האורחת בפינה השבועית היום היא שלי פרימן. את שלי עדיין לא פגשתי ואל הפינה שלה הגעתי בעקבות המלצה של חברה – המלצה מצויינת. למרות שעדיין לא פגשתי אותה אני כבר מנחשת שמעבר ליצירתיות והכשרון שלה, מדובר פה באישה עדינה ונדיבה. ושלי רק שתדעי – התמונות שלך עכשיו חלק מפינת העבודה שלי!
אז אתן מוזמנות להכיר את שלי…
ש': תספרי עליך בשני משפטים
ת': שלי פרימן בת 41, גרה בתל אביב עם רן ושני הילדים שלנו עמליה בת התשע ועמנואל בן השש.
אני עובדת כמעצבת מאז סיום לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל. הסטודיו שלי עסק במהלך השנים בעיצוב פנים ועיצוב מוצר כשבשנים האחרונות אני עובדת על פיתוח ליין משלי של משחקים לילדים.
אני אוהבת מאוד קראפט – כל פעם שגעון חדש, קרמיקה, לבד, סריגה ואוריגאמי… הייתי שמחה ליותר שעות קראפט אבל הלו״ז הצפוף לא מאפשר.
ש': מה הסגנון של הפינה?
ת': הסטודיו שלי מאוד אקלקטי ופזורים בו רהיטים ויחידות אחסון שאספתי במהלך השנים מאז שהתחלתי לעבוד כמעצבת. יש בו בעיקר חפצים שימושיים והדקורציה מתחלפת בהתאם למה שאני עובדת עליו באותה תקופה.
ש': האם פינת העבודה נמצאת בחלל משלה או שהיא חלק מחלל אחר?
ת': הסטודיו שלי נמצא בתוך הבית שלי בחדר נפרד.
ש': מה לדעתך חייבים בכל פינת עבודה?
ת': בכל פינה חייבים המון חומרים ואמצעי עבודה.
ש': אם אני אציץ במגירות שלך אני אמצא מלא…..
ת': במגירות שלי אפשר למצוא ניירות אוריגמי, ספרי סקיצות ועטים שחורים.
ש': כמה שעות את יושבת בפינה?
ת': שואפת לחמש…
ש': איך את מתחילה את היום?
ת': אני מתחילה את היום עם הילדים, אחר כך מארגנת דברים בבית שלא ישבו לי על הראש ואז מתארגנת ומתלבשת כאילו אני יוצאת לעבודה מחוץ לבית – זה עוזר לי לעשות את הניתוק בין בית לעבודה.
ש': מה היית רוצה להוסיף לפינה?
ת': הייתי שמחה להוסיף לה עציצים ופסים מגנטיים לתליה.
ש': כל כמה זמן יש שינויים בפינה?
ת': בפינה יש כל הזמן שינויים אבל בעיקר ברמת החומרים. לפעמים המון נייר וקרטון, לפעמים הוא מתמלא בצמר ולבד ולפעמים יש בו ערימות בדים. תלוי בעיסוק שלי באותה תקופה
בנוסף, גם מקורות ההשראה על הקירות משתנים.
ש': מה הפריט האהוב עליך / המיוחד בפינה?
ת': הפריט האהוב עלי הוא קופסת פח שהייתה של סבתא שלי עם כל מיני חפצים. לקחתי אותה כי חשבתי שתשמש כקופסת חוטים אבל כבר שנים שאני משאירה אותה כפי שקיבלתי אותה. עמנואל הבן שלי אוהב לנבור בה מדי פעם כי היא מרגישה לו כמו פיסת עבר.
וגם הציורים של בתי עמליה, כמה ציורים שלה תלויים על הקיר בסטודיו שלי ואני מחליפה אותם מדי פעם ולא בסדר כרונולוגי.
ש': האם את צריכה שקט בזמן העבודה או מעדיפה רעשי רקע/מוסיקה?
ת': תלוי… גם וגם, אבל כשאני עובדת על המחשב אני צריכה שקט.
ש': איך העיסוק שלך משפיע על הפינה?
ת': היא משתנה לעיתים קרובות וכל פרוייקט משנה את הסטודיו.
ש': ארוע/מקרה/הזדמנות שחולל שינוי בחייך המקצועיים (אם יש)
ת': אני חושבת שאחרי שנולדה ביתי עמליה הזמן הפך ליקר יותר וגרם לי להתמקד בדברים שאני הכי אוהבת ובפיתוח יצירה שהיא שלי.
רוצות להכיר את שלי?
מוזמנות להציץ באתר ובדף הפייסבוק שלה ולהכיר אותה קצת יותר.
*צילום: שלי פרימן
מה היה לנו עד עכשיו?
1# – הפינה של יערה ציקורל
2# – הפינה של רוני קנטור
3# – הפינה של סיון ליבנה חכים
4# – הפינה של רויטל כהני
5# – הפינה של נטעלי ידין רגוניס
6# – הפינה של דפנה ברקת
7# – הפינה של אורי רייזנר
8# – הפינה של סימה יוסף
9# – הפינה של מיכל מרקו
10# – הפינה של אפרת שגיא
11# – הפינה של אבישג שאר ישוב
12# – הפינה של יעל פרידלר
13# – הפינה של רונה קינן פיש
14# – הפינה של יהודית גורן
15# – הפינה של רויטל רודצקי
16# – הפינה של שלי פרימן
17# – הפינה של שירה גנני
18# – הפינה של קרן אורן
19# – הפינה של שני פלמאי
20# – הפינה של לימור קלר
21# – הפינה של סיון קונוולינה
22# – הפינה של דפנה טור
23# – הפינה של איילת שוורץ
24# – הפינה של אליאור בר און
25# – הפינה של עמנואלה בינר
תודה שאתן קוראות, תודה על התגובות כאן בבלוג ובכלל, בזכותכן אני כל הזמן עסוקה במחשבות ובעשייה וגם בהיכרויות חדשות…
מכירות כבר את הדף של המגזין בפייסבוק? אל תשכחו לבקר..
המגזין שלך מעורר השראה
מוזמנת להכנס לאתר שלי אשמח לשתף בבלוג שלך פינות עבודה שעיצבתי
תודה ויום נפלא
הי אורלי, תודה על תגובתך ועל הפרגון 🙂
בפרוייקט אני משתפת פינות עבודה של יוצרות אז אם יש מישהי שעיצבת לה את פינת העבודה ומעוניינת להשתתף, אשמח שתפנה אלי!
שבוע טוב, עמנואלה