סיור בעולם של זכוכיות / ראיון עם יערה קליין ימין

כשאני מסיירת באיזו עיירה אירופאית ציורית, לא פעם אני נתקלת בחנות למוצרי זכוכית ובצידה בית מלאכה שבו ניתן לראות את תהליך היצירה והעבודה בזכוכית. זו אחת המלאכות האהובות עלי ביותר! אני צופה כמהופנטת ותוהה מה תהיה התוצאה הסופית.

אחד הדברים היצירתיים והצבעוניים שניתן ליצור בתהליך העבודה עם זכוכית הוא חרוזי זכוכית להכנת תכשיטים. יערה קליין ימין – מעצבת תכשיטים מזכוכית ואני ניקח אתכן לסיור בעולם חרוזי הזכוכית בעל אינסוף האפשרויות.

ה'מעצבת' של הכיתה

מאז שהיא זוכרת את עצמה, יערה רצתה להיות מעצבת. עוד בביה״ס היסודי הייתה ה'מעצבת' של הכיתה ובתיכון הייתה מקשיבה ומשרבטת על נייר בו זמנית. לא הייתה לה סבלנות לחכות, ובתיכון למדה עיצוב גרפי בהתכתבות ובכמה קורסים. הכיוון היה ברור ואחרי הצבא נרשמה ללימודי עיצוב גרפי ב'ויטל' שהיה אז בי״ס חדש בשכונת פלורנטין בת״א.
בתום הלימודים עבדה בכמה משרדים, אך מהר מאוד הגיעה לתובנה שלא מתאים לה להיות שכירה.

"אני בת מזל תאומים, שזקוקה למרחב ולחופש שלה ומשתעממת בקלות."

תוך כדי עבודתה כשכירה החלה לפתח מוצר משלה ובימי שישי הייתה נוסעת בין חנויות מתנות להציע להן את הסחורה.

"להפתעתי הרבה, ההתלהבות הייתה גדולה ובזכות בן זוג תומך, אז חבר והיום בעל, שהאמין בי ודחף אותי, החלטתי לעזוב את העבודה כמעצבת גרפית ולפתוח עסק עצמאי משלי. וכך, בקבוק זכוכית שמילאתי בשמן זית עם תבלינים ונתתי מתנה לחברה, הפך מהר מאד לעסק מצליח, שהיה הבייבי הראשון שלי, לפני שהיו לי ילדים. בחריצות רבה העסקתי אצלי בני משפחה ושכנים ושיווקתי בעצמי לעשרות חנויות בכל רחבי הארץ."

את 'בהרת' סגרה אחרי כמה שנים של הצלחה, כשהמשפחה עברה לארה"ב בעקבות הצעת עבודה שקיבל בעלה, ומהעסק, שהיה לפני עידן התמונות בנייד והפייסבוק נשארו רק זיכרונות. יערה החלה פרק חדש בחיים ונשארה בארה"ב 13 שנה.

התחלה חדשה

ש': איך הייתה ההתאקלמות בארה"ב?

ת': עברתי לנאשוויל שבטנסי, בירת מוזיקת הקאנטרי של ארה״ב, בדיוק חודשיים אחרי נפילת מגדלי התאומים. מקום שאז, לפני 16 שנים, היו בו ישראלים בודדים. הגענו עם ילד בן שנתיים וחצי ואני הייתי בהריון בחודש שביעי, ועם אנגלית מקרטעת.

עברתי וגיליתי כי טוב… גיליתי כמה הייתי זקוקה לחופש אחרי שנים של עבודה קשה, גיליתי כמה נחמד להיות stay at home mom, למרות שזה כביכול לא מתאים לאופי שלי, נהניתי לפגוש אנשים חדשים, נהניתי אפילו לפעמים להיות 'אשתו של…'.

ש': מתי גילית את העולם של חרוזי הזכוכית?

ת': חודשים ספורים אחרי שעברנו לארה״ב סיפרה לי חברה בשיחת טלפון מקרית שהיא עושה חרוזי זכוכית. נדלקתי רק מלשמוע על זה ובאותו הרגע ידעתי שאני גם רוצה… בלי בדיוק לדעת מה זה אומר.

