טור אישי / התיק שלי ואני

פעם התיק שלי היה פחות עמוס. לא היה לי יומן כי היה לי אאוטלוק בעבודה ולא רציתי שום דבר מלבדו. ברוב המקרים הייתי נוסעת מהבית לעבודה וחזרה בלי עצירות בדרך. היום, כשאני יוצאת מהבית, אני רוצה לשמור לי את כל האופציות פתוחות. לא, אני לא אגיע באופן ספונטני לאאוטלט בניו יורק (וחבל), אבל בהחלט עלולה לעצור באיזו חנות ולנסות להתאים כסאות לגוון של הידיות לארון, אז ליתר בטחון אשים ידית אחת בתיק. באופן כללי התיק הוא כמוני, רוצה להכיל תמיד עוד ועוד.

התיק שלנו

מה שאני אוהבת אחרי שאני מסיימת לארגן מחדש את התיק פעם ביותר מידי זמן, זה להאמין שהפעם לא יצטברו שם חשבוניות של גלידה בסופר ודפים עם קשקושים שאינני מבינה. שיהיו בו רק הדברים ההכרחיים.

איך נראה התיק שלכן? האם הוא ענק ומכיל בתוכו קצת מכל דבר ואפילו קצת יותר? או שאתן מצליחות להסתדר עם תיק קטן עם תוכן פרקטי? אני מעולם לא הצלחתי להסתדר עם תיק קטן, וכל תיק אצלי הופך למחסן.

תכירו את התיק הנוכחי שלי. הוא נקנה אונליין מהחנות של Cath kidston בנמל התעופה בלונדון. אונליין כי הייתי על הקו בוואטסאפ בזמן שהוא נרכש. אין בו תאים, הכל גלוי ולמרות שהוא נראה קומפקטי, בהמשך הפוסט תגלו שהוא למעשה מזוודה.

מה חייבים בתיק

מה שחייבים יש גם אצלי. מפתחות, רישיונות, טלפון וארנק (כשאני זוכרת לשים אותו). לפעמים גם היומן שלי מצטרף, כי מה לעשות, מאז שאני בבית אני והאאוטלוק פחות חברים מפעם ואני נהנית לכתוב לי כל מיני תזכורות שלא לכולן אני מגיעה בסופו של דבר.

דברים שלא מזיק

מכיוון שהתיק מאפשר, הכנסתי אליו עוד כמה פריטים. במשפט אחד ניתן להגדיר חלק מהפריטים האלו כדברים שיעזרו לי בשעת יובש, ריח בצל מהפה או כאב ראש. לזה נוסיף את המכתב החמוד ואת הארנק הקטן שקניתי לאחת הבנות אך שייכתי לעצמי. לידיעה – הוא ריק, אבל יפה.

סימנים לכך שאני אשת נטוורקינג ועבודה

לא, אלו לא דברים ששלפתי משולחן העבודה, כל החפצים האלו נמצאים איתי כל הזמן. אחרי כנס מוצלח שבו השתתפתי, עדיין לא הוצאתי את המחברת מהתיק כי משום מה יש לי תחושה שהוא הכספת שלי וברגע שהמחברת תצא, כל הטיפים הטובים שרשמתי בה יעלמו בתוך מרחב אינסופי של מחברות על שולחן העבודה שלי. כרטיסי ביקור מסתובבים בתיק בין דפי היומן שלי וגם באופן חופשי, ולמרות שהכל נמצא אי שם במרחבי הרשת אני לוקחת פה ושם גם כרטיסי ביקור.

הדברים שהופכים את התיק שלי לסימן שאלה אחד גדול

כל הדברים האלו היו בתיק! ולכל אחד יש הסבר. לאו דווקא הגיוני, אבל שום דבר לא הגיע לשם במקרה. לא המברשת שיניים שנמצאת שם מאז הביקור אצל השיננית ושכחתי להוציא ולהשתמש (סליחה חן, אבל רק שתדעי שהשתפרתי ואני משתמשת בחוט דנטלי) ולא הגרביים של הבנות שנמצאים שם לשעת הצורך שבה נצטרך לשים את הכפכפים בצד ולמדוד נעל ספורט לשנה הבאה. לא המצית שאי אפשר לשכוח כשיש כל פעם חגיגת יומולדת עם עוגה ונרות ולא הידית הלבנה של המגירה שהייתי חייבת לעשות בגודל לא סטנדרטי ועכשיו אני לא מוצאת לה תחליף. גם לא החותכן שנשבר בפעילות כיתתית ואני עדיין מנסה להרכיב או המוצצים שעבורם התיק הוא ללא ספק מקום האחסון הבטוח ביותר בבית. וכך גם שאר הדברים.

המחסן

אחרונים חביבים – המכתבים שעוד לא הגיעו למגירת האחסון שלי ועושים בינתיים את ימיהם בין כל החפצים האחרים בתקווה שיצאו מהתיק עם פינות ישרות, והחשבוניות של רכישות שאני לא אחליף/אחזיר/אסתכל עליהם פעם נוספת.

והמסקנות

הקיץ זו תקופה לבלאגן. וגם לסדר. למעשה אני נעה בין השניים כל הזמן. לא מספיק מסודרת אבל שונאת את הבלאגן. מעבירה דברים בין חדרים ומצליחה למקם רק מעט מחוץ לבית. אחרי התיעוד של התיק סידרתי אותו. אבל אני יודעת שעוד מעט יחזור ויתמלא בעוד פריטים הכרחיים. למעשה הוא באמת כמו כספת ואני רוצה לחשוב שאם אני לוקחת אותו איתי, הכל יהיה בסדר. יש לי הכל. ורק למקרים שבהם אני עלולה לשכוח את הארנק, הכינה לי עדי רשימה שתעזור.

איך נראה התיק שלכן? אשמח לשמוע 🙂

תודה שאתם קוראים ומגיבים ונשתמע בקרוב,

מיס מנדלה

***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…