זוגי וחורפי. כך היה הסופשבוע שלנו בלונדון. הגיע בהפתעה (תכנון של חודשיים מראש כשיש שלושה ילדים בהחלט נחשב הפתעה) והיה הפסקה ארוכה (שלושה ימים, כן?) מחיי היומיום.
טיולים לחו"ל – אני בעד. אין לי כרטיסיה לעליה למטוס אבל כן יש לי רשימת יעדים עתידיים יפה. בעבר טענתי שבכל שנה צריך לנסוע לחו"ל שלוש פעמים: נסיעה אחת לטיול ארוך יותר – טיול של נופים ועיירות ציוריות או אגמים כחולים והרים מושלגים, נסיעה אחת יותר אורבנית – לנחות בעיר היעד ולחקור אותה לעומק, ונסיעה אחרונה – לסיני. זה עבד שנתיים עד שסיני ירדה מהפרק וגם המרווחים בין הנסיעות גדלו.
אחרי מספר שנים כמעט דו ספרתי מאז הנסיעה הזוגית האחרונה לחו"ל סומן היעד במפה – לונדון.
פעם, כשנסיעה לחו"ל הייתה על הפרק, הייתי נערכת עם ספרים ודפים מהאינטרנט ומסלול מדוד של טירונות. הייתי חוקרת וחופרת איפה ומה כדאי ומשבצת בלוח האימונים. הפעם הסתפקתי בהכנה קלה בלבד, שכללה בקשת המלצות וחיפוש קצר באינטרנט, כולל כמה בלוגים.
יוצאים לדרך…
אחרי טיסה שעברה די מהר (סוף סוף קראתי את הספר של שלי גרוס), נפגשנו בלונדון בחושך. אני הגעתי ישר מהמטוס והוא ישר מכנס בקיימברידג' (זה מאיר את ההפתעה באור עסקי). אחרי שעדכן אותי שבזמן שהמתין לי הספיק לאכול במסעדה של ג'יימי אוליבר, נגמר כבר היום.
את לונדון למעשה פגשתי רק למחרת בבוקר.
לונדון. הייתי בה פעם אחת לפני שבע עשרה שנה. שבע עשרה! לא זכרתי אותה ממש אבל היי, גם היא לא זכרה אותי. המקומות התיירותיים במקומם עומדים אבל עלות הכניסה של חלקם לא עמדה מלכת. אותם כמובן זכרתי, אבל מעבר לכך התחושה היא שהיא מאוד השתנתה, בנייני משרדים חדשים/משופצים נמצאים בכל מקום.
ישר שמתי לב שתרשים עוגה באקסל היה חושף את העובדה ש-45% מהחנויות הן בתי קפה/סושיות/פאבים וכו' כאשר לחלקן סניפים הנמצאים מרחק 10 חנויות האחד מהשני (לא נתון שלקוח ממחקר סטטיסטי).
לפני שניגש לסיפור עצמו, מילה על הקור. נובמבר, כן, אבל לא ממש קר. כן שמתי מעיל ולא הייתה ברירה והשארתי את הכפכפים בארץ אבל שום כפור אירופי לא היכה בי.
עכשיו, כשכבר חזרתי, ניסיתי לחשוב מה אני רוצה לספר. דבר ראשון כתבתי פוסט עם רשימה קצרה של מה לעשות/לא לעשות. מעבר לרשימה הזו החלטתי לכתוב בקצרה על כמה עצירות ברחובות של לונדון. אלו חוויות, אולי תראו בהן המלצות:
1. יש משהו כיפי בהגעה לעיר אירופית בחורף. אורות הכריסמס נשפכים מכל כיוון, הרחובות מלאים בתאורת זהב וכסף ועצי אשוח בכל גינה, הכל כדי להכניס אותך לאוירת החג והקניות. ביום הראשון בחרנו לחצות את הנהר, להסתובב ב- Borough Market ואחר כך גם ב- Tower Bridge וסביבתו, והכל בטיול רגלי אחד גדול. כשחצינו את הנהר ראינו שוק כריסמס שכולו דוכנים קטנים בצורת בתים. הסתובבנו בו מעט זמן והגענו לדוכן שמוכר ברגים, מסמרים, מספריים ודברים נוספים, וכולם עשויים ברזל חלוד. לפני שעברנו לדוכן הבא, אמרה לנו המוכרת כבדרך אגב: "אתם יודעים שכל זה עשוי משוקולד?" שוקולד???