בביקור ביריד אומנות אחרי כמה חודשים, פגשתי בחורה שהכינה ומכרה תכשיטים מחרוזי זכוכית. דיברנו, והיא נתנה לי את שמה של המורה שלה. לאחר כמה שבועות מצאתי את עצמי עם בעלי ושני הילדים ב-Asheville, NC. בחנות זכוכית קטנה ומלוכלכת. למדנו בסופשבוע אחד את כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל להכין חרוזי זכוכית. אני הייתי מוקסמת… עד היום אני מתארת את העבודה שלי כקסם, ועד היום כשאני עושה הדגמות אצלי בסטודיו אני מדגימה את אותו חרוז עם נקודות שהמורה הדגימה באותו קורס, מקווה תמיד שכל מי שרואה יחשוב כמוני, שזה קסם.

ש': ואז יצאת לדרך?

ת': הבנתי שהאינטואיציה שלי שוב לא אכזבה אותי… רכשתי את הציוד ההתחלתי, ובהמשך, כשלמדתי עוד והתמקצעתי רכשתי ציוד נוסף. התחלתי להכין חרוזי זכוכית בזמני הפנוי וכשהרגשתי מספיק בטוחה ארגנתי מכירה קטנה אצלי בבית. לא יודעת מאיפה היה לי האומץ, שלחתי מיילים לכל מי שאני מכירה ולכל הקהילה היהודית ואנשים הגיעו וגם קנו. כשנכנסתי להריון אחרי כמה שנים, לקחתי הפסקה ארוכה מהתחביב שלי עד שהבת שלי נכנסה למסגרת.

למרות שצברתי קהל של לקוחות והשתתפתי במספר ירידים, התייחסתי אל היצירה שלי כאל תחביב. כבן אדם שלא אוהב את הבוקר היה לי תמיד, ועדיין, קשה להושיב את עצמי לעבוד עד שעות הצהריים. הילדים עדיין היו צריכים אותי רוב שעות אחה״צ וכך מצאתי את עצמי שנים רבות מתוסכלת, רוצה ליצור, רוצה להרחיב את התחביב שלי ולא מוצאת את הזמן.

החזרה לארץ

לפני כשלוש שנים חזרה המשפחה לארץ. יערה הייתה זו שיזמה ודחפה לחזרה לארץ כשהרגישה שמצתה את החוויה של מגורים בארה"ב. חצי שנה אחרי המעבר חזרה, ואחרי שכולם התאקלמו במסגרות החדשות, התפנתה יערה להקמת העסק שלה. היא בנתה את סטודיו חלומותיה בחצר ביתה בכפר-אז״ר ולפני שנתיים פתחה אותו לקהל. את באי הסטודיו היא מארחת בחצר הקסומה שלה, שם היא גם עורכת כל כמה זמן מכירות בהן מתארחות מעצבות נוספות והיא גם מדגימה את תהליך הכנת החרוזים. את התכשיטים של יערה ניתן לרכוש בסטודיו או באתר.

ש': מה מיוחד בחרוזים שאת מייצרת?

ת': את החרוזים שלי אני מייצרת אחד אחד ביד, אין חרוז שדומה למשנהו ומכיוון שהעסק שלי הוא עסק קטן של בנאדם אחד ואני מייצרת בכמויות קטנות, אני תמיד שמחה לעשות הזמנות מיוחדות. כל תכשיט שרואים ניתן לקבל בצבע שונה, בגודל שונה, ותמיד אני פתוחה לרעיונות של הלקוחות שלי, בסופו של דבר תמיד יוצא תכשיט יפה ומקורי. הרבה מהרעיונות שלי מגיעים מהלקוחות שלי, חלקם הם אינטרפרטציה של דברים שראיתי במקומות אחרים.

מכיוון שבארץ ההעשרה בתחום הזה היא מאד מוגבלת, מדי פעם אני לומדת טכניקות חדשות מאומני זכוכית ברשת. בנוסף סיימתי לפני שנה לימודי צורפות בסדנא של יעל שקדי ונוספה לי בסטודיו גם פינת צורפות.

ש': מה את אוהבת בתהליך היצירה?

