הצצה לסטודיו / אמנון ליפקין

את העבודות של אמנון ליפקין ראיתי לראשונה בנחלת בנימין. השילוב הין הרקמה לבין העיר תל אביב דרך העיניים של אמנון הקסים אותי ומאז אני נהנית לעקוב אחרי היצירה שלו. לפני כמה שבועות קפצתי בספונטניות (מילה שבדרך כלל שמורה לאנשים שהם לא אני) לסטודיו שלו במתחם נגה בתל אביב כדי להכיר ולהתחדש. החניה שחיכתה לי מול הסטודיו ניבאה רק טובות ואכן יצאתי עם שקית עמוסה בכל טוב, והתחלה של סיפור למגזין. אתן מוזמנות להצטרף לסיור בסטודיו של אמנון וגם לבקר אותו בנחלת בנימין, שם תוכלו לראות אך הוא יוצר את הסיפורים שלו עם חוט על בד.

אמנון ליפקין מוצרים תפורים בעבודת יד
צילום: הילה עידו

ש': תספר קצת על עצמך ועל הצד היצירתי שבך

ת': שמי אמנון, בן 43, חי ויוצר בת"א. אומן. בעיקר מצייר ורושם בעזרת מכונת תפירה.

אני אוהב בעיקר חומרים פשוטים ותעשייתיים: בד גולמי, קרטון, נייר, חוט ברזל, עץ ודומים. רוב עבודותיי מדגישות את החומר ואת תמימותו. הטכניקה תמיד גלוייה ולרוב לו-טקית וניתן לראות מה עשיתי ואיך ייצרתי מבלי להתאמץ. תפירה גלויה, מסמרים, נעצים, הכל בחוץ והפשטות מודגשת.

ש': קצת על הדרך שעברת ועל העבודה עם מכונת התפירה

ת': מאז ומתמיד אהבתי לצייר וליצור בחומרים, להמציא, לשכלל ולכתוב. במשך השנים הצטמצם המקום ליצירה בחיי, צבא/לימודי מתמטיקה/עבודה כתכניתן. אחרי כמה שנים עזבתי ונסעתי להסתובב בעולם. בתקופה זו יצרתי המון להנאתי ואפילו עשיתי עבודות לאחרים במקרים מסויימים. מאוד נהנתי להעיז לחלום שאוכל לעשות עבודות כאלו למחייתי.

כשחזרתי לארץ, חיפשתי לתת ליצירה מקום בחיי ובין שאר חומרים הייתי רוקם מידי פעם עבור מעצבי אופנה. חברה טובה העבירה לי מכונת תפירה ואחרי תקופת הסתגלות התחלתי לייצר אובייקטים תפורים – חיקויים רכים ושלא עובדים של מכשירים מחיי היום יום: מצלמה, טלוויזיה, מאוורר, פטיש, מחבת, קומקום וכן הלאה.

תחביב זה התפתח לאורך שנתיים בערך ואחרי שהוספתי קורס בתפירה של לשכת התעסוקה לרזומה היה לי בסיס לפתוח מתפרה קטנה שבה עשיתי עבודות תפירה שונות וגם את הליין של האובייקטים התפורים, תחת השם "פשוט".

עבודות אלו כללו הרבה עבודת תיפור – סימונים וציורים קטנים בעזרת התפר של המכונה. עם הזמן פיתחתי ציורים כאלו על בד נקי. הייתי מצייר את השכונה שלי ומספר סיפורים על העיר תל אביב מתוך רישומים בתפר של פינות בעיר ובינינים מיוחדים בעיני.

אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד

ש': קצת מידע על החלל בסטודיו

ת': הסטודיו שלי הוא חלק בלתי נפרד מהבית שלי. אני חי בלופט בקומת קרקע. יש לו חלון ראוה גדול והסטודיו ממוקם קרוב לחלון כך שיש לו תקשורת עם הרחוב בזמן שאני עובד ויש לי את האופציה להציג בחלון את עבודותיי.

הסטודיו כולל מכונת תפירה תעשייתית. הרבה בדים וחוטים. שולחן עבודה גדול וגבוה. מכונת אוברלוק וכמות נכבדת של ציוד תפירה. בפינה המשרדית יש את כל צורכי הציור והרישום. ועוד כלים לעבודות קראפט שונות. בפינת הנגרות כל כלי העבודה הכבדים יותר וערימת קרשים יפה.

ש': מה אתה הכי אוהב בסטודיו?

