עצמאיות בחו"ל: החיים בפריז / ראיון מתוק עם שרון היינריך

בחיים יש לפעמים הזדמנויות לעשות סטופ ולשנות. לא תמיד ניקח את ההזדמנות, לא תמיד נשנה, לא תמיד אפשר. אבל לכולנו יש חלומות מוגדרים פחות או יותר. אז בואו לקרוא על חלום שהוא מציאות כבר כמה שנים. אני מעריצה מרחוק, קוראת ומתפעלת. וסוף סוף פגשתי את מי שמאחורי החלום. את שרון היינריך, בעלת הבלוג  Paris chez Sharon שהוא עולם ומלואו של טעם וצבע.

הסיפור של שרון והשינוי שעשתה עם המעבר שלה לפריז הם גלולת מוטיבציה מהחזקות שתמצאו. ולא פלא שיש מי ששומעת את הסיפור שלה ומחליטה להתפטר ולהגשים חלום משלה. האהבה של שרון לצרפתית החלה עוד מהתיכון, השתלבה עם האהבה לאפייה וקינוחים והובילה אותה להשתלמויות קונדיטוריה בפריז עד לרגע שבו הגיעה לפריז עם מזוודה וחלום. ומשם קרו דברים נפלאים.

בדרך להגשמת החלום

אחרי כשמונה שנים של קריירה בתפקיד רגיש במשרד רה"מ, תואר ראשון בפסיכולוגיה ובקרימינולוגיה, תואר שני במשפטים וקביעות במקום העבודה, החליטה שרון לעשות מהפך וללכת לאן שהלב לוקח. היא הפכה את הקונדיטוריה למקצוע, והחליטה להגשים את החלום הגדול שלה ולעבור לגור בעיר האורות.

"עולם המתוקים בפריז מאוד עניין אותי והמטרה שלי הייתה לחקור את העולם הזה ולהכיר אותו לקהל הישראלי שההיכרות שלו עם המתוקים של פריז הסתכמה בשניים שלושה מקומות בלבד. הבנתי שיש עולם שלם שהם לא מכירים."

תספרי קצת על ההתחלה שלך בפריז:

"כשהגעתי לפריז הייתי חייבת אישור שהייה אז התחלתי לעבוד בשגרירות בתפקיד קניינית במשלחת הרכש. זה לא היה העיסוק האולטימטיבי עבורי אבל היו לו יתרונות, ביניהם משכורת קבועה, אישור שהייה וחברה שכיף איתה. אחרי העבודה הייתי עוברת בין חנויות שוקולטרי ופטיסרי וחוקרת, עם הצרפתית שלי מבית הספר אליאנס."

איך הצרפתים קיבלו אותך?

"התרבות הצרפתית מאוד שונה. אנחנו רוצים לרוץ ולהתקדם והם בקצב אחר. בהתחלה היה לי קשה, הצרפתים שפגשתי בחנויות השונות לא הבינו מה אני רוצה מהם. רובם כלל לא הכירו את ישראל. אבל הם זיהו שיש לי תשוקה והבינו שהתחום הזה מאוד מעניין אותי ובאתי כדי להישאר. אני אוהבת ומתחברת לאנשים וגורמת לאנשים להתחבר אלי אבל הייתי צריכה להוכיח את עצמי כדי שיבינו שכדאי להם להתראיין לבלוג שלי ולהקדיש לי זמן. בזכות התשוקה והאישיות הצלחתי והיום הרבה מהם כבר חברים."

פריז דרך העיניים של שרון

הבלוג: "התחלתי בכתיבת הבלוג שהפך לחלק בלתי נפרד מחיי. הבלוג עוסק בסיקור תחום המתוקים הפריזאי, על כל היבטיו, ובכלל זה ראיונות אחד על אחד עם בכירי השף פטיסיירים והשוקולטיירים של פריז, סיקור המקומות החדשים שנפתחים בעיר ועדכונים חמים מסצנת המתוקים העולמית."

הספר: "הפטיסרי הטובות בפריז – מדריך לבתי עוגות ומתוקים הוא המדריך הראשון בעברית למקומות הכי טובים בפריז בתחום המתוקים. עיר האורות עמוסה בקונדיטוריות משובחות, במאפיות מצוינות ובשוקולטיירות מהשורה הראשונה. בספר אני משתפת את הקוראים בפריז שלי, פריז של שרון, ממליצה על המקומות הכי טובים, חושפת סיפורים מאחורי הקלעים של כל בוטיק וכמובן שגם מספקת המלצות."

