לפעמים אני שואלת את עצמי, למה אנחנו קוראים סיפורים על טיולים של אחרים? האם הם הבסיס לטיול שלנו, האם אנחנו מקווים למצוא משהו נסתר בין השורות שיעשה לנו את הטיול, או שאנחנו אוהבים להציץ לחיים של אחרים? את הפוסט על הטיול שלנו ביער השחור רציתי לכתוב עבור הקוראים וגם עבור עצמי. שארגיש שאני קופצת חזרה לרגע אחד או שניים מהטיול ושגם הקורא יוכל לחוות זאת.
לאן תטיילו בחגים?
אולי תקחו בחשבון לטיול שלכם בתקופת החגים ואולי לא. אם תסעו ליער השחור, תמצאו פה קצת טיפים בין השורות. אבל אחרי שחזרתי אני יכולה להגיד שהחיפוש של מקומות שמתאימים לכם ולא בהכרח לכולם הוא זה שיעשה את הטיול כולו לחוויה טובה.
יצאנו לדרך, פעם ראשונה כמשפחה של חמש נפשות ונחתנו בפרנקפורט. שני הורים, שלושה ילדים, יותר מידי תיקים, עגלה אחת, כיסא בטיחות אחד ובוסטר וכמה תיקי גב עשו דרכם לאוטו שמראש הוזמן כך שיוכל להכיל את כל אלו ועדיין ניתן יהיה להסתכל במראה. לפנינו היו שבועיים מלאים בתוכניות ובתוכניות חלופיות. אפשר לכתוב על זה מדריך קטן או לעשות אלבום לופה של מאתיים דפים (אני עובדת על זה).
אני הסתפקתי בכמה המלצות, כמה רעיונות לימים כיפיים מהניסיון שלנו בטיול.
אתם חייבים לבקר שם
* פארק אירופה – סקירה קצרה של המתקנים בפארק לפני הנסיעה הביאה למסקנה שחייבים יומיים. בילוי של יומיים בפארק בפועל הביא למסקנה שחייבים עוד יום… כך בילינו שלושה ימים מלאים ועמוסים בפארק והשתדלנו לעלות על כל מה שאפשר. יש בפארק מתקנים לכל הגילאים והם מאוד מגוונים. כל התפאורה מסביב מאוד מושקעת, ולא פלא שיומיים לא הספיקו לנו. ניסנו כל מה שאפשר – רכבת רגילה ורכבת עילית, סירה מעופפת או אבוב במים, רכבות הרים מפחידות או פחות, שייט בין קרחונים ובין גמדים, מתקני מים, קרוסלות, ועוד המון מתקנים נוספים. כדאי לישון בקרבת הפארק ולחסוך זמן ועייפות.
* מפלי הריין – מפגש עם הרבה מים הוא תמיד מהנה. עשינו שייט קצר שהביא אותנו עד למפלים עצמם. בתום השייט טיילנו קצת ברגל, עלינו וירדנו מדרגות וגשרים, רכבת חלפה על פנינו, השקפנו על המפלים מכל הכיוונים שיש ומאוד נהננו. אני אישית אוהבת כל מה שקשור במפלים ובשבילי הטיול הזה סביב המפלים היה אחד המוצלחים בחופשה.
