משרד מחוץ לבית / ביצ'האב בג'יסר א זרקא

כשאנחנו מחפשים מקום לעבוד בו מחוץ לבית, האפשרויות מאוד מגוונות. במדור משרד מחוץ לבית כבר סיפרתי לכם על כמה מרחבים כאלה, כל אחד והייחוד שלו. בחלקם תוכלו לשבת עם הלפטופ ולתקתק, ובאחרים גם ליצור, אבל בכולם תמצאו אווירה מיוחדת וקהילה ומקום עבודה קצת שונה ממה שאנחנו רגילים אליו אבל בהחלט מוכנים להתמכר.

ביצ'האב הינו מרחב עבודה שיתופי הממוקם בכפר ג'יסר א זרקא. משרד בלי קירות, מסדרונות וקיוביקים, אלא מרחב עבודה ירוק בלב הטבע הפראי של מישור החוף, חוף בתולי וים במרחק עשרה צעדים. מקום מפגש עם הטבע ועם אנשים מדהימים שעובדים ברגליים יחפות על החלומות שלהם. השמיים הם הגבול, תרתי משמע. תקועים במשרד או תקועים בבית? עובדים שעות ארוכות מול המחשב? בודדים? נטולי השראה? זקוקים לשינוי אווירה? בואו לביצ'האב. מורן שטיאסני-שמש, ממקימי המיזם הנפלא הזה מספרת על המקום.

רקע על מרחב העבודה

מי עומד מאחורי ביצ'האב?

אני מורן שטיאסני-שמש – נוודית דיגיטלית בת 30, אוהבת לשהות בטבע ולגמוע קילומטרים ארוכים של נוף מאתגר עם הרגליים. אחרי שנים בדרכים, בהן הפך הלפטופ לחלק בלתי נפרד מציוד הטיולים שלי, הקמתי את ביצ'האב, בשותפות עם נימר ג'ורבאן – דייג תושב ג'יסר א זרקא, כדי לייצר חווית עבודה דינאמית שתשלב בין הכמיהה הטבעית שלנו למרחבים ולחופש לבין המטרות המקצועיות שלנו ונסיבות החיים.

איך הכל התחיל?

אנחנו כל כך מכורים לאדרנלין, יש לומר ההרסני, של "חיים ללא הפסקה", שלא פעם אנחנו מציבים אותו בראש סדר העדיפויות, לפני הבריאות שלנו, הרגלי התזונה, הגמישות, הכנות הפנימית שלנו והטבע שסביבנו. היה לי חשוב ליצור חוויית עבודה מאוזנת ומטיבה מחוץ לכותלי המשרד, רחוק מהדחיפויות והמתח של "העיר הגדולה", אבל כזו שלא מאלצת אותנו לבחור בין פרודוקטיביות לבין שלווה. אני אוהבת לשהות בטבע ולגמוע קילומטרים ארוכים של נוף מאתגר עם הרגליים. בשנת 2018 הוספתי את הלפטופ לציוד הטיולים שלי ומצאתי דרך אותנטית לשלב את הכמיהה שלי למרחבים ולפשטות עם המטרות המקצועיות שלי, נסיבות החיים וזוגיות מדהימה.

בעידן שאחרי הקורונה עבודה מרחוק הופכת לרלוונטית יותר מתמיד, ואחרי תקופה ארוכה של בידוד ביתי חשוב לנו להעניק לאנשים את ההזדמנות לחזור לחיות בהרמוניה עם הטבע ועם השאיפות המקצועיות שלהם; לאפשר למעסיקים מודאגים לשמור על בריאות העובדים שלהם; ולתת לעצמאים את הדרייב, הכלים והאקוסיסטם להמשיך להתמיד בעשייה משמעותית גם בתנאים של חוסר וודאות. והכי חשוב – לחייך.

אנשים: ביצ'האב הוקם עבור פרילנסרים שלא מצאו תרופה לבדידות המודרנית בין השולחנות המתנדנדים של הקפה השכונתי; עבור יזמים שרוצים להאט קצב כדי להגיע מהר יותר אל היעד, ועבור אלו שמוצאים ערך בסביבה "פראית" ולא מוכרת ככלי להתמודדות עם עתיד של חוסר וודאות; עבור "נוודים דיגיטליים", במהות או ברוח, שמעדיפים את מגע האדמה הפראית או חול הים בין אצבעות הרגליים שלהם, על פני בטון מוצק מתחת לסוליות הנעליים; עבור סטרטאפיסטים שחולמים לבלות יותר בים אחרי האקזיט, אבל אין להם סבלנות לחכות כל כך הרבה; עבור צוותים שרוצים לפרוץ את גבולות החשיבה של ארבע קירות המשרד ולהוציא את האתגרים אל סביבה קצת פחות מעונבת; עבור אנשים שמבינים שביזנס אין משמעו בהכרח ללבוש חליפה מהודרת, להזמין אספרסו כפול ולהסתובב במרכז תל אביב.