הסיורים: " הרעיון לסיורים נולד בעקבות פניות מקוראים קבועים של הבלוג, שבקשו ממני שאקח אותם לאותם מקומות עליהם אני כותבת. אנשים מעוניינים למקסם את השהייה שלהם בחו"ל ולכן מוכנים להפקיד את השעות המועטות שלהם בכל יעד בידי מקומי, קל וחומר מקומי הדובר את שפתם, שיכול למקסם עבורם את החוויה."

החיבור היום יומי לאנשים

לפני ארבע שנים, אחרי שהספר יצא, הוציאה שרון דרכון אירופאי ועזבה את השגרירות. העסק הפך להיות מותג שלם של פעילות בתחום המתוקים הפריזאי שכולל את הכתיבה והרשתות חברתיות וכמובן הסיורים הקולינריים, המהווים כיום מרכיב מרכזי בפעילות העסק של שרון ובת הזוג שלה – גלי.

איך היה הסיור הראשון שלך?

"הסיור הראשון שעשיתי בתשלום, היה אחד האירועים המפחידים והמרגשים ביותר בחיי. מי אני? איך בדיוק החלטתי שיש לי מספיק ידע על מנת לקחת זוג ישראלים חביבים לסיור בבוטיקי המתוקים של פריז? כל הקולות הללו שקראו לי להפסיק לעוף על הרעיון שלי הושקטו על ידי הרציונל שלי. אותו אחד שידע שהידע העצום שצברתי, התשוקה העזה שלי לתחום, ההיכרות שלי עם השף פטיסיירים ועם המוכרים בחנויות ובעיקר האהבה שלי לאנשים, יביאו אותי בדיוק אל הדבר הנכון, ובצורה הטובה ביותר."

מי מגיע לסיורים שלכן?

"חלק גדול של המשתתפים בסיורים הם ישראלים, חלקם עוקבים אחרינו כבר שנים וזה החלום שלהם. יש כאלו שלא מכירים אותנו כי הם לא מהתחום וקונדיטוריה לא מעניינת אותם אבל מגיעים בעקבות המלצות של חברים שאומרים להם שפריז תהיה שונה עבורם אחרי הסיור. משתתפי הסיורים הם לא רק אנשים מתחום המתוקים אלא אנשים מכל התחומים. מגיעים אנשים בכל הגילאים, ילדים קטנים וגם בני שמונים, לסיורים משפחתיים, סיורי בת/בר מצווה ועוד. יש אפילו הצעות נישואין בסיורים…"

"יש גם סיורים ללא ישראלים שרובם מגיעים אלינו דרך האינסטגרם ואז גם הם ממליצים הלאה לעוד אנשים. אפילו צרפתיים מגיעים לסיורים שלנו. הם לא מכירים את פריז כמונו, לפעמים גרים ברובע מסוים ולא מגיעים בכלל לקצה השני של העיר ומבחינתם זו תגלית."

מה כוללים הסיורים?

"הסיורים מותאמים למשתתפים. ישראלים למשל אוהבים מידע. יש שפה משותפת כי אנחנו נשענים על אותה תרבות ותמיד אפשר לעשות השוואות איך זה אצלנו ואיך זה בפריז. אמריקאים לעתים פחות מעוניינים בהסברים לעומק ומחפשים בעיקר את החוויה. אצל הצרפתים יש דגש על דברים אחרים לגמרי."                          

"כל סיור נמשך כארבע שעות. במהלך הסיורים נחשפת בפני המסיירים התרבות הקולינרית של העיר, בדגש על עולם המתוקים, השווקים וכו'. לרוב מתחילים בשוק, שם לומדים על תרבות הצריכה ואיך הצרפתים אוכלים. זה מתחבר לקינוחים, כי מה שיש בשוק יהיה בקינוחים – זה עונתי. אחר כך מגיעים הגבינות, המאפים, השוקולדים והמתוקים."

"יש לנו גם סיורים לאנשי מקצוע שמתעניינים בדברים ספציפיים. למשל מישהו שמעניין אותו  בעיקר בולנז'רי, אז נתאים את הסיור אליו. או מגיע מישהו מהארץ שרוצה לפתח קולקציית קינוחים חדשה ואז הסיור יכלול רק קינוחים ופחות גבינות ושוק."

פריז זה קסם

אוהבת: "אני אוהבת את פריז עצמה. מבחינתי פריז זה קסם, פלא. אני אוהבת את האווירה, התרבות, השפה הקולינריה. אין מקום דומה בהיבט המתוקים וזה אחד הדברים שמושכים אותי אליה. ויש גם דברים שאי אפשר להסביר במילים כמו האווירה שיש שנשענת על תרבות, היסטוריה, עונות השנה שבהן העיר נראית שונה. אני אוהבת שמקבלים כאן כל אחד כמו שהוא ואין לחץ או חוקיות שאתה צריך לעמוד בה מבחינת איך תתלבש עם מי תתחבר. זה מאפיין הרבה ערים גדולות ומתקדמות."