* מסביב לאגם – אחד הימים המוצלחים של הטיול היה הטיול מסביב לאגם Windgfällweiher. האגם לא מופיע בספרי הטיולים והגעתי אליו דרך גוגל. בילינו שם יום שלם, קצת יותר ממה שצריך בשביל המסלול שמקיף אותו (אפשר עם עגלה) אבל היו לנו עצירות מאוד מהנות לכל אורכו. התלהבנו כשעברה רכבת על הפסים ממש לידינו, טבלנו את הרגליים במים והקפצנו אבנים, עברנו בתוך יער ואספנו בלוטים, נפגשנו עם ברווזים לשיחת ועידה וכל זה במסלול קטן וחמוד, בו היינו רוב הזמן לבד. בלי חנויות של מזכרות ומסעדה של פיש אנד צ'יפס. כן הייתה בסוף מסעדה מקומית שצופה על האגם ועל פסי הרכבת. אם אתם בסביבה – אני ממש ממליצה 🙂
* ביקור במוזיאון שעונים בעיירה Villingen-Schwenningen- מוזיאון מקומי קטן שבו אם אתה שואל את אחת העובדות איך המכונות עובדות, היא עושה סיור ומסבירה איך כל מכונה בתהליך בניית המנגנון של שעוני הקוקייה עובדת. וזה סיור מאוד מעניין שמראה לנו מה קרה מאחורי הקלעים של העבודה העתיקה הזו. כיף לגדולים ולקטנים ויש גם חלקים קטנים למזכרת…
* צרפת – שדות התירס האינסופיים של היער השחור התחלפו ביקבים. טוב, צרפת, ועוד בדרך היין של אלזס… מה עשינו שם יומיים? עיירות ציוריות גדולות וקטנות, טירות, מופע נשרים, טעימות של כל מיני מתוקים ומלוחים וגם של יין ואפילו ביקור בבית מלאכה חמוד בו צפינו בתהליך העבודה עם זכוכית. והיה גם ביקור בפארק ציפורים ליד העיירה Hunawihr שהפתיע לטובה. פארק לא גדול ואולי זה אחד היתרונות שלו כי הוא מאפשר ביקור קצר וממוקד שבו פוגשים לא מעט חיות ויש גם מופע מספר פעמים ביום והמון חסידות שבאות לבקר. הטעות הייתה להגיע לשם בסוף היום ולא בתחילתו כי נרשמה עייפות אצל הילדים שכללה גם שינה בעגלה.
טיול משפחתי – מתוכנן או זורם?
אז החלטנו לנסוע לטיול ובחרנו יעד. איפה נגמר התכנון? החלום שלי הוא להגיע לשדה התעופה, להיכנס לאוטו ולנסוע. לקחת איתי קצת חומר קריאה ולהחליט כל פעם איפה מתעכבים ועל מה מדלגים, וכשעייפים לחפש מקום לישון ללילה אחד או שניים. אבל בפועל, מעולם לא טיילתי ככה. אני מהמתכננים. לפעמים ברגע האחרון ולפעמים קצת קודם, אבל מגיעה למטוס עם תכנון. תכנון שמבוסס על ספרי טיולים, אתרים ברשת, שמועות מאחרים. תכנון שמבוסס על מה עושים היום ומה עושים מחר. אולי כי ככה זה אצל כלכלנים, או אולי רק אצלי. אבל לאט לאט אני מבינה שאפשר לשים את התכנון בצד. שיהיה שם ליתר בטחון ושלא ימנע מאיתנו לשנות ולהחליף תוכניות. ותכל'ס, אני כבר לא כלכלנית אז מותר לי לזרוק את התכנון ולא לעשות אחריו מעקב אקסלי…
טיול משפחתי – להספיק או לנוח?
יש לי עבר עשיר ב'להספיק'. טוב, זה בא ביחד עם התכנון. הרי אם אנחנו בחו"ל ועד שאנחנו בחו"ל צריך לנצל כל רגע. מה לשבת בבית קפה שעה? זה לא מוזיאון או רכבל, וקפה יש גם בבית! אולי זה חלק ממנטליות מסויימת, האומרת שחו"ל זה משהו שקורה לעתים רחוקות, ומי יודע מתי עוד פעם נגיע לשם. אבל אני שמחה לספר לכם שהשנים עשו את שלהן ולפעמים אני כבר יכולה לשבת בלי סיבה ובלי לחץ שלא אגיע לכמה מקומות ביום כי זה לא תמיד העיקר. מה שחשוב יותר זה לנוח, להירגע וממש להיות במקום בו אתה נמצא. אני חושבת שאני במרחק קצר מאוד מרביצה בפארק ללא סיבה שלשם אני שואפת להגיע באחד הטיולים הבאים.
טיול משפחתי – אטרקציות או חיפוש של הלא נודע?
