משהו קטן וטוב

בימים שבהם הזמן הוא אחד מהמשאבים שהכי חסר לנו ביום יום ואנחנו מנסות לדחוס ליום אחד תכניות של לפחות שבוע, מחמם את הלב לראות שיש מי ששם את התוכניות שלו בצד, רבות ככל שיהיו ומפנה את המבט שלו לסביבה, לאחר. לפני כמה שבועות נתקלתי בפייסבוק בפוסט על שיפוץ בהתנדבות של אחד החדרים בהוסטל במרכז הארץ, שהוא גם פינת עבודה!

את הפוסט כתבה מירית פיש, אישה מקסימה שאני מכירה כאן בעולם הוירטואלי וכבר קראתי על פרויקט התנדבות שלה בעבר. יחד פנינו אל כולכן אי שם ברשת וסיפרנו קצת על הפרויקט על מנת לאפשר למי שמעוניינת לתרום פריט או שירות להכיר את הפרויקט. אחרי הרבה תגובות, והירתמות נהדרת ואחרי שחיכיתי בסבלנות עד שכל דבר יונח במקומו ויצולם, הינה הסיפור, והתמונות…

סגירת מעגל

מירית פיש עוסקת בהלבשת הבית וצביעת רהיטים. בנוסף, היא מעבירה סדנאות לצביעת רהיטים, הדרכות צביעה אישיות וגם עושה סטיילינג לצילומים. אל עולם העיצוב היא הגיעה לאחר שעבדה שנים עם נערות בסיכון, כרכזת הוסטל לנערות ועד היום היא שומרת על קשר איתן ועם הצוות מההוסטל: "הלב שלי תמיד שם".

לאחר הסיום של פרויקט שיפוץ המשרד בהוסטל, החלטתי לכתוב עליו ולשתף אתכן דרך המילים של מירית והתמונות בשינוי שנעשה. כולנו יודעות שסביבת העבודה משפיעה בצורה משמעותית על העשייה והעבודה שלנו, בין אם מדובר במשרד בחברה, בפינה בבית או בכל מקום אחר. ובמקום שיש בו נתינה אינסופית, טוב לדעת שיש מי שגם נותן חזרה.

כמה מילים על המקום:

"נאות הדר הוא הוסטל לנערות שהוצאו מהבית בצו בית משפט (להשגחה וטיפול). הנערות מתגוררות בהוסטל וכל כמה כמה שבועות יוצאות לחופשה בבית או במקום אחר שיכול לקבל אותן. ההוסטל למעשה הוא הבית הקבוע שלהן."

איך נוצר הקשר לקיום הפרויקט?

"לפני כמה שנים כשסיימתי ללמוד הום סטיילינג אצל מירי בלבול, ההוסטל הזה היה פרויקט הסיום שלי. החדר היחיד שלא טופל כחלק מהפרויקט היה המשרד של אורטל, הרכזת של המקום."

את מי משמש החדר ולאיזה צורך?

"בבקרים משמש החדר את הרכזת ובערבים הוא משמש את המדריכה. במהלך היום מתקיימות שם ברצף פגישות, ועדות וישיבות. הכל מתרחש שם!"

תהליך של שינוי

מה היה המצב בתחילת השיפוץ?

"המשרד היה ללא וילון עם שולחן רעוע, קטן ולא מספיק גדול כדי להכיל הכל. היה ריהוט עם ריפוד ישן, ריצפה בצבע לא משהו, מלא ספרים וספריות כל אחד הגיע ממקום אחר ומצא את מקומו בחדר.

החדר לא היה מתוכנן טוב והיה עמוס בחפצים. שולחן הכתיבה לא היה גדול ולא היה בו מספיק מקום למדפסת ולדברים נוספים. לא היה נעים לשבת בחדר, וכלל לא היה מקום אירוח או מנוחה לנערות. הוא היה קודר וקר."

מה הייתה החשיבה מאחורי העיצוב?

"החשיבה הייתה להפוך את החדר לנעים, פרקטי וחמים עם נגיעות של עיצוב וצבעים שהרכזת בחרה יחד איתי.

להכניס ספה שישבו עליה, להוציא את כל הספרים שלא נחוצים ולהכניס אחסון פרקטי ויפה, לסדר פינת קפה יפה ולצבוע את הרהיטים שיהיו בצבעים נעימים."

מה השינוי שנעשה בחדר?

"העבודה נמשכה כחודשיים, במהלכה השתנה החדר לחלוטין. כמעט את כל העבודה עשה אב הבית שהגיע לשם פעמיים בשבוע – צבע, הדביק, התקין ותלה כל מה שצריך. בחדר הודבקה רצפת פי. וי. סי., נתלה וילון חדש, נצבעו קירות ורהיטים ורופדו כורסאות. פריטי חדשים התווספו – שולחן, מדפים, ספה, עציצים, טפטים, לוח מודעות ועוד הרבה פריטים קטנים שהופכים אותו למקום נעים. וכמובן קצת DIY."

מול מי עבדת, ומה הייתה התגובה בסוף השיפוץ?

“עבדתי מול אורטל הרכזת ומול עופר המנהל, וברור שאורטל בשמיים…"

תספרי קצת על כל הנושא הזה של תרומות לפרויקט

"בנושא התרומות אני עושה עבודה קשה – שואלת, בודקת, מפרסמת ומגיעה להרבה אנשים נדיבים. אני גם דואגת לכל התיאום והמשלוחים. לא פשוט אבל משתלם וחשוב. לפרויקט הזה הייתה הרתמות של לא מעט אנשים."

כשההתנדבות היא חלק ממך

למה היה חשוב לך לעשות את הפרויקט?

"אורטל הייתה המדריכה שלי בהוסטל שבו עבדתי והיא החליפה אותי במשך כל חופשות הלידה שלי. לימים התקדמה ועברה לנאות הדר על מנת להיות רכזת הבית. אני הבטחתי לה שיום יבוא ואני אעשה לה סטיילינג לחדר, כי העובדים שנמצאים במקום הם לא פחות חשובים. העבודה הזו לא מותירה אויר לנשימה, היא מלאת רגש ועמוסה בטירוף.

אני יודעת מה המשמעות של עבודה במקום כזה. זה בעצם כמו בית וחשוב שיהיה נעים בו במהלך היום, העבודה והישיבות. הכל שם הצטבר מתרומות מפה ושם, ללא קשר בין הפריטים. לכן היה חשוב לי כל כך לעשות את הפרויקט הזה, לשפר גם את סביבת העבודה של מי שנמצא ועובד שם כל יום."

האם זהו פרוייקט ההתנדבות הראשון שלך?

"זהו לא הפרויקט הראשון שלי. אני משתדלת מידי פעם להתנדב על מנת לעשות טוב לאנשים. הפרויקט הגדול האחרון שבו לקחתי חלק היה בדירה בראשון לציון, ולפניו היה פרויקט שיפוץ דיורית לנערות חסרות עורף משפחתי בשיתוף עם שתי מעצבות נוספות ומלא מוכשרות אחרות. בפרויקט הנוכחי התשלום היה רק על מנת לכסות הוצאות."

איך הרגשת כשראית את התוצאה בסוף?

"ההרגשה בסוף היא מדהימה, כי אין הוסטלים שיש להם חדר רכזת כזה ומי כמוני יודעת כמה זה חשוב."

איך אפשר להגיע ולהתנדב לפרויקטים כאלו?

"אפשר למצוא ולהגיע לפרויקטים כאלו דרך הפייסבוק. מי שיחפש, תמיד ימצא."

יצאת משם מחייכת?

"הרגשת סיפוק הכי גדולה שיש!!!"

מילת תודה למי שנרתם לפרויקט

מירית ואני רוצות להודות לכל מי שנרתם ותרם:

אביזרים לחדר – נתנאלה כחלון לוי

צילום – דברת דידקובסקי

ריפוד כסאות – המרפדיה מזור

וילונות – מאיה דותן

ראש חד קרן – עינב שניטמן מבנדנה

ספה – בדוסה ספות

סוקולנטים – רינת טל מסוקולינה

הדפסים – Miss Cupcakes

אסנת הרמתי – כלים

נגר- דורון חפיף

מדפים – מחסן עצים לגור בכפר

חני לוי

תודה מירית, על ששיתפת אותנו בסיפור של השיפוץ, ועל התרומה שלך ורוח ההתנדבות! אתן מוזמנות להמשיך את ההיכרות עם מירית בדף הפייסבוק שלה וגם לקרוא על פרויקט ההתנדבות הקודם שלה.

 

 

 

Facebook comments

6 תגובות

  1. שירה גנני הגב

    איזה יופי! איכשהו תמיד המקומות האלה שראוי שיהיו מזמינים ונעימים סובלים מהיותם האחרונים בסדר העדיפויות, משיקולי תקציב ולית ברירה. העשייה מבורכת והתוצאה נהדרת

  2. לימור אורן הגב

    נוגע ללב וממלא אותו.מיריתוש אלופה ואת כתבת מקסים מנו!

השארת תגובה