למצוא חניה מעולה. לחצות כמה רחובות ולהגיע לפלורנטין. להעביר שלוש שעות בכיף. להכיר וליצור. לצאת משם בהתלהבות, עם פוטנציאל להתמכרות. לקנות סנדביץ' שווה. להתלבט שוב איזה ידיות לקנות לארון של הבנות. לקנות להן שתי חולצות במקום. לפגוש את המזכירה של אבא שלי שקוראת לי בשם הנצחי 'הבת של בינר'. בוקר תל אביבי שכזה.
תחילתו של בוקר מוצלח ביותר
כשעזבתי את תל אביב הייתי בטוחה שלנצח אמשיך להגיע אליה בימי שישי ולהנות מהקסם שבה. אסתובב לי סתם ברחובות כדי לגלות דברים חדשים ואקנה את הפיתה עם הלאבנה הנצחית בנחלת בנימין. עבר קצת זמן. הילדות גדלו והמשפחה גם. התחלתי לאכול ארוחות בוקר בבית קפה השכונתי, לתקתק סידורים ברחוב הראשי ליד הבית ולהספיק לאיסוף מבית הספר.
לא שצריך סיבה להגיע. ואם כן אז יש מיליון. בשישי האחרון הגעתי לסדנא. אבישג קופלמן, בעלת המותג המקסים מכופתרות הזמינה אותי לסדנא בבית מכופתרות ברחוב פלורנטין.
הסדנא שבחרתי היא סדנת אריגה. איך אפשר שלא לאהוב את המלאכה הפשוטה, העתיקה והמרגיעה הזו? כבר הרבה זמן שרציתי לפנות זמן ולהתנסות. כבר הרבה זמן שאני חומדת כל מיני סוגי חוטים בחנות היצירה החביבה עלי, ובבית כבר מחכה נול קטן שיקלוט את כולם. אבל בין משימה אחת לשניה, לא התפנתי לנול ולא התחדשתי בחוטים.
שמחתי על ההזדמנות להשתתף בסדנא והייתה לי תחושה שהסוף כבר ידוע מראש. סוף שיהיה התחלה של התמכרות.
תכירו את כרמית קליין
את הסדנא העבירה כרמית קליין. כרמית היא אמא לאריאל (9.5) ורננה (6.5), נשואה לאייל, גרה ביבנה, בעלת המותג Babytogo ועוסקת ביצירה כל חייה. ליצירה הגיעה מתחום המחול, היא בעלת תואר במחול מודרני וכוריאוגרפיה,אותו סיימה בלונדון ב L.C.D.S, ולאחריו רקדה בלהקות מקצועיות וניהלה בתי ספר למחול עד ההריון הראשון שלה.
עם הלידה החליטה לחזור למקור, לאהבה הראשונה שלה – יצירה. היא אוטודידקטית בהוויתה ואוהבת לעבוד הרבה על בסיס ניסוי וטעייה. אימפרוביזציה היא משהו שמלווה אותה ומנחה אותה בחייה. היום היא מלמדת אימפרוביזציה לתלמידי מחול במסגרות שונות ואוהבת לאלתר בעצמה. כך שגם תחום המחול וגם העיצוב נושקים זה לזה בחייה.
ומעבר לכל אלה, היא מקסימה.
בסדנא עצמה לא כל כך הספקנו לדבר אבל היו כמה דברים שרציתי לדעת עליה:
איזה סדנאות את מעבירה ולמה בחרת להעביר סדנאות אריגה?
אני מעבירה סדנאות בתחומי היצירה השונים ובמיוחד כאלו שיש בהם נגיעה למלאכות יד עתיקות (אריגה, רקמה, סריגה…)
מה את הכי אוהבת בסדנאות אריגה והאם זה מתאים לכל אחת?
מה את הכי אוהבת בסדנאות אריגה והאם זה מתאים לכל אחת?
אריגה היא המקור להכל, ראשית כל בד, כל חולצה או אריג. אני מטורפת על קדמוניות ואם היתה לי אפשרות עכשיו הייתי חוזרת לימי התנ"ך. היופי באריגה הוא שהוא אפשרי כמעט לכל אדם ובכל גיל. אני אוהבת לראות בסדנאות איך כל אחת נותנת את הביטוי שלה לתוך האריגה, אחת יכולה לשמור על פשטות ומונוכרומטיות והשניה יכולה להתפרע עם סיבים וטקסטורות. אפשר בקלות לזהות פרסונות לפי אופי האריגה. והדבר הכי משמעותי זה ההשראה שאני מקבלת מהן.
איפה היצירה באה לביטוי אצלך בזמן הפנוי והאם מעבירה את היצירה גם לדור הבא?