אחת התובנות החשובות מהטיול האחרון היא שטיול לא צריך להיות מבוסס על אטרקציות. כל הטיולים האחרונים שלנו היו ליעדים די פופולריים בקרב מטיילים ישראלים ומטיילים בכלל. כל אגם וכל הר, כל עיירה ציורית, כולם מלאים במטיילים ובחנויות מזכרות. אני מרגישה לפעמים שאני מבקרת בפיקציה שעוצבה במיוחד על מנת לרצות את המבקרים. מתכון ידוע מראש שכולל אגם עם נוף ובו סירות פדלים, סביבו מאה חנויות מזכרות וחמישים מסעדות שמוכרות את המאכלים המקומיים שהם משום מה תמיד פיצה, פיש אנד צ'יפס וספגטי. למזלי אני חושבת על כך מראש, ותמיד מחפשת גם מקומות נסתרים מעיני רוב הציבור והם לפעמים מהימים המוצלחים ביותר של הטיול.
טיול משפחתי – מוזיאונים או נופים?
נופים. ללא ספק. מקומות פתוחים, מבט מלמעלה על הנופים מסביב, טיול ביער, שחייה באגם. אלו מרכיבים בסיסים של טיול מוצלח. בטיולים משפחתיים שהם לא טיולי 'עיר' מכסת המוזיאונים לא גבוהה וגם כשיש כזה הוא צריך להתאים לכל טווח הגילאים אחרת 'משעמם לי' ישר נזרק לאויר. בסעיף הזה אשתמש בתיאוריה של ה- 80/20. בטיול של נופים צריך שלא יהיה יותר מ-20% מוזיאונים ובטיול עירוני לא יותר מ-20% נופים (לא כולל ים…). כי אי אפשר להספיק הכל. לפני מלא שנים, בחופשה עירונית אחת ראיתי מלא מוזיאונים. מה זכרתי בסוף? לא הרבה. עדיף לחפש מראש את הדברים שמעניינים ורק לשם ללכת. לא יקרה כלום אם לא נראה הכל.
טיול משפחתי – מזכרות או H&M ?
בטיול שלנו היו הרבה מזכרות. והיו גם קיטורים שאין מה לקנות. אם אתם מטיילים עם רכב ולא ישנים במלון באמצע העיר כשמכל כיוון יש שלוש חנויות כל-בו עצומות, כדאי לעצור פעם אחת בעיר בינונית ולסגור את הפינה הזו בשתיים שלוש חנויות גדולות כולל חנות צעצועים/ספרים, תלוי בקהל.
אז אתם נוסעים?
אם יש לכם שאלות על מקומות בהם אנחנו היינו אשמח לענות, ולתת טיפים פרקטיים (עד כמה שאפשר). אם הייתם כבר, אשמח לשמוע חוויות שלכם מהיער השחור, מעניין אם היינו באותם מקומות… מוזמנים להגיב ולספר.
אם אתם רוצים להיזכר בטיולים אחרים שעליהם סיפרתי כאן, אתם מוזמנים לקפוץ לביקור בלונדון או בטיול שלנו בקרוואן
תודה שאתם קוראים ומגיבים ונשתמע בקרוב,
מיס מנדלה
***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…
העיקר שהיה גם h&m
יופי של פוסט. אני מאלו שמכורה לסיפורי טיולים של אחרים…אוהבת לגלות מקומות, גם אם לא מתכננת לבקר בהם ועל אחת כמה וכמה אם הם בוויש ליסט שלי. אני מתוכננת בקביעת מקום לינה ומה יש מסביב, מגיעה עם בנק אתרים והכרת המפה בע"פ, אבל אין לי תכנון ספציפי מראש לכל יום, אוהבים להתנהל לאט בטיולים ומנסים לשלב בין האטרקציות לילדים לבין הלא נודע.