ת': חלון הראווה הוא החלק האהוב עליי. הוא נותן לי את האפשרות להציג לרחוב/עולם כל עבודה שהכנתי, לעיתים עוד לפני שסיימתי. מעבר לכך אני גם מציג את תהליך ההכנה ואת אופן היצירה.  כמובן שלא תמיד עומדים וצופים בכל המוצג כאן, אך למי שיש הצורך להציג ולחשוף, חלון ראווה אישי נותן אופציה מצויינת לעשות זאת.

אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד

ש': מה הפריט שכל אדם יצירתי צריך שיהיה בסטודיו שלו?

ת': קטונתי מלומר. אני באופן אישי אוהב לאסוף חפצים שאני אוהב. בין אם מצאתי, קניתי או קיבלתי, הם מזכירים לי מה אני אוהב ומה אני רוצה.

ש': האם הסטודיו השתנה לאורך הזמן?

ת': במשך השנתיים הראשונות הסטודיו השתנה ודייק את עצמו. אחרי תקופה זו נדמה שהוא הגיע למבנה אופטימלי וחוץ משינויים קלילים של חפצים, נראה שהוא די התקבע. וקצת חבל כי השינוי מבורך, גם הוא מאתגר לעיתים.

ש': כמה שעות אתה מבלה בו?

ת': בין 0 ל 10 שעות ביום. תקופות משתנות וכך גם סדר היום שלי.

אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד

ש': ספר קצת על סדר היום של הסטודיו מתחילת היום…

ת': אין כזה. כשמגיע הזמן הנכון וההשראה נוכחת אני יכול לשבת לעבוד שעות. אני אוהב את שעות הבוקר (עד 13:00) ואת שעות הלילה (מ-23:00) לעבודה ממושכת. אבל לעיתים גם מושיב את עצמי לעבוד גם אם אין השראה וגם אם אין כל כך כוח – הכל תלוי באופי התקופה.

ש': באיזו סדנא היית רוצה להשתתף ולמה?

ת': לא משתתף בסדנאות בדרך כלל. באופן כללי הייתי שמח לכל סדנא שניגשת פנימה אל הנפש וחושפת איזורים ביישניים שלא באים לידי ביטוי מספיק בחיי. שירה, כתיבה, ריקוד…

ש': פרוייקט מרגש או מעניין שעשית לאחרונה?

ת': מידי פעם אני מפסל מקרטון שמצאתי ברחוב. פעם בית (מושקע) בגינת הילדים בשכונה, פעם אורלוגין על עמוד חשמל. כייף לי לעשות אומנות ברחוב, לפגוש את התגובות של העוברים ושבים, להרגיש את העיניין שנוצר סביב משהו קצת שונה.

אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד אמנון ליפקין מתנות מיוחדות תפירה עבודת יד

ש': מאיפה מגיעה ההשראה למוצרים?

ת': חיי היום יום מספקים לי את רוב ההשראה. הסיפור על העיר שאני חי בה בדרך כלל מהווה את המוטיבציה לעבודותיי.

ש': המלצה על יוצר שאתה אוהב את העבודה שלו:

ת': הקו של איגון שילה ואופי עבודתיו. רועי כפרי מבריק ויוצר מדהים.

ש': טיפ לניהול עסקי נכון / עצה שקיבלת לאורך הדרך:

ת': שוב קטונתי. ההתמדה היא מאוד חזקה בעיני. לא רק לעסק, אבל גם.

ש': מה השעה הכי כיפית בסטודיו?

ת': השעות הראשונות של היום יפות בעיני. השמש מציצה יפה אל תוך החלל, ויש שקט של הבוקר שאני מחבב מאוד, והכל עומד לקרות.

בנוסף לשאלות ששאלתי את אמנון, ניתן להתרשם מחלל הסטודיו והעבודות שלו גם דרך התמונות שכאן בפוסט.

אפשר לקרוא עוד ולהכיר באינסטגרם שלו וגם באתר ובדף הפייסבוק  של הסטודיו וכמובן אפשר לבקר בדוכן שלו במחלת בנימין בתל-אביב.

תודה אמנון שהתארחת כאן במדור! לשאר הכתבות במדור 'הצצה לסטודיו' הקליקו כאן

צילום: פשוט

יש לך סטודיו ותרצי שאכתוב עליך? אשמח לספר לך על אפשרויות הפרסום במגזין.
מוזמנת להתקשר או לכתוב לי 053-6065120 / manu.biener.g@gmail.com

***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…

* הניוזלטר של מגזין 'מיס מנדלה' ישלח אליך ישירות לדוא"ל עם עדכונים על פוסטים חדשים. את ההרשמה לניוזלטר ניתן לבטל בכל עת.
Facebook comments
אולי תרצו לקרוא גם...

השארת תגובה