זמן פנוי? יש חיה כזאת? את כל זמני הלא פנוי אני מעבירה ביצירה. מלמדת את הדור הבא את טכניקת הריקוד ומשלבת את אהבתי למלאכות יד
האם הסביבה שלך היא סביבה של יוצרות או לא ואיך זה משפיע עליך?
כל אדם הוא בסופו של דבר יוצר. בעלי שהוא פיזיוטרפיסט צריך להשתמש בגמישות מחשבתית ולצאת מהקופסא על מנת לתת טיפול טוב, לזה אני קוראת יצירה כך שמבחינתי אין הבדל בין חברה שעובדת בבנק לבין חברה שיוצרת craft. יותר חשוב לי שהסביבה שלי תהיה אנושית ולמזלי היא כזאת!
מתחילים לעבוד
על השולחן הונחו כמה עבודות לדוגמא, כדי לתת השראה לכל המשתתפות ליצירת הפריט המיוחד שלהן. מיד הבנתי שיש פה אינסוף אפשרויות. שכל שילוב של צבעים מנצח. שאין פה טעויות (ובטח לא כאלה שאי אפשר לתקן). גם היה לי ברור שאכתוב על זה פוסט ועוד לפני השחלת החוט הראשון שלפתי את הטלפון והתחלתי לתעד.
כרמית עברה בינינו והסבירה איך יוצרים את המבנה הבסיסי עליו תעשה מלאכת האריגה, וכל אחת מאיתנו התלבטה באיזה צבע לבחור.
לאט לאט התחלנו באריגה, כל אחת לוקחת את העבודה שלה לכיוון שונה. אותם חוטים, תוצאות שונות.
במהלך הסדנא לומדים מספר טכניקות בתהליך האריגה ומתנסים בסוגי חוטים שונים, בעלי עובי ומרקם שונה, שמקנים לכל שורה ארוגה מראה מיוחד ומקסים. כרמית עברה בינינו ושמחה לראות ולפרגן על כל רעיון ושילוב שנעשה. נתנה טיפים ורעיונות לשילובים ובעיקר המליצה לכל אחת לקחת את היצירה שלה למקום האישי והייחודי שלה.
הבנות מסביבי עבדו וגם דיברו. גם אני דיברתי מעט עם מי שישבה לידי, והתיעצנו בבחירת החוטים והצבעים. אבל רוב הזמן הייתי שקועה בעבודה שלי, בכל שורה ושורה ואפילו לא שמתי לב איך הזמן עובר.
כשמרימים את המבט…
בתום שלוש שעות של יצירה, הרמתי את המבט וראיתי את העבודות מסביבי. בחירות שונות של חוטים ושיטות. הרבה צבעים או מעט, שילוב שונה של הטכניקות שנלמדו, אורכים שונים. בסוף הכל יפה, ומכל שילוב יוצאת תוצאה שונה ומיוחדת. תהליך היצירה עצמו תורם להנאה ואם לרגע הייתי עוצמת את העיניים הייתי יכולה לקפוץ אחורה בזמן לתקופה שבה בשעות הפנאי או במפגשים החברתיים האצבעות שלנו עסוקות בחוטים ולא בטלפונים…
אני חושבת שכולן נהנו. אני מאוד. ובסוף הסדנא ניגשתי לכרמית ודיברתי איתה מעט, ואני מקווה שהצלחתי להעביר לה את תחושת ההנאה שהייתה לי במהלך הסדנא.
כרמית – תודה 🙂 שמחתי להגיע ולהכיר!
ותודה לאבישג על ההזמנה 🙂
לסיכום – אני חושבת שהתמכרתי….
אפשר לקרוא עוד ולהכיר גם בדף הפייסבוק העסקי של כרמית.
תודה שאתם קוראים ומגיבים ונשתמע בקרוב,
מיס מנדלה
Facebook comments
כל כך בא לי גם. זו נראית לי תרפייה מעולה (ועושה לי פלאשבק לעבודות אריגה שעשיתי בילדות).
מקסים! אני כבר מזמן מאוהבת במלאכה הזו שאכן נותנת אפשרות לכל אחד למצוא את הדרך להביע את עצמו ביצירה.
זה מדהים כמה שזה מרגיע וכמה את פשוט שוקעת בזה ויכולה להמשיך עו ועוד, רק חבל שנגמר הזמן והמקום…
היה ברור מראש שאני אתמכר…
איזה יופי!!! תודה רבה 🙂
זה פשוט משגע!!!
תודה לימור, הסדנא הייתה מאוד חוויתית, הרבה מעבר לאריגה עצמה …
מתענינת בקורס אריגה