פחות אוהבת: "הפריזאים יכולים להיות נרגנים וחסרי סבלנות. אם אתה בסדר איתם הם בסדר אתך. גלי ואני פוגשות גם צרפתים מחוץ לפריז והם הרבה יותר נחמדים. הפריזאים הם כמו הרבה אנשים שחיים בעיר גדולה – החום האנושי פחות מורגש פה, אין לי חברות צרפתיות שאפשר להיזרק על הספה שלהן סתם ככה כשצריך חברה שתקשיב לך. אבל אני חיה את פריז במובנים החיוביים."

חיי קהילה: "בהתחלה עבדתי בשגרירות ואז הייתי קצת מעורבת בפעילויות והאירועים שלהם. זו לא הייתה המטרה שלי כשהגעתי לפריז. יש לנו פה הרבה חברים ישראלים וגם חברים מהתחום ואנחנו נפגשות איתם אבל אנחנו לא מחפשות את האירועים של הקהילה הישראלית ואת הקהילתיות הישראלית. לפעמים בחו"ל אנחנו מחפשים את הישראליות אבל אנחנו מעבירות חלק גדול מהיום עם ישראלים בסיורים, אז לא מרגישות מנותקות."

פתיחות: "יש כאן פתיחות להכל. מבחינת בעלי החנויות וכל האנשים בתחום שעימם אנחנו בקשר אני השגרירה שלהם בישראל. פתחתי להם את הדרך לישראל ושפים באים לארץ ומתאהבים בה. לא מעניין אותם דעות פוליטיות אלא היצירה. אני פתחתי בפניהם מדינה שהם לא הכירו."

קשיים: "קשה להתרגל לבירוקרטיות חדשות שלא בשפת אם וגם אין רשת תמיכה של אנשים שעושים כמוך ויש איתם שפה משותפת. אנחנו לבד במערכה וזה לא פשוט. זה שאנחנו עובדות יחד מאוד מקל על ההתמודדות."

שגרה של עבודה

איך מתנהל היום שלך?

"בשש בבוקר אני פותחת את הטלפון כדי לראות איזה הודעות יש בכל הערוצים והרשתות ובודקת אם יש משהו דחוף שקשור לעסק. אחר כך אני יוצאת לרוץ – זה המקום שלי של שקט ומחשבות. בינתיים גלי הולכת לבולנז'רי וקונה מאפי בוקר כי יש לנו באינסטגרם פינה יומית של בחירת מאפי בוקר. אנחנו שותות קפה ויוצאות לסיורים. לפעמים יש לנו שני סיורים בבוקר ושניים אחרי הצהרים. יש ימים שאני מקדישה את אחר הצהרים לתכנים של הבלוג – כותבת, עורכת, מצלמת או נפגשת עם איזה שף. מצד אחד ממשיכה לחדש עם חומר עדכני מצד שני שומרת על הקשרים הקיימים. בערב אנחנו בדרך כלל בבית, מנשנשות ארוחת ערב."

חוויה שקידמה את העסק

"ההיכרות עם פייר הרמה, השף פטיסייר הכי טוב בעולם. עוד בתחילת הדרך שלי הגעתי לחתימת ספרים שלו ואמרתי שאני רוצה לראיין אותו. נקבע לי ראיון עמו ומאוד התרגשתי. הוא לא דיבר אז אנגלית ובראיון היה קר וסגור וענה בעיקר תשובות של כן ולא. מתפרש כאדם סגור אבל בעצם ביישן. זו הייתה חוויה מעצבת לא פשוטה, אבל חשובה להתפתחות וממנה התחיל קשר ידידות שנמשך עד היום. עצם זה שראיינתי אותו לבלוג גרם לאחרים להתראיין גם."

האם פונים אליך לעזרה או עצה?

"מדי פעם פונים אלי ואני מנסה לעזור ולתת עצות. בסיורים פונות אלי לפעמים נשים שרוצות לעשות שינוי בחיים ועם חלקן אני גם שומרת על קשר והן מתייעצות איתי לאורך כל הדרך בשינוי שהן רוצות לעשות או בבלוג שהן רוצות לפתוח. יש נשים שכותבות לי שנתתי להן אומץ והן התפטרו בעקבות הסיור. אם אני חושבת שזה מתאים, אני מנסה לתת פוש."

אתן חוקרות את המתוקים גם מחוץ לפריז?

