סדנא בשחור לבן

כבר כמה זמן שאני אומרת לעצמי שאני חייבת להכניס סדנאות לשגרת היום שלי. סדנאות יצירה וסדנאות למידה, הזדמנויות להכיר נשים מעניינות, ללמוד טכניקות שלא הכרתי ולהרחיב את הידע בנושאים חדשים. אומרת, אבל לא עושה. מתכננת להירשם אבל שוכחת ואז הסדנא מתמלאת.

את הפוסט הזה אני כותבת כי זכיתי. זכיתי בהגרלה. ולא סתם הגרלה, אלא הגרלה על השתתפות בסדנא של אביטל פודינסקי, בעלת המותג Pudish. אחרי שהגבתי לפוסט עם ההגרלה כבר שכחתי ממנה כי אני אף פעם לא זוכה, אך הפעם המזל היה לטובתי….

הסדנא התקיימה כמה שבועות לאחר מכן (סוף יולי), במתחם מיינדספייס ברחוב אחד העם בתל אביב. מעולם לא הייתי שם לפני, למרות שרציתי, כי עצם הרעיון של פינות עבודה מגוונות ורבות שמרוכזות במקום אחד קסם לי משום מה 🙂 הצצה קטנה לחלק מהמשרדים השאירה לי טעