כל הפוסטים של עמנואלה בינר

את איילת הכרתי לראשונה ביריד שבו גם אני השתתפתי כשהייתי עסוקה יותר ביצירה מאשר בכתיבה. העבודות שלה הקסימו אותי, יש יופי מיוחד בשימוש החוזר בעץ, ובהפיכתו לפריט עיצובי חדש וייחודי.

יש ימים בהם אני כמעט ולא מרימה את המבט מהמסך. אני מסיימת את התארגנויות הבוקר, זורקת מבט אוהב פחות או יותר אל הכביסה והכלים ומתיישבת. כל כך הרבה דברים לעשות

אל האהבה של עיצוב סקנדינבי הגעתי דרך הפינטרסט. כל אותם חדרים מוארים ומינימליסטים עם המידה נכונה של שחור, אפור, לבן ועץ נגלו אלי שם וזנחתי את כל אהבות העיצוב הישנות

אז אומרים שאם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. וזה נכון. אבל לפעמים מגיעים לדברים האלו אם נכנסים. לפייסבוק, כן? כך הגעתי לפינה של שני פלמאי, שיש בה קסם ושילוב שאני מאוד

מהרגע שנתקלתי במסכות של צחי נבו, היוצר והבעלים של סטודיו Umasqu, הוקסמתי ועקבתי אחרי המקוריות של היצירה שלו וההתפתחות שלו. העבודות שלו מקוריות וצבעוניות והן יכולות להתאים לכל חלל ולכל