מיתוג: אנחנו דור של "גם וגם". אנחנו רוצים גם זוגיות וגם נדודים; גם אושר מתמשך וגם הנאה רגעית; גם יציבות וגם סיפור חיים שאינו ידוע מראש. אבל השגרה האינטנסיבית שלנו תוחמת לנו את זמן הפנאי לסופי שבוע בעיקר ומאלצת אותנו לבחור: או ים או טיול; או חברים או משפחה; או מנוחה או סוף סוף אימון. ביצ'האב הוא פתרון אידיאלי לחיי "גם וגם": גם מעגנת דייג ציורית וגם מתחם חדשנות ועסקים; גם תרבות מסקרנת וגם תחושה של בית; גם ווייב של סיני וגם חיבור לקהילה סופר-איכותית. ביצ'האב שם לו למטרה לחבר בטבעיות בין ערכים של דו קיום, חדשנות וקיימות.

הדרך להגשמת החלום להקמת ביצ'האב הייתה רצופת אתגרים: החל מהתדמית הבעייתית של הכפר, דרך פערי התרבות וכלה בצורך להתמודד עם היעדר תשתיות החשמל בכפר הדייגים. ועכשיו – עם משבר הקורונה. ביצ'האב הוקם באחד מהמקומות היפים אך הנידחים ביותר בישראל. קיומו הוא הוכחה חיה שהגשמת חלומות אפשרית כנגד כל הסיכויים, ומה יותר מעורר השראה מלעבוד במקום שבעצמו נולד מתוך תעוזה, התמדה ואקטיביות חסרת מעצורים?

מיקום ועיצוב: הכפר הערבי ג'יסר א זרקא נמצא על שביל ישראל, בין קיסריה למעגן מיכאל, מוקף בשדות בננות וקנים וממוקם על שפת חוף נסתר יפהפה בו "חונות" סירות דייג קטנות וקסומות – מראה שמרכך את ליבו של כל אדם שכבר מזמן לא יצא מהעיר, ועל אחת כמה וכמה מהבית.

המיקום של מרחב העבודה, בכפר הדייגים העתיק, בין עמודי אבן משובצים בצדפות ותחת סככת כפות תמרים נבחר בקפידה, על מנת לאפשר ניתוק מהסחות דעת וחיבור אל הפשוט והצנוע, לערער על סביבת העבודה המוכרת, הידועה והמגבילה, להפגיש בין עולמות שונים כדי לעודד השלמה עם נסיבות החיים המגבילות, לאזן בין הצורך להרפות לבין הדחף להתקדם ולחבר את הלוקאלי לערכים של גלובליזציה, קידמה טכנולוגית, חדשנות, יזמות, יצירה, מסוגלות, שפע וקיימות על מנת לעודד חדשנות מקומית.

אירועים והדרכות במקום: לקראת קיץ 2020 אנחנו שוקדים כדי להציע שירותי מנטורינג ופגישות עסקיות עם יועצי חדשנות; סדנאות מקצועיות על החוף (כמו לינקדאין, הקמת אתר בוורדפרס וחדשנות ליזמים); אירוח מיט-אפים ומרצים מחברות גדולות כמו גוגל ומייקרוסופט; אירוח חברי קהילה ל- learning happy hours. אבל כל רגע א-פורמלי בביצ'האב הוא שיעור והזדמנות ללמוד משהו חדש.

חיי קהילה: מעצבUX/UI  מערד, דוקטורנטית מזכרון יעקב, מנטור לחדשנות מכרכור, בלוגר עיצוב מהרצליה, מנכ"ל של חברת ייעוץ מתל אביב, יזם מאיטליה, עיתונאית מגרמניה, אנליסט מידע מראשון לציון, מנהלת דיגיטל מרמת גן, יזמת חברתית מחיפה, משקיעת הון סיכון מקיסריה – כולם נעים במרחב בלבוש לא מחייב, מתהלכים יחפים ומתמקמים בפינות אינטימיות במרחב למינגלינג ולחשיבה משותפת. אלו חיי הקהילה בביצ'האב על קצה המזלג, אבל צריך לחוות את הווייב בשביל להבין.

תוכניות: לא יכולה עדיין לחשוף את כל הקלפים, מוזמנות/ים לעקוב ולהתעדכן.

