מהרגע שנתקלתי במסכות של צחי נבו, היוצר והבעלים של סטודיו Umasqu, הוקסמתי ועקבתי אחרי המקוריות של היצירה שלו וההתפתחות שלו. העבודות שלו מקוריות וצבעוניות והן יכולות להתאים לכל חלל ולכל בקשה. יש פריטים שמשדרגים כל קיר או חדר והמסכות של צחי בעיניי הן פריט כזה.
היום צחי, וסטודיו Umasqu מתארחים כאן במגזין ואתן מוזמנות להכיר את אותו ולהציץ קצת למה שקורה בסטודיו…
ש': תספר קצת על עצמך ועל הצד היצירתי שבך
ת': אני מעצב מוצר בוגר בצלאל בהשכלתי. בן 53, גרוש ואבא לאיה שהשתחררה מהצבא. נמצא בזוגיות שנייה, חי בצפון תל אביב והסטודיו שלי נמצא בקריית המלאכה בדרום תל אביב. קשה לי להעיד על הצד היצירתי שלי אבל אני כנראה מצליח להראות אותו. אני יכול להעיד שמאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי לעיצוב ולצורות, אבל אף פעם לא ידעתי לצייר, וזה בעצם הכישרון הכי בסיסי שניתן היה להציג כשהייתי ילד ונער. כך שבוועדת קישוט לא כיכבתי, אבל זה היה ברור לי כשמש בצהרי היום שכשאני משתחרר מהצבא אני מנסה להתקבל לעיצוב המוצר בבצלאל. ואכן כך היה.
ש': קצת על הדרך שעברת ועל העבודה על המסכות
ת': אחרי שנים שלא עבדתי בתחום שאפתי לחזור ולהתפרנס מיצירה. ידעתי שאני צריך להמציא את עצמי מחדש בגיל יחסית מבוגר נטול כישורים בעלי ערך מוסף והמקום היחיד שבו הרגשתי שלא ניתן יהיה לשפוט אותי הוא כשמדובר על נטו צורות וצבעים. קרי אומנות מסחרית ולא ממש עיצוב. חיפשתי מרחב פעולה והעיסוק בפרצופים החל אחרי הרבה מאוד ניסוי וטעיה וגם לא מעט קרשים.
ש': קצת מידע על החלל בסטודיו
ת': יש לי סטודיו די מרווח. הוא מורכב משני חללים ביניהם מחיצה שקופה. בחלל הראשון אני מציג עבודות וגם עובד עם המחשב. החלל השני מצויד במכונת חיתוך לייזר , חדר צבע ושולחנות עבודה. אחרי ניסיון של שנתיים הצלחתי לפתח חלל שמתאים בדיוק לצרכים שלי כולל תחנות עבודה מצוידות כדי לייצר בצורה אופטימלית.
ש': מה אתה הכי אוהב בסטודיו?
ת': הכי אני אוהב לעמוד בחלל של הסדנא כשהוילון מורם. מולי מזדקרת לה הכנסייה הרוסית. ממש לא נוף דרום תל אביבי ממוצע.
ש': מה הפריט שכל אדם יצירתי צריך שיהיה בסטודיו שלו?
ת': הכל מתחיל בדף חלק ועיפרון. או מחשב משוכלל ואפילו אייפד עם עט אלקטרונית.
ש': האם הסטודיו השתנה לאורך הזמן?
ת': במשך קרוב לשנתיים עבדתי בחלל קטן של חמישים מ"ר ורק לפני ארבעה חודשים עברתי לסטודיו הנוכחי ששטחו קרוב למאתיים מ"ר, לופט גדול ומאוד מסודר.
ש': מה היית משנה או מוסיף לסטודיו?
ת': כלום.
ש': כמה שעות אתה מבלה בו?
ת': יום עבודה רגיל משבע וחצי עד חמש.
ש': תספר קצת על סדר היום של הסטודיו מתחילת היום…
ת': אני מתחיל את היום בשבע וחצי בערך. מכין את סדר היום ובתשע מגיעים גיא וסאמו שעובדים איתי. סדר היום הוא דינמי לגמרי, פגישות עם לקוחות, מיילים לחו"ל, עבודה מול חנויות, ועוד. אני מקפיד לשבת לפחות שעתיים ביום על עיצוב נטו.
ש': באיזו סדנא היית רוצה להשתתף ולמה?
ת': מת ללמוד ניפוח זכוכית. פשוט נראה לי משהו קסום במיוחד.
ש': פרוייקט מרגש או מעניין שעשית לאחרונה?
ת': לפני כחודשיים לערך מכרתי מסכות לעיצוב קיר שלם לזוג צרפתים שנכנסו לחנות בשם סאגה בה נמכרות העבודות שלי ותוך פחות משתיים עשרה שעות תליתי להם אותן בבית.
ש': מאיפה מגיעה ההשראה למוצרים?
ת': מקורות ההשראה שלי מגוונים ואפשר להגיד שהם מתבססים על מה שאני רואה ביום יום ברחוב וגם באינטרנט.
ש': המלצה על יוצר שאתה אוהב את העבודה שלו:
ת': אני מאוד אוהב את העבודות של אלכסנדר ג'רארד שהיה אחד המעצבים הכי בולטים באמצע המאה העשרים.
ש': טיפ לניהול עסקי נכון / עצה שקיבלת לאורך הדרך:
ת': להתמיד ולהתמקד.
ש': מה השעה הכי כיפית בסטודיו?
ת': שבע וחצי בבוקר איך שאני מגיע לעבוד וכל הסביבה עדיין ריקה.
בנוסף לשאלות ששאלתי את צחי, ניתן להתרשם מחלל הסטודיו גם דרך התמונות שכאן בפוסט.
אפשר לקרוא עוד ולהכיר באתר ובדף הפייסבוק של הסטודיו.
תודה צחי שהתארחת כאן במדור! לשאר הכתבות במדור 'הצצה לסטודיו' הקליקו כאן
***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…
וואו איזה סטודיו יפייפה! אני ממש פעורת פה.
הסטודיו המקסים הזה עושה לי חשק ללמוד נגרות…
היכן אפשר, לראות/ לקנות את העבודות שלך, אשמח לדעת.
תודה רבה.
מדלן