תודה מיכל 🙂
אני לאט לאט משנה את ההרגלים שלי והופכת להיות פחות מתוכננת ולזרום. למדתי עם הזמן שזה עדיף…
איזה סיכום יפה. אהבתי את השילוב בין הרהורים, תובנות ותיאור המקומות שבהם ביליתם. מצאתי את עצמי מסכימה עם רוב התובנות. לשאלתך מדוע אנו קוראים סיפורי טיול של אחרים – את הסיפור שלך קראתי כי ידעתי שאת אינך מספרת הסיפורים הרגילה (בתחום הטיולים) ואת לא בלוגרית של טיולים, ודווקא משום כך עניין אותי איך את מתארת את היער השחור ואת החוויה המשפחתית. פעם הייתי קוראת הרבה סיפורי טיולים ולאחרונה רק כאלה שאני סומכת על הכותבים שלהם שהם יודעים לכתוב יפה. עברת את ניר הלקמוס שלי ביג טיים. ביער השחור מעולם לא הייתי בטיול קלאסי (בין שבוע לשבועיים שמוקדשים לו) אבל "נגסנו" ממנו בטיולים אחרים: פעם פארק אירופה ועוד מחטף של יום טיול אחד, פעם קצת מאלזס, פעם מפלי הריין. בהתחלה זו היתה הרתיעה מגרמניה. אחר כך החשש ממה שאת תיארת: חוויה קצת סינטתית. לא יודעת אם אני צודקת. הייתי במקומות מאוד מתוירים באיטליה ובצרפת ותמיד, בכל טיול, אני מחפשת כמוך את הבריחות למקומות האישיים, האחרים, שלא ארגיש בתוך מלכודת תיירים.
וואו זיוה, הוחמאתי 🙂
כיף לשמוע שנהנת לקרוא ואהבת את הכתיבה. אני מאוד משתדלת שהבלוג יהיה אני והפוסטים יבטאו את התחושות שלי עם כמה שפחות פילטרים. אני מאוד אוהבת לקרוא סיפורים של אחרים ומחפשת בטיול שלהם את הטיפ הקטן שאזכור ליום שבו אגיע לאותו מקום.
בדיוק כאלה סיפורי טיולים אני אוהבת, כאלה שמספרים על הגיגים ולא על מסלולים, את אלה אחפש כשאצטרך אותם, את ההגיגים אני אוהבת לקרוא כל השנה, כי הם אלה שמגרים אותי לטיול הבא. גם אני אוהבת ללכת לאיבוד בסמטאות ולחפש את האתר שפחות מוכר, אבל אני גם אוהבת את המולת העיר המתויירת – אני אוהבת לשלב בינהם לפי מצב הרוח. תודה על סיפור מקסים!
דווקא נשמע לי כיף טיול ללא שופינג.. לא הכל צריך להיות עם מזכרת פיזית. צריך לזכור גם להינות מחופשה שהיא כולה טבע והרפתקאות.
דווקא משום שהאיזור כל כך מתוייר מעולם לא התחשק לי לבקר ביער השחור. הפוסט שלך עשוי לשנות את דעתי. הזכרת שבאירופה הקלאסית כל כפר מטופח מכל פסגה נשקףנוף ירוק וכל אגם הוא פינת חמד. באמת לא חייבים להצטופף באטרקציות.
תודה רבקה 🙂
טיול בלי שופינג זה מעולה, במיוחד כשהשופינג הוא עם ילדים. זו הפעם הראשונה שניסינו שופינג עם ילדים ויש תובנות 🙂
זו אחת המסקנות העיקריות שלי. פשוט לטייל, היופי נמצא בכל מקום רק בלי החנויות של המזכרות…
שבועיים עם נוף ליער -סיכמת בערך את מה שהכי הייתי רוצה לעשות. התחברתי מאוד למה שכתבת לגבי הספק לעומת מנוחה. הטיול האחרון שלי היה מירוץ מתיש. בנסיעה הבאה אני מתכננת משהו יותר רגוע.
יצא לי כבר לבלות בפארק רק בשביל המנוחה והכיף. ולפני כמה שנים הבנתי שזה בסדר גם להישאר בערב במלון, במיוחד אחרי יום טיול ארוך. אפשר לפעמים גם להסתפק במסעדה של המלון ופשוט לנוח, לראות טלביזיה, לקרוא ספר. מבחינתי זה חלק מהטיול ולא מרגישה שמפספסת משהו בכלל.
אני מאוד אוהבת לנצל כל רגע, אבל צריכה להגדיר מחדש את המילה 'לנצל'. אולי זה לא לנסוע לעוד עיירה. אולי זה להחשאר עוד במקום אחד ולספוג מהאוירה. שווה לא פחות. יש לי בתכנון פוסט על לשוה אגמים שלא שמענו עליהם… הכי כיף.