נשים ועסקים / פגי פייקר

פגי פייקר היא צלמת טבעית הוליסטית בשלוש השנים האחרונות ונומרולוגית כבר שבע שנים. היא פיתחה שפה צלומית משלה שמשלבת את עולמות הרוח, ההעצמה והריפוי יחד עם המצלמה.

איך העסק התחיל?

"בגיל 40 החלטתי להעניק לעצמי במתנה סדנת צילום. באותה שנה הבת שלי – ילדה רגישה, מיוחדת צנועה וענווה, חגגה בת מצווה. יום אחד היינו בים וצילמתי אותה בסמרטפון שלי תמונה שהובילה לייעוד לשלי. החלטתי שרק אני אדע לצלם אותה, להעצים אותה, לקרב אותה ולחבר אותה לעצמה. במשך שנה צילמתי ותיעדתי אותה לפי עונות השנה מגיל 11 ועד 12, משיני החלב ועד לגשר שסיכם את האלבום שלה. עשיתי סדנת צילום אצל טליה שפירא המדהימה שלימדה אותנו לצלם את המובן מאליו כלא מובן מאליו, פשטות של פרח, צמחים, ידיים, גדרות וחלודות הפכו לקסם מדהים דרך העין, הרגשות והעדשה שלי. למדתי אימון הוליסטי ונומרולוגיה ואת הכל חיברתי למצלמה ולתהליך של העצמה דרך העדשה. עם הזמן, התחילו להגיע אלי אמהות נוספות שהתחברו לפשטות ורצו להעניק לבת המצווה מזכרת שמשמרת את הילדות שלה. משם המשכתי לצילומי נשים בפרק ב', מטפלות שהיו צריכות צילומים לעסק, ועוד מגוון מיוחד ומעניין של א.נשים."

כמה משפטים על העסק

"אני צלמת טבעית. אני מצלמת בטבע ובבית הלקוחות בכל עונות השנה ובונה שפה צילומית מותאמת לאופי ולאישיות של הלקוחה. אני יושבת עם האימא והבת לתיאום ציפיות על סשן הצילומים שהופך להיות יום של חיבור ביניהן מעבר לתמונות שהן מקבלות, והן יוצאות מהיום הזה מחובקות ומלאות בהודיה והערכה אחת כלפי השנייה. אני משלבת ימי צילומים עם נומרולוגיה וקלפים עבור נשים שחוגגות יום מיוחד בו הן מקבלות המון כלים והכוונה עם מפה נומרולוגית."

מה מיוחד בגישה שלך?

"אני לא מרטשת ולא מלטשת תמונות. התהליך שנשים ונערות עוברות איתי הוא תרפיה, יותר נכון פוטו תרפיה של הנשמה. הן לומדות אהבה עצמית והערכה עצמית. זהו תהליך של תיעוד. מסתבר שמגיל 14 ומעלה נערות ונשים פחות מצטלמות ולא אוהבות את ההבשלה הנשית שלהן. אני מראה להן שיש בתוכן ילדה נצחית שמחכה לפרוח מחדש, לחייך ולצחוק מהבטן ולא מהשפתיים באילוץ. אני משחררת אותן והן נדהמות לראות בסוף את התוצאות."

שלושה טיפים לנשים עצמאיות

"לעבוד מתוך תשוקה ואהבה ואם את מרגישה שהלקוחה לא נמצאת באותה אנרגיה ותדר הכי טוב לשחרר. במקומה תגיע מישהי שהיא מדויקת עבורך."

"לעשות שיתופי פעולה עם נשים שמשלימות אותך כמו גרפיקאית, אשת שיווק ברשתות חברתיות וכדומה."

"לפרגן לקולגות. אם יש לקוחה שפחות מתאימה לך תעבירי את העבודה לקולגה, זה עושה טוב לקארמה שלך."

חוויה מרגשת שהייתה לך כחלק מהעבודה

"בתקופת הקורונה עבדתי עם הסוכנות היהודית ותיעדתי חלוקה של טאבלטים לעולים מאתיופיה, דרום אמריקה וברית המועצות. התמונות נמצאות באתר של צה"ל והסוכנות היהודית. היה מרגש מאוד וסוג של סגירת מעגל של עולה ישנה שעלתה מאירן בגיל שלוש ועולה יחסית חדשה שהגיעה עם הילדים ובן הזוג מארה"ב לפני תשע שנים אחרי שהות של 12 שנים שם."

איך את צומחת ממשברים?

"המשברים הגיעו כשבדיוק התחלתי להתגלגל בעולם הצילום. אמי חלתה והפסקתי לעבוד ולאחר שנתיים אבא שלי קיבל אירוע מוחי ושוב נאלצתי להפסיק לעבוד. ועכשיו הקורונה. היקום מבחינתי פשוט בחן אותי לראות עד כמה אני עובדת ועושה מה שאני אוהבת מתוך תשוקה ואמונה שאני חיונית. הסביבה שלי מחזקת, מחמיאה ומעודדת אותי והילדים שלי הם מקור כוח ועוצמה. בימים קשים אני עוצרת, עושה מדיטציה, כותבת במחברת, חולמת ומשתדלת להגשים. אני לא עוצרת ולא מוותרת."

מה את אוהבת בעבודה שלך?

"אני אוהבת את הגיוון. אני אדם יצירתי, אוהבת בני אדם ואנשים מכל גיל, מתחברת לתינוקות ילדים וא.נשים בקלות וזה הופך את העבודה לכיפית ונעימה עם אנרגיות גבוהות. אני אף פעם לא יודעת מה יצא מהמצלמה שלי עד שאני יושבת מול המחשב ותמיד מופתעת ממה שיוצא מהנשמה שלי, מהחיבור עם המצולמים ומעין העדשה."