השיטוט ברחבי האינטרנט מפגיש אותי כל יום עם יוצרות חדשות מתחומים שונים. אני מציצה לעבודות וליצירות וגם בודקת אם יש פינות עבודה מעניינות שטרם ראיתי. יום אחד נתקלתי בשם של עדי ישראל. שאלתי אותה על פינת העבודה שלה ותוך כדי השיחה גילינו ששתינו גרות באבן יהודה. במרחק הליכה ממש קצר האחת מהשניה. היא מצד אחד של הספריה ואני מצדה השני. חודשיים אחר כך גם נפגשנו….
באתי לבקר את עדי בבית שלה אליו עברה לא מזמן, בית חדש ומקסים. מידע חשוב עלי – אם מישהי מספרת לי שזה עתה עברה לבית חדש, אני ישר באה בציפייה לראות הכל. וראיתי.
יש לה בית מקסים לעדי, ובסלון יש לה ספה בצבע תכלת שהיא פשוט חלום.
פעמיים הייתי אצלה, וכל פעם דיברנו שעות.
הכרנו קצת, למדנו האחת על העבר של השניה וגם דיברנו קצת על העתיד. דיברנו על ילדים ודיברנו על יצירה. על עצמאות נשית ומה לא… על חנויות באטסי ובמרמלדה, על סדנאות, על איפה קונים חומרים ליצירה. נתנו טיפים אחת לשניה (היא יותר ובנוסף נתנה לי גם מתנות קטנות).
ההיסטוריה של עדי כוללת לימודי שרטוט מכונות לפני הצבא ואחר כך לימודי תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול. אחרי שעבדה בייעוץ ובחברות שונות החליטה עם לידת בתה הבכורה לא להמשיך ולעבוד שעות ארוכות הרחק מהבית כמו קודם ולהישאר עמה בבית. כך נהנו שלושת ילדיה כל אחד בתורו מבילוי של שנתיים עם אמם.
לאורך השנים תמיד עסקה עדי ביצירה והיא החליטה שזה הכיוון בו היא רוצה להתקדם, לעשות את מה שהיא אוהבת וגם להיות זמינה למשפחתה.
התרשמות ראשונה מיצירתה של עדי – תמונות רשת ממוסגרות ורקומות. אפשר להתחיל להתלהב…:
צילום: עדי ישראל |
צילום: עדי ישראל |
צילום: עדי ישראל |
אני: "עשית קורסים מסויימים? איך למדת לעשות את הדברים (המהממים) שאת עושה?"
עדי: "לא עשיתי שום קורס מסודר ליצירה אבל כבר בתור ילדה אהבתי מאוד לצייר (גם על עץ וגם על קירות), לרקום לתפור בגדים לבובות ובעיקר גדלתי עם אבא שאוהב לשפץ רהיטים וליצור תמונות מעץ וספגתי ממנו המון השראה. במשך השנים לקחתי מספר שיעורי תפירה, הייתי בחוג ציור ותמיד כשמגיע לידיעתי מידע על סדנה מסקרנת ומעויינת אני נהנית להשתתף בה. עשיתי אקו-סל אצל לירון, הייתי במסטיקים בסדנה של אורית חדד ליצירת שרשרת מעניינת מחוטי טריקו למדתי עיסת נייר במספר שיעורים. אבל אפשר לומר שבעיקר למדתי לבד – סריגה, ריקמה, נגרות וצביעה והכל תוך כדי התנסות."
נכנסנו לחדר העבודה שלה….
זה לא חדר, זה סטודיו. קוראים לסטודיו Anananak וישר אהבתי אותו. קודם כל יש שם מקום, יש שולחן באמצע והחלל ממש מרווח. כל פעם שבאתי היו על השולחן יצירות בשלבי עבודה שונים, חוטים, מסגרות ועוד. וגם על הקיר.
לוח פג החביב עלי כל כך בקיר אחד ועליו חלק מהחומרים וכלי העבודה שלה. עדי עובדת עם החומרים המתבקשים בריקמה ובסריגה כגון בדים, חוטים, צמר וחישוקי ריקמה אבל תמיד אוהבת לבדוק, להתנסות ולשלב חומרים שונים עם הריקמה והסריגה כמו ריקמה על קנווסים, עץ, מסגרות פוליאסטר, נייר, רשת ועוד.