"אנחנו מטיילות הרבה. הנסיעות שלנו מחוץ לפריז או צרפת מתחברות לעיסוק שלנו ומכל טיול יוצאת כתבה. אנחנו חוות את החוויה דרך הקינוחים והקולינריה. החוויה הכי גדולה שהייתה לנו לאחרונה – יפן. טוקיו היא בירה קולינרית חשובה בעולם שהופכת למיישמת הראשית של הבשורות מפריז ושפים נחשבים בפריז פותחים שם חנויות. בכלל, כל יפן מדהימה."

"נסיעה נוספת שאף הובילה לחברות היא הנסיעה שלנו לאלזס, בה הגענו לראיין את כריסטין פרבר שהיא יצרנית הריבות הכי טובה בצרפת. אנחנו תמיד קובעות מראש את הראיונות כי לא מקובל כאן לנחות ככה סתם. התפתחה בינינו חברות ומאז אנחנו נוסעות לשם, היא מגיעה, המשפחות כבר מכירות והם אף ביקרו בארץ. אני אוהבת את הפגישות והחיבורים. בעולם של תשוקה ויצירה החיבור נהיה מהבטן."

מה התוכניות שלכן לעתיד?

"אני אוהבת הכל בעיסוק שלנו. הכל עונה על הרבה צרכים. מחקר, צילום מתכונים, לפגוש אנשים. הימים שלנו  עמוסים רגשית ונפשית אבל יש הרבה סיפוק ואני אוהבת את הדינמיות שבשגרה שלנו. אנחנו עובדות קשה אבל נהנות. יש לנו הרבה מחשבות על התרחבות לא רק בתוך פריז או צרפת. זה ידרוש היערכות אחרת, עוד אנשים וגם הפיכה לעסק יותר גלובלי לא רק באינסטגרם אלא גם מבחינת הבלוג שאנחנו עובדות בימים אלו על תרגומו לאנגלית."

"ברמה אישית היינו רוצות בית גדול יותר שאפשר גם לארח אותו כך שזה בחלקו גם שאיפה מקצועית, אבל אנחנו מרגישות שאנחנו חיות את החלום – שרק ימשיך."

כמה המלצות פריזאיות

ואי אפשר לסיים בלי כמה המלצות, בסופו של דבר פריז נמצאת בוויש ליסט תמיד.

 שלושה מקומות שאת ממליצה עליהם בפריז ולא מופיעים בדרך כלל במסלולי התיירות:

רחוב ברוטאן – רחוב נפלא בחלקו הצפוני של המארה, בואך כיכר רפובליק. אזור נפלא של בתי קפה, מסעדות, גלריות ובוטיקים באחד האזורים הכי מתפתחים של הגדה הימנית. רוב התיירים נוטים לטייל בחלקו הדרומי של המארה, הקרוב יותר לנהר, אני דווקא אוהבת את חלקו הצפוני, זה שקרוב יותר לכיכר הרפובליק ולתעלת סאן מרטן. קסם של אזור.

פיקניק בפארק מונסו – אחד הפארקים היפים ביותר בפריז, נמצא ברובע ה 8 היוקרתי, פחות מתוייר מהגנים האחרים של פריז. משטחי ענק של דשא, שמש, צל ועצים. אחד המקומות הנפלאים ביותר לערוך בו פיקניק של יום ראשון עם בגט טוב, חמאת בורדייה, בגט ויין שבלי.

ארוחת בוקר במלון פלאזה אתנה – בשנים האחרונות שעות התה במלונות היוקרה של פריז הפכו למפורסמות מאוד. לא רבים יודעים, אבל בחלק ממלונות היוקרה אפשר גם ליהנות מארוחות בוקר מופלאות שחלקן פתוחות גם למבקרים שאינם אורחי המלון. כזו היא ארוחת הבוקר של מלון פלאזה אתנה היוקרתי. הארוחה הבסיסית כוללת מגוון גדול של מאפי בוקר חמאתיים, לחמים טריים, חמאות, ממרחים, מיץ טבעי, משקה חם ועוד. לא זול, אבל לכל אחד מאתנו מגיע להיות מלך או מלכה ליום אחד.

הקינוח האהוב עליך בפריז:

הקינוח האהוב עלי הוא 200 העלים של פייר הרמה קינוח שתמיד ישמח אותי לא משנה איזה קינוחים אחרים יש.

וכל מה שנשאר לי לומר לשרון, זה – נתראה בפריז

וגם תודה על הראיון, ועל השיחה. אני ישבתי מול המחשב במטבח אבל דמיינתי שאת יושבת על ספסל בפארק פריזאי ומחזיקה בידך מאפה טעים מהטובים שיש.

ואם אתן עוד לא עוקבות אחרי שרון בכל הרשתות, אז זה הזמן להיכנס לבלוג, לפייסבוק ולאינסטגרם. וזהירות, זה הולך להיות מתוק!

צילום: שרון היינריך