיצוניים אחרים – אנחנו מפחיתים את מפלס החרדות ומעלים את הסיכוי ליהנות מן החוויה .

שאלות. כדאי שנלמד לשאול (קודם כל את עצמנו ולאחר מכן גם את האחר) שאלות שמרחיבות את הלב. שאלות סקרניות שמתמקדות יותר בתהליכים ופחות בתוצאות. שאלות מסוג זה מביאות להתבוננות פנימה, להעמקת ההיכרות של הילדים עם עצמם, ללמידה משמעותית ובסופו של דבר גם לתוצאות

יחסי ציבור. על מנת לתקשר עם האחרים בדרך אפקטיבית שתהיה נעימה ותוביל לשיתופי פעולה, חשוב שהילדים ילמדו להביע את עצמם באופן תמציתי וממצה, שאינו מכביד על הילדים האחרים בהרבה מלל ומעביר את המסר בבירור

בדיוק. לאחר שמסרנו מסר (אמרנו משהו) חשוב שנתבונן, נקשיב ואף נשאל אם המסר הובן כהלכה ואם לא – כדאי שנדייק אותו. על מנת שנוכל לדייק את המסרים שאנו מבקשים להעביר לאחרים עלינו קודם כל להבין לעומק מה אנחנו חשים, מרגישים, רוצים ויכולים. לאחר מכן יקל עלינו להביע זאת בבירור.

ידידות. אחרי שבדקנו מה נשמע ושאלנו את עצמנו שאלות, אחרי שהעברנו מסר ואף דייקנו אותו – ייתכן שיתעורר תסכול. אולי רצינו X וקיבלנו Y. אולי התכוננו לפיקניק ורגע לפני היציאה מן הבית החל לרדת גשם. החוכמה היא לא להתווכח עם המציאות שלא ניתן לשנותה אלא לקבלה כפי שהיא. לאחר שקיבלנו את העובדה שנכון לרגע זה: זו המציאות – יש בידינו האפשרות לבחור את נקודת המבט בנוגע למציאות הלא רצויה ולבחור את דרכי הפעולה שלנו.

מסכמים, מודים, ממשיכים. חווינו חוויה? שאלנו את עצמנו איך זה מרגיש? תיארנו את הרגשתנו בתמציתיות ובהירות? הסכמנו לקבל את המציאות כפי שהיא? כעת יש לנו הזדמנות לעצור לרגע, להתבונן מה היה לנו, להודות על ההזדמנויות שנקרו בדרכנו (גם אלה שנעמו לנו וגם ובעיקר על אלה שאיתגרו).

עכשיו נותר לנו לחלום חלומות ולחפש את הדרך להגשמתם. לתכנן את הצעד הבא, לפרוט אותו לצעדים קטנים שיאפשרו עמידה במשימות ולהזכיר לעצמנו שבכל רגע נתון אנו עושים כמיטב יכולתנו ומיטב יכולתנו מתפתח ככל שאנו מתפתחים.ליצירת קשר עם יעלי מוזמנות להיכנס לאתר ולדף העסקי שלה.