זה סוג של יום חג היום – פינת העבודה של שירה מתארחת במגזין. זה חג של השראה אם לדייק. עם המעבר לביתה החדש (קרוב אלי!!!) התחדשה שירה גם במרחב עבודה מושלם שכולל פינת עבודה וגם שולחן לסדנאות. אבל לא רק. הוא כולל עוד המון דברים. את חלקם היא אספה לאורך הזמן ואחרים הכינה – ריססה, חתכה והדביקה. ואם אפשר קצת כנות פה – היא אחת מיוצרות ה DIY הכי מוכשרות ומקוריות שיש.
אז אתן מוזמנות להכיר את שירה…
ש': תספרי עליך בשני משפטים
ת': אני שירה, במלרע (כמו שירה בציבור…), בוגרת אוניברסיטת תל אביב באדריכלות. במשך שנים עבדתי כמעצבת פנים ואני בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב. בשלוש השנים האחרונות אני כותבת, מצלמת ואוהבת את הבלוג היצירתי שלי "אבן נייר ומספריים". זה המקום הכנה והשמח שלי, אני מרגישה שהעשייה והכתיבה שלי בבלוג הן ביטוי מצויין למי שאני. בבלוג אני נהנית ללמד איך מכינים דברים יפים בקלות, מכרטיסי ברכה ועד יציקות בטון. לאחרונה פתחתי את דלתות הסטודיו שלי לסדנאות כדי ללמד ולחלוק באהבות שלי גם פנים אל פנים.
ש': מה הסגנון של פינת העבודה שלך?
ת': הפינה עוד לא סיימה להתבגר ולהתפתח מבחינת סגנון, אבל בינתיים אני חושבת שהיא מייצגת לא רע את איך שהראש שלי נראה מבפנים (: החומרים בה מסודרים על פי צבעים, יש לי תשוקה לצבע ודחף עז לשחק בו (אפילו כשהייתי ילדה הייתי מסדרת את הגירים באריזה לפי גוון).
ש': האם פינת העבודה נמצאת בחלל משלה או שהיא חלק מחלל אחר?
ת': פינת העבודה שלי היא חלק מסטודיו שתוכנן כולו לצורכי יצירה וסדנאות. כרגע אני חולקת את החלל עם הסטארט-אפ של בנזוגי ארי מספר ימים בשבוע.
ש': מה לדעתך חייבים בכל פינת עבודה?
ת': בעיני אחסון ותצוגה חכמים הם הבסיס לפינת עבודה שכיף לעבוד בה. אני בחורה מבולגנת מאד, אבל חומרי היצירה שלי תמיד מקוטלגים ומסודרים, הכלים שבשימוש תכוף מוצגים וזמינים ומה שנראה טוב- מאוחסן בכלים שקופים. כך שאם מתחשק לי ליצור, אני יודעת בדיוק מה יש לי ואיפה כל דבר נמצא. אם לא הייתי מארגנת הכל הייתי עלולה ללכת לאיבוד בכמויות החומרים שיש כאן.
ש': אם אני אציץ במגירות שלך אני אמצא מלא…..
ת': מהכל! כאמור, כלים וחומרים יש כאן לשלושה גלגולי חיים, אבל הם מסודרים בקופסאות ומגירות ייעודיות. אני מניחה שהכי הרבה נפתחת אצלי קופסת הדבקים ומגירת הסכינים. חיתוך והדבקה הם הבסיס להרבה ממה שאני עושה (:
ש': כמה שעות את יושבת בפינת העבודה?
ת': זה יכול לנוע בין ימים שלמים, מבוקר עד לילה (בפורים, למשל) לשמונה שעות בשבוע. תלוי מה הפרויקט עליו אני עובדת כרגע.
ש': איך את מתחילה את היום?