העתיד נמצא במרחבים השיתופיים

מה היתרונות של מרחב עבודה שיתופי באופן כללי בעינייך?

אני בעד מרחבים שמעודדים דינאמיות ומפגש טבעי ונוח עם אנשים חדשים ומעניינים. למרחבי העבודה השיתופיים יש יתרון על פני האלטרנטיבות ביצירת ערכים אלו עבור חברי הקהילה שלהם.

מה הדברים שהכי חשובים למי שעובד במרחב עבודה משותף?

בין אם במשרדי החברה ובין אם במרחבי העבודה המשותפים – אנשים נוטים לשקוע לעבודה ממושכת מול המסך ולאבד את תחושת הזמן. לכן, לדעתי, כל ה"צעצועים" בתוך חלל העבודה לא נחוצים כמו גישה נוחה לאוויר הפתוח ולמרחב בו יוכלו לעבוד, לשוחח עם קולגה או לשקוע במחשבות.

מה את צופה שיקרה בתחום מרחבי העבודה / תרבות העבודה השיתופית בעתיד?

עד כה אנשים חיפשו קהילה ותוכן איכותי – ערכים שחללי העבודה השיתופיים בהחלט ידעו לספק וכך לבלוט ביחס לאלטרנטיבות. אבל אני חושבת שתפיסת העבודה שלנו תקבל משמעות חדשה לאור משבר הקורונה, ואולי מוקדם מדי לצאת בהצהרות אבל לדעתי הבידוד הממושך בבתים יאיר את עיני רבים לצורך במרחב פתוח, באוויר נקי, באיזון ובקצב מואט ונינוח. לכן סוד ההצלחה של מרחבי העבודה השיתופיים כפי שהכרנו עד כה נתון כעת בסימן שאלה.

לפני שאתם מגיעים

השירותים במרחב: מרחב משותף פתוח – אין קירות, אין גבולות; משרד פרטי פתוח עם נוף לים – לישיבות, סדנאות, אירועים פרטיים, offsites וסדנאות חדשנות. קהילה איכותית של אנשים שעושים דברים מדהימים, הזדמנויות עסקיות וחיבורים מעניינים בין חברי הקהילה, ארוחת צהרים עם תפריט אותנטי מהמטבח הערבי (אנחנו בונים תפריט מאוזן ומזין לקראת קיץ 2020), Happy-hours, שיעורי יוגה ואפשרות לשיעורי גלישה וחיבור לגסטהאוס בלב הכפר. אורות המשרד נכבים כאשר השמש שוקעת.

מה יש במקום: שולחנות רחבים מותאמים לעבודה על לפטופ, כסאות משרדיים, ווי-פיי אלחוטי, מלא שקעי חשמל "ירוקים", מרחבים להליכה, ריצה, שיחות טלפון, מקלחת (קרה), צל ו"מזגן" שדולק תמיד על מצב בריזה ים תיכונית. את מכונת האספרסו מחליף פינג'ן עם קפה שחור שמתבשל על הגז, ויש גם תה צמחים ועוגיות, לוחות לבנים לסיעור מוחות, ערסלים, פינת ישיבה נמוכה ומזרוני יוגה.

מה יש בסביבה: על הציר הראשי של הכפר תמצאו חומוסיות מעולות ומסעדות פועלים, גסטהאוס שמארח תיירים מכל העולם, מסגד מרשים, מאפיות ומרכולים שכונתיים. הכפר ממוקם על שביל ישראל, מרחק הליכה קצר מנחל תנינים ומהגן הלאומי קיסריה. במרחק נסיעה קצר ניתן להגיע לקניון אורות באור עקיבא, חדרה, מעיין צבי, זיכרון יעקב ובנימינה.

תמחור: עמדה באופן ספייס – 85 ש"ח ליום / שעת עבודה באופן ספייס – 35 ₪ / פגישה זוגית – 60 ש"ח לשעה / כרטיסיית 10 ימי עבודה בעלות של 722 ₪ / עמדה קבועה באופן ספייס – 890 ש"ח לחודש / חדר ישיבות – 680 ש"ח ל4 שעות או 800 ש"ח ליום / ארוחת צהרים עסקית – 50 ש"ח

רעשי רקע: לא מדובר על סביבה סטרילית. ביצ'האב הוא מרחב עבודה משותף – רחש הגלים והפטפטת המקצועית מניעים את גלגלי העשייה שלנו.

כתובת ושעות פעילות: Beachub, ג'יסר א זרקא. שני, שלישי, רביעי 9:00-שקיעה | שישי לסירוגין 9:00-שעה לפני כניסת השבת.

חניה: בחינם, בשפע