ת': כשאני מספרת לאנשים שבידע שלמדתי בצורפות אני משתמשת בעיקר כערך מוסף לעבודת הזכוכית שלי וכי אין לי את הסבלנות הנחוצה לצורפות, כולם מרימים גבה. ואכן, הסבלנות הרבה שצריכים כדי להכין חרוזי זכוכית היא סבלנות מסוג אחר. התהליך של הכנת חרוז הוא קצר יחסית וברגע שהחרוז מוכן ומוכנס לתנור בטמפרטורה של 500 מעלות צלסיוס, תהליך שגורם לו להתחזק, התהליך מסתיים. לא ניתן לתקן או לשפץ, ואחרי מספר שעות, כשמוציאים את החרוז מהתנור, מנקים אותו ומיד אפשר לחרוז אותו ולהפוך אותו לתכשיט. התהליך הזה מאד מתאים לאופי הקופצני שלי, לחוסר הסבלנות שלי, לרצון שלי לראות תוצאות מהירות ולקבל סיפוקים מידיים.

ש': מה את אוהבת ביום יום בעבודה?

ת': כשאני נכנסת לסטודיו שלי, מדליקה מוזיקה ומתחילה לעבוד, לא בא לי לצאת ממנו. בדרך כלל אני נכנסת בשעות הצהריים, אחרי שעשיתי הליכה או אחרי שהייתי בשיעור התעמלות ובעיקר מרחתי את הבוקר… כשהילדים מגיעים אני אוכלת איתם צהריים ולרוב אני חוזרת לעבוד בסטודיו עד הערב, ויש ימים שמהערב עד הלילה. אני נהנית להיות אדון לזמן שלי וכל כך מאושרת שאני יכולה לעשות את מה שאני אוהבת. כל מי שמגיע אלי לסטודיו מרגיש מיד את האהבה הגדולה שלי למה שאני עושה.

הזמנה להפנינג

"לאחרונה חזרתי מיריד אומנות בארה״ב ובחודש מרץ אני נוסעת ליריד נוסף. רק לאחרונה, בעיקר אחרי שפתחתי את עמוד האינסטגרם שלי, התחלתי להכיר יותר את סצנת העיצוב המקומית. אני שמחה לשיתופי פעולה, פתוחה לרעיונות ותמיד מחפשת מעצבות מוכשרות שישתתפו במכירות שאני עורכת אצלי ומבחינתי, משקיעה הרבה זמן ומאמץ כדי להפוך אותן למוצלחות. ההפנינג הקרוב יהיה ב-1-2/3/18 אצלי בחצר. הפנינג צבעוני לכבוד פורים עם עוד שש מעצבות מתחומים שונים. במהלך ההפנינג יהיו שתי הדגמות שגם ילדים יוכלו להנות מהן, תהליך ייצור חרוזי הזכוכית שלי ותהליך צביעת בדים של מעצבת טקסטיל. כל הפרטים כאן."

 

תעשי את מה שאת אוהבת

"אני משתדלת להעניק לעצמי מתנות באופן קבוע. המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי היא פעמיים נסיעה להודו לבד, לעשות מדיטציות. ביומיום משתדלת ללכת בערך פעם בשבוע לים בבוקר, לעשות סאפ ולשבת אחר כך בבית קפה. הים הוא המתנה הכי שווה שקיבלתי עם החזרה לארץ. אבל אם הייתי באמת יכולה להעניק לעצמי מתנה, הייתי מבקשת עוד כמה שעות ביום, שיספיקו לי לכל הדברים שאני אוהבת לעשות, והם רבים… לשתות קפה עם חברה בבוקר, ללכת ליוגה, ללכת לים, לעבוד בגינה, לעבוד בסטודיו…"

"הדבר הכי חשוב שלמדתי לאחרונה, ומאז שהפנמתי אותו דברים מסתדרים קצת יותר טוב, הוא לשחרר, לתת לדברים גם קצת לקרות מעצמם, לא תמיד ה'אטרף' עוזר, לפעמים צריך לדעת לחכות קצת ואז דברים קורים בזמן הנכון."

תודה יערה שהתארחת כאן והכנסת אותנו לעולם הנפלא של תכשיטי הזכוכית ושלך!
אתן מוזמנות להכיר את יערה – בסטודיו (רחוב הנחל – מול בית מס׳ 13, כפר אז"ר), באתר, בפייסבוק ובאינסטגרם.
*צילום: מירב בסון