ת': אני עובדת בבית ולכן הרבה פעמים ההתחלה של היום מתמסמסת, עבודות הבית והעשייה לבלוג מתערבבות זו בזו וסדרי העדיפויות שסימנתי לי בלילה לפני תמיד משתנים באור יום. בהתחלה נלחמתי בזה, היום אני מרשה לעצמי להוריד הילוך בשעה הראשונה של היום (אחרי שהגמדים פוזרו במסגרות), לשתות קפה, לקרוא אי-מיילים ולהשלים משימות שאינן רלוונטיות לעבודה. אחר כך אני נושמת עמוק וצוללת פנימה.
ש': מה היית רוצה להוסיף לפינת העבודה?
ת': עוד (-; אני רוצה להתחדש בכלים חדשים תמיד. אבל חייבת להודות שכרגע, כמו שהיא, היא כבר ממלאה הרבה מהפנטזיות שלי. בגלל שבניית הבית היתה תהליך ארוך, היתה לי הזדמנות לחלום ולתכנן את המשרד לאורך הרבה זמן. את החומרים והכלים אספתי במשך שנים, כל שנותר לי הוא לסדר אותם בצורה נוחה, מושכת ומרגשת.
ש': כל כמה זמן יש שינויים בפינת העבודה?
ת': כל הפינה חדשה לגמרי. השינוי המשמעותי ביותר הוא הלוח המחורר שבניתי לי, המאפשר לי להציג את הכלים וחלק קטן מהחומרים שלי.
ש': מה הפריט האהוב עליך / המיוחד בפינת העבודה?
ת': יש בפינת העבודה שלי רובוט קרמיקה של Seletti שקניתי ביום חסר משמעות לכאורה, שהיווה נקודת מפנה מבחינתי. הוא מזכיר לי את הקושי שחוויתי מבחינה מקצועית ואישית באותו רגע ומסמל בשבילי את התפנית, את הרגע בו התעוררתי ונזכרתי שיש עוד פנים ליצירה ושאני צריכה לכוון לשם.
חוץ מזה, יש כאן את תמונות החתונה של ההורים של ארי ושל ההורים שלי. בחתונה שלנו הצגנו תמונות של החתונות המשפחתיות, כולל תמונות חתונה של הסבים ואפילו הוריהם. שתי אלה אהובות עלי במיוחד.
ש': האם את צריכה שקט בזמן העבודה או מעדיפה רעשי רקע/מוסיקה?
ת': מאד אוהבת לשמוע מוזיקה ברקע, ואם גם יש מישהו לקשקש איתו בסביבה- יותר טוב אפילו. רק בזמן ניסוח פוסטים אני צריכה שקט, כי לכתיבה יש קצב משלה ומילים מתערבבות במילים. אני צריכה "לשמוע" את מה שאני כותבת.
ש': איך העיסוק שלך משפיע על פינת העבודה?
ת': בעצם העיסוק שלי ופינת העבודה שלי מזינים זה את זו. כל הכלים והחומרים מאורגנים ונגישים כדי לאפשר עבודה נוחה, הם גם מוצגים לראווה כדי שאדע מה יש לי ותמיד אתפתה לשלוח יד ולהשתמש בחומר שלא השתמשתי בו זמן מה. האופן שבו הסטודיו מסודר מניע את היצירה והיצירה משנה את פני הסטודיו, ממלאה אותו בכלים חדשים ובפריטים חדשים להשראה. כל תקופה יש משהו אחר שעומד בבסיס היצירה שלי, תיאבון למשהו חדש: חומר מלהיב, סקאלת צבעים שמרגשת אותי, עונות השנה. זה מיד משפיע על החומרים שאני מסדרת בסטודיו לראווה, על לוח ההשראה ועל פריטי הנוי שמקיפים אותי.
