את איילת הכרתי לראשונה ביריד שבו גם אני השתתפתי כשהייתי עסוקה יותר ביצירה מאשר בכתיבה. העבודות שלה הקסימו אותי, יש יופי מיוחד בשימוש החוזר בעץ, ובהפיכתו לפריט עיצובי חדש וייחודי. איילת יוצרת מיוחדת, כל הלב והנשמה שלה נמצאים ביצירה, ואת זה ראיתי ברגע שהכרנו.
היום איילת מתארחת כאן במגזין ואתן מוזמנות להכיר את אותה ולהציץ קצת למה שקורה בסטודיו שלה.
ש': משפט על עצמך ועל הצד היצירתי שבך
ת': אני איילת, ציירת, אספנית של פיסות יופי, אמא חד הורית לאיה ועילי המתבגרים הצעירים, מדריכת סדנאות יצירה בעץ ממוחזר וקורס חומרים. יש בי צד יצירתי גדול שמתרחב כל הזמן, כי נוצרות בראשי אינסוף אפשרויות לשילובים של חומרים. אני אוהבת להתנסות בפורמטים שונים והמחקר הוא יומיומי, בין אם אני רוצה או לא.
ש': תספרי קצת על הדרך שעברת אל היצירה
ת': מגיל צעיר אהבתי מאוד לשרבט ולצייר. מילאתי שולי מחברות וזנבות של כל פיסת נייר. בתיכון למדתי במגמת אמנות, ואחרי הצבא שהיה מלא ביצירה המשכתי ללימודי תואר בויטל סנטר (כיום התאחד עם שנקר), במגמת איור. באותה תקופה התחלתי כבר לאסוף פיסות חיים: כרטיסים ישנים, גלויות, כתובות, פיסות עץ ישן. זה ריתק אותי, אבל עדיין לא העזתי לשלב אותם ביצירה.
זה קרה רק אחרי תקופה שבה גרתי בברלין עם אמן מאייר גרמני, ילדתי שני בלונדיניים חמודים, נפרדתי וחזרתי לארץ אחרי שמונה שנים בגרמניה, קצת שבורה ועצובה מהבית שהתפרק. לא חזרתי לאיור, רציתי לעבוד עם הידיים. עבדתי בנגריה ונתקלתי לראשונה בפיסות העץ שכולן נדמו לי כבתים! והרי רק לפני רגע הבית שלי נגוז. ראיתי בהן תקוה והתחלה וזה טלטל אותי ליצור!
התחלתי לצייר עליהן חלונות ודלתות, בעודי מחפשת את הבית האמיתי שלי בחיים. התחלתי ליצור לבתים בסיס ומצאתי את הבסיס שלי בפרדס חנה. משם התקדמתי ליריד האמנים המקומי שבו אני מוכרת יצירות שלי בחמש השנים האחרונות, והלאה לעוד פרויקטים וסדנאות והדרכת חומרים במתנ"ס המקומי. בשנה האחרונה גם התחלתי למכור קנבסים גדולים לגלריה פחות מאלף בתל אביב.
ש': האם את נמצאת בסביבה יוצרת?
ת': אפשר להגיד כך. היצירה פה היא חזקה מאוד, ולא רק באמנות. חברים וחברות מכל כיוון עובדים בלמצוא את האני המיוחד שהם בכל תחום והסביבה מעודדת יצירתיות. האנשים סביבי, הלקוחות שלי, הילדים, כולם מאוד אוהבים לגעת, לנסות ולאפשר מקום ליצירה וזה נפלא!
מתרגשת כל פעם לשבת ליד השולחנות ולעבוד
חלל הסטודיו: "הסטודיו שלי מורכב משני שולחנות והמון קופסאות וסלים מלאים עץ ממוחזר וסחוף בכל מיני גדלים, וכמובן מדפים מלאי מגזינים ישנים והאוספים שלי, מסודרים לפי סדר שמובן רק לי כנראה. יש בו מדפי ספרים של אמנות ואיור, כמה שהצלחתי להכניס, כל השאר אצלי בסלון."
"למרות המקום הקטן אני מתרגשת כל פעם לשבת ליד השולחנות שלי ולעבוד, כל רגע בחיים העמוסים שבו אני עובדת הוא מבורך. אני מבלה בסטודיו כ-4 שעות ביום, כ-3 פעמים בשבוע והרצון הוא תמיד שואף לעוד."
עיצוב דינמי: "המחשבה היא בהחלט איך לנצל את השטח המצומצם למקסימום נוחות, השראה, ועבודה שתתאפשר גם באור יום נהדר מול החלון. הסטודיו התבלגן והסתדר אינסוף פעמים. השולחן היה מול החלון וזה היה מקסים אבל פחות אפקטיבי ונוח לעבודה, אז זה השתנה."
תכניות לעתיד? "וואו, שאלה אקטואלית! הייתי מוסיפה עוד איזה 30 מטר לסטודיו! בימים אלה אני מנסה לחשוב איך לעבור לסטודיו מחוץ לבית. אני חולמת ומייחלת לחלל כזה, שגם אעביר בו סדנאות ואוכל לגייס אותו קצת לעשייה קהילתית וסוציאלית. למרות שיהיה לי קשה להיפרד מהחלל האהוב, זה יקרה בסוף, גם כי הילדים שלי גדלים וצריכים חדרים נפרדים."
יום יום בסטודיו: בימים שמחים שבהם יש סדנה, אני בהכנות מהבוקר. השולחן הגדול נפתח וכלים, מכחולים, צבעים והמון קופסאות עצים יפיפיים בכל מיני גדלים מונחים עליו. לכל אלו מתווספים חוטי ברזל ונחושת, אוסף חלודה יפיפה וכל מיני פרינטים צבעוניים ומיושנים. קצת כיבוד וקפה וצוללים לבוקר מענג של יצירה. בימים שבהם אין סדנה אני זו שצוללת לבדי עם הרבה מוזיקה, טל ואביעד ברדיו, והרצאות.