לוח הפג ועליו חלק מחומרי העבודה של עדי | צילום: עדי ישראל |
מול לוח הפג אפשר להתרשם מהתוצרים של עבודתה, תמונות רקומות בסגנונות שונים. כל כך צבעוניות ומגוונות. יותר ממה שתמונה ומילה יכולים לתאר. נראה לי שהיא שמה לב שהתלהבתי…
חלק מהעבודות של עדי מוצגות לעיני כל, שיתלהבו… | צילום: עדי ישראל |
אני (לא שוכחת לרגע שבאתי גם להציץ על הבית): "תספרי לי קצת על הבית שלך באופן כללי ועל חדר העבודה ביותר פירוט"
עדי: "תכנון הבית החל כדבר מאוד פונקציונאלי בו הבהרנו לעצמנו את הצרכים שלנו. כמובן שתכננו את כל האזורים הפרטיים והמשותפים של בני הבית אבל לי היה צורך בחדר עבודה עבורי שאינו מיועד לשמש את בני הבית באופן עקרוני אלא מיועד לשמש כחדר עבודה/סדנאות עבורי. החדר תוכנן (במגבלות כמובן) לשמש אזור עבודה פרטי עבורי שמכיל בתוכו את חומרי היצירה והכלים שלי בלבד (ולא של אף אחד מבני הבית) ושולחן עבודה רחב המאפשר עבודה לכ 6-8 תלמידות/ים, אני אדם מסודר ולכן גם החדר שלי מסודר תמיד ועדיין ניתן תמיד למצוא על שולחן העבודה מספר עבודות בשלבי עשיה שונים שמחכות לרעיון שיתפתח ויבשיל. כמובן שלעיתים ילדי ואני יושבים בחדר יחדיו ליצירה משותפת או אם ברצונם ללמוד בחברתי כאשר אני עובדת."
מקום טוב להעברת סדנא… | צילום: עדי ישראל |
אני: "יש לך קצת טיפים לעיצוב חדר עבודה (אני גם רוצה…)"
עדי: "חדר העבודה האידאלי צריך לענות בעצם על כל הצרכים שהגדרנו ושיענו לייעוד של החדר. בתחילה צריך לענות לעצמנו על שאלות רבות כגון: מה אופי העבודה שתעשה בחדר, את מי משרת החדר, מה עליו להכיל מבחינת חומרים ואנשים, האם יש לנו מרחב נוסף אותו נוכל לייעד כחדר אחורי או מרחב איחסון, האם הוא צריך להיות ייצוגי או פונקצינלי, האם נרצה להציג בו ואיך נרצה להציג, מה הגישה אל החדר דרך הבית או דלת חיצונית ועוד. כמובן יש את החדר האידאלי ולאחר מכן לרוב נאלצים להתפשר ולהחליט על הפונקציות החשובות ביותר. עבורי זה היה מקום שמאפשר עבודה לכ-8 אנשים בישיבה סביב לשולחן, בעל כניסה נפרדת, מואר ונעים שיש בו עדיין מקום לאיחסון מיידי ותצוגה קטנה והוא יפה לעין ולא עמוס מדי"
אני: "יש לך פנטזיה של חדר עבודה מושלם?"
עדי: "קשה לי לדבר על חדר העבודה מהחלומות כי ברגע שנבנה הסטודיו הרגשתי שזה חלום שהתגשם. אשמח לסטודיו גדול יותר כמובן ויותר זמן לחקור חומרים חדשים. ואם היתה לי מנהרה סודית וגישה בלתי מוגבלת לחנות של נתנאלה הייתי המאושרת בנשים"
מעבר למה שמוצג בסטודיו, שבו היא מקיימת גם סדנאות, רואים את הטאצ' שלה בכל הבית. מראה צבועה פה, מסגרת משופצת שם, אין ספק שהיא יצירתית וגם מקורית…
צילום: עדי ישראל |
צילום: עדי ישראל |
אני: "ידיים שמאליות, יש כזה דבר?"
עדי: "אני אוהבת את ההכרות עם אנשים חדשים ותהליך הלימוד שלהם ואת הרגע הזה שבו מבינים שאין דבר כזה "ידיים שמאליות", שבאמת כל אחד יכול ליצור ואת השמחה של אלו שלמדו את האומנות וממשיכות איתה למחוזות היצירה האישית שלהן."
אני מקווה שבקרוב יצא לנו לעשות איזה סיור קטן בים, כדי לאסוף אוצרות.
לא פעם קורה לי שאני מרגישה ממש צביטה בלב כשאני רואה משהו שאני ממש אוהבת. כשאני רואה משהו שמעבר למקצועיות הוא יפה, מענין, מיוחד ומה לא. וכן, פגשתי את עדי רק פעמיים, אבל ככה אני…
צילום: עדי ישראל |
זאת המטרה בסופו של דבר | צילום: עדי ישראל |
כבר הצצתם בפרופיל שלה?
נתראה בפינה הבאה,
מיס מנדלה
Facebook comments
איזה יופי של פוסט. גם אני אוהבת להציץ לבתים של אחרים. סטודיו נפלא יש לעדי, כולי התפעלות!
WOW בית מהמם והסטודיו חלומי! אהבתי את העבודות- ממש מיוחדות 🙂
אשמח לדעת מאיפה הספה התכלת?
מעורר השראה …אשמח לקבל פרטים מאיפה הספה ?