פינת קריאה #10
מה אתן מתכננות לקרוא בכיפור? יש לכן כבר ספר ליד המיטה שאתן שואפות לשקוע בו ולשכוח שיש מסביב כמה ילדים שצריך לרדוף אחריהם ברחובות כדי לוודא שהם חוזרים שלמים ובריאים
מה אתן מתכננות לקרוא בכיפור? יש לכן כבר ספר ליד המיטה שאתן שואפות לשקוע בו ולשכוח שיש מסביב כמה ילדים שצריך לרדוף אחריהם ברחובות כדי לוודא שהם חוזרים שלמים ובריאים
כבר פעם שלישית שאני חוגגת את הבלוג דיי, שזו סיבה לחגיגה וגם להיכרות. כל יום, שבוע או חודש שעובר, אני מכירה עוד בלוגים ונשים, על המסך או על קפה ועוגה.
לפעמים החופש הגדול מביא איתו עבורכן ימים שבהם תוכלו לשבת על שפת הבריכה כשילדיכן כבר גדולים מספיק כדי להשתכשך בה לבדם, או רגעים שאתן במשרד, במזגן, ביעילות שיא כי לפעמים
בימים האחרונים אני כל הזמן לא מספיקה. פתאום יש לי כיוון חדש ואני כל הזמן חושבת עליו. פתחתי לו מחברת ייעודית. כל הזמן חושבת ורושמת. במקביל יש כל מיני ענייני
עם הזמן אני מתרגלת לרעיון הזה שצריך למצוא זמן לקרוא פוסטים. יום אחד אני איישם את זה גם על ספרים, בינתיים הם מחכים לי על שידת הלילה. חמש דקות פה
פסח כבר מעבר לפינה. ניקיתן את הבית? אני לא. כן ניצלתי את ההזדמנות לזרוק כמה דברים שלא צריך, אבל האבק בינתיים נשאר במקומו. וגם קראתי פה ושם איזה פוסט, כדי
אחרי כמעט שבוע בלי אינטרנט, או בלי חמצן, תלוי איך מסתכלים על זה, חזרתי לשגרה. הספקתי לקרוא כמה פוסטים לפני שזה קרה, והינה אני כאן עם פוסט נוסף בסדרה, ובו
אני ממשיכה עם המסורת, לקרוא ולשתף. אני מרגישה שהספקתי לקרוא די הרבה השבוע ביחס לזמן המועט שהיה לרשותי, כי זמני ההמתנה באוטו השבוע לא היו ארוכים במיוחד. אבל התגברתי, זכרתי
מאז שכתבתי את הפוסט הראשון בסדרה, ניסיתי להתמיד בקריאת פוסטים ולפנות זמן במיוחד בשבילם. השבוע מצאתי את עצמי קוראת פה ושם פוסטים, בעיקר באוטו בזמן שאני ממתינה לסוף של חוג
מכורה לשנות השמונים, אוהבת נוסטלגיה, יש לה רעיונות שיאחדו את המשפחה או יגרמו לכן להזיל דמעה. איך לא שמעתי עליה קודם? כבר סיפרתי כאן בעבר על החיבה שלי להיכרויות דרך
עולם של נשים, פינות והשראה מחכה לך ממש כאן במגזין מיס מנדלה
הצטרפי לרשימת התפוצה ואשמח לשתף אותך בכל מה שקורה במגזין
*מבטיחה לא לשלוח ספאם
תודה שנרשמת. בקרוב תקבלי מייל לאישור הרישום.