ש': ארוע/מקרה/הזדמנות שחולל שינוי בחייך המקצועיים (אם יש):
ת': אחרי שבני הבכור דן נולד, הרגשתי שאין ברירה והבלוג (ש״התבשל״ והיה בתכנון כמעט שנתיים) חייב להתקיים. הרגשתי שאני חייבת, צורך פיזי ממש, ליצור עם הידיים והרגשתי שאם לא יהיה לי תירוץ ראוי – לא אעשה זאת. הידיעה שיש מי שקורא את ההדרכות, שיש מי שמצפה ללמוד טכניקות חדשות ואני יכולה לחלוק איתו את הדברים המגניבים שלמדתי בתהליך, הניעה אותי להמשיך וליצור. מהיום שהבלוג נפתח אני מרגישה שמשהו משמעותי בחיי השתנה. הבלוג נתן לי קול ושחרר פרץ יצירתי שעושה אותי, עדיין, מאד מאושרת. התגובות של הקוראות וההזדמנויות שנקרו בדרכי בעקבות הבלוג רק מחזקים את ההנעה שלי לעשייה.
ש': מה התוכניות שלך לחופש?
ת': הקיץ הזה אנחנו נוסעים לבקר את החמים שלי באורוגוואי, אז רגע לפני שאני משביתה את הסטודיו לחודש כמעט, אני מזמינה ילדות בגילאי 10-12 לקייטנה יוצרת ומגניבה. ערכתי אירועי יצירה לילדים בעבר אך זו הקייטנה הראשונה שאני פותחת כאן באבן יהודה. זה מלהיב אותי כי ביצירה של ילדים יש מימד מדהים של הפתעה, הביטוי העצמי הוא גבוה מאד וניתן ללמוד המון על ילד מהאופן בו הוא עובד עם הידיים. זה מרתק ומרגש אותי כל פעם מחדש.
רוצות להכיר את שירה?
מוזמנות להציץ בבלוג המקסים שלה!!!
ואם אתן מתעניינות בקייטנה, הפרטים כאן.
*צילום: שירה גנני
מה היה לנו עד עכשיו?
1# – הפינה של יערה ציקורל
2# – הפינה של רוני קנטור
3# – הפינה של סיון ליבנה חכים
4# – הפינה של רויטל כהני
5# – הפינה של נטעלי ידין רגוניס
6# – הפינה של דפנה ברקת
7# – הפינה של אורי רייזנר
8# – הפינה של סימה יוסף
9# – הפינה של מיכל מרקו
10# – הפינה של אפרת שגיא
11# – הפינה של אבישג שאר ישוב
12# – הפינה של יעל פרידלר
13# – הפינה של רונה קינן פיש
14# – הפינה של יהודית גורן
15# – הפינה של רויטל רודצקי
16# – הפינה של שלי פרימן
17# – הפינה של שירה גנני
18# – הפינה של קרן אורן
19# – הפינה של שני פלמאי
20# – הפינה של לימור קלר
21# – הפינה של סיון קונוולינה
22# – הפינה של דפנה טור
23# – הפינה של איילת שוורץ
24# – הפינה של אליאור בר און
25# – הפינה של עמנואלה בינר
תודה שאתן קוראות, תודה על התגובות כאן בבלוג ובכלל, בזכותכן אני כל הזמן עסוקה במחשבות ובעשייה וגם בהיכרויות חדשות…
מכירות כבר את הדף של המגזין בפייסבוק? אל תשכחו לבקר..
אוהבת את שתיכן.
פינת העבודה של שירה מדהימה ביופיה ואפילו יותר במציאות!
כשנכנסים אליה ממש רואים מי זאת שירה- צבעונית, מסודרת, מתוחכמת וגם שקטה ביחד.
ועמנואלה, אלופה בלהביא את כל הטוב הזה עד אלינו.
תודה אביבית, כיף להביא את הטוב הזה ולראות את התגובות. ובכלל כיף לראות את החדר של שירה….
וואו! חלום חלום חלום! פינה קסומה ומלאה בכל טוב. עושה חשק ליצור וליצור ולא להפסיק לעולם. והראיון מעולה, מתחברת להמון דברים ששירה מדברת עליהם. אהבתי ❤
תודה שרון, אשמח לראות גם את הפינה שלך…
השילוב של שתיכן נפלא.
תודה הילה 🙂
מהמם, מהמם, מהמם!
איפה אפשר לרכוש לוח מחורר כזה עם אביזריו? חיפשתי בכל מיני מקומות ולא מצאתי.