פריטים שחייבים
אוהבת בסטודיו: "אני אוהבת את העמדה שלי, ממנה אני מביטה אל קיר ההשראה שמולי, אל השולחן שמלא בעשייה ובפיסות חיים מכל מיני זמנים בחיי, אל החלון המואר, אל סלסילות העצים בכל הגדלים והמינים, ואל קיר העבודות המוכנות מאחוריי."
חייבת בסטודיו: "אין ספק שזה נייר מכל צורה, בכל פרינט, צבעוני, חלק, בתוך מחברות סקצ' ובמכתבים ישנים."
השראה בסטודיו: "בסטודיו יש פיסת עץ מצוירת אחת שעומדת ליד החלון במקום קבוע. קניתי אותה לפני שנים בשוק פשפשים בברלין. היא גרמה לי להשראה והיא מזכירה לי כל הזמן את המסע שלי ואיך הגעתי לפה – בעיני זה חשוב."
מאיפה הכל מגיע?
ההשראה: "אני שואבת השראה כמעט מכל דבר שאני רואה שיש בו מעט נופך ישן, וגם מהשילוב של ישן הרוס ליד חדש ונקי. הטבע הוא מקור השראה חזק, וגם השילוב של טבעי ואורבני."
חומרי הגלם: "חלק גדול מהיצירה זה האיסוף. לפעמים זה זיהוי ספונטני של פיסות עצים לרגלינו – היופי הוא בכל מקום! לפעמים זה ממש להגיע לים עם הילדים או לבד אחרי סערה ולהתעלף מיופיים של קרשים אכולים (שהיו פעם מעקה של ספינות פיראטים כמו שעילי, הבן שלי, טוען!…)"
ש': איזה סדנאות את מציעה?
ת': אני מעבירה סדנאות של יצירה בעץ ממוחזר ועצי סחף, תמיד ממש כיף בסדנה, והשמחה מורגשת! משהו קורה לאנשים כשמתחילים לגעת בתלת ממד ובצבע, חוזרים לילדות ולמקום שבו נדרשת רק החלטה על צבע ושילובים. זה מקום מיוחד מאוד, אני מאפשרת להם לחוות את הקסם הזה וזה תמיד מרגש אותי לראות את ההפתעה של היצירה והשמחה שהיא מביאה.
ש': פרוייקט מרגש או מעניין שעשית לאחרונה:
ת': היו לי שניים!
הראשון – סרטון על דרך עבודתי שיצר הצלם מירו ממן. יצא סרט מרגש ויפה שאני מקבלת עליו פידבקים בלי סוף.
השני – טיול יצירה במדבר עם קיקה כהנא בעלת העסק 'ויהי מה'. היא דאגה ללוגיסטיקה ואני הבאתי את סדנאות היצירה בכל מיני חומרים. ישבנו במדבר עם ילדים ומשפחות ויצרנו יחד ולאט לאט כולם נסחפו לתוך העניין והיה מרתק, ויפה ומוצלח מכל בחינה. בקרוב נוציא טיול יצירה לנשים ואני מחכה לזה!
ש': באיזו סדנא היית רוצה להשתתף ולמה?
ת': וואו זה אינסופי.. הייתי שמחה ללמוד עוד המון מדיומים של יצירה, לראות את היד והחשיבה שכבר טבועה בי, בתוך מדיה אחרת. בניית בתי בוץ / הדפס / הדפסי בדים / שיבורי / ציור שמן / צילום / קרמיקה אבניים / גננות ואדמה../ וגם כתיבה. ואולי שוב מחדש את מה שלמדתי באומנות, ציור, רישום.
ש': המלצה על בלוג / מגזין יצירה
ת': המגזינים של בנטון לשעבר הם אוצר בלום של טקסטים ותמונות. בלוג מטריף ביופיו ואיוריו ותמונותיו הוא הבלוג של פליסיטה סאלה המוכשרת, מאיירת מחוננת אוטודידקטית. עוד בלוג מקסים וממלא השראה הוא הבלוג של ליסה קונגדון. אני אוהבת גם את המגזינים השנתיים של communication art ואת המגזין 3X3
מוזמנות להתחדש!
את העבודות של איילת ניתן למצוא אצלה בסטודיו וביריד האמנים בפרדס חנה כל פסח וראש השנה. היריד הקרוב בפסח! אפשר לקרוא עוד ולהכיר באתר, בדף הפייסבוק והאינסטגרם של איילת. בדף פייסבוק ניתן גם להתעדכן במועדי הסדנאות הקרובות שלאחרונה החלו לנדוד בין סטודיואים בצפון, במרכז ובדרום ובקרוב יגיעו גם לקיבוץ יפעת.
איילת מכינה מוצרים בכמויות קטנות ועושה גם הזמנות מיוחדות. למתעניינות היא גם שולחת תמונה של קיר העבודות שלה שכל הזמן משתנה, כדי שיראו מה רלוונטי.
תודה איילת שהתארחת כאן במדור! לשאר הכתבות במדור 'הצצה לסטודיו' הקליקו כאן
*צילום: אלה פאוסט
***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…
כמה שהייתי שמחה גם לחיות בסביבה מעודדת יצירתיות…
תענוג לטייל בסטודיו שלך איילת. מעורר רצון להרגיש בידיים את העץ, המכחולים, להריח את ריח הצבע ופשוט לעבוד. מאוהבת בעבודות שלך כבר שנים 🙂 כמה מרתק לקבל הצצה לסטודיו ולקרוא איך הכל התחיל.