תתרשמו בעצמכם:
2. רשימת חוויות האוכל בטיול זה לא ארוכה או מגוונת. חטאתי במספר סנדביצ'ים עם עוף ואבוקדו, אכלנו פיש אנד צ'יפס במסעדה המונית וגם ארוחת ערב במסעדה של ג'יימי אוליבר. אבל חווית האוכל הכי טובה הייתה דווקא בבית קפה קטן שממוקם ליד ה- British Museum. לבית הקפה בתוך חנות ספרים ששמה London Review Bookshop הגענו בהמלצת החבר גוגל, ולמרות המגוון העצום של ספרים שהציעה החנות, לא היו לי ציפיות גדולות מבית הקפה. דבר ראשון נתנה לנו הבחורה שעבדה שם תפריט עם מאה סוגי תה. לא הייתי מצוננת אז ויתרתי. ברקע שמעתי אותה מעדכנת את הסועדים שיש עומס והיא מתנצלת אם יקח לה קצת יותר זמן להכין הכל. הסתכלתי בתפריט של ארוחת הבוקר. מנות שהן למעשה סנדביצ'ים. בכל אחת היה פריט אחד שלא אהבתי ופריט אחד שלא היה לי מושג מה הוא (תודה גוגל…). התלבטתי, כי סנדביץ' לא טעים יכול להרוס לך את כל היום, ובסוף בחרתי בתערובת של קישואים עם גבינה כחולה, אגוזים ורוקט ומעל הכל בייקון, כל אלו על פרוסת לחם אחת. במונחים שלי – סיכון אמיתי.
מה שקיבלתי היה אחד הסנדביצ'ים הכי טעימים שאכלתי. כל המרכיבים שרשמתי למעלה הונחו על פרוסת לחם שבילתה קצת בתנור והכל נראה כמו הר קטן של אוכל. וטעים!
חיסלתי את זה (אני אף פעם לא משאירה אוכל בצלחת) וישר קמתי, צילמתי הכל ואמרתי
לבחורה החמודה שהגישה לנו את האוכל כמה שזה טעים ומדהים.
אני מקווה שאהבתם את החוויות שלי. אני יכולה להמשיך ולתאר לכם את המסלול שלנו בפרטים מצחיקים או פחות אבל כשתסעו לשם, בפעם הראשונה או שלא, הכי מהנה יהיה ליצור את החוויה שלכם.
אז אם אהבתם, אשמח שתגיבו ותשתפו 🙂
נשתמע בקרוב,
מיס מנדלה
לונדון אהובתי… אני יכולה לכתוב עליה פוסט שלא נגמר, פעם בשנה אני שם. כבר 5 שנים רצוף. מן מסורת כזו שסיגלתי לעצמי. נוסעת עם חברה או אפילו לבד. אורזת את עצמי, משאירה מאחור את הבעל והילדים ונוסעת לאהובתי האפרורית והקרירה, שלא משנה כמה קר יהיה בה כשאגיע, תמיד ארגיש בחיבוק החם והאוהב שהיא נותנת לי ❤❤❤
איזה כיף! אז את בטח מכירה המון פינות קטנות בה! אני מקווה שאהבת את הפינות שלי….
אני זוכרת מהפייסבוק (או הוואטסאפ?) את התמונה של הכריכים ששמת גם פה. ושוב היא עושה אותי רעבה. איכשהו לונדון לא התחברה לי עם אוכל טעים אף פעם… ובכל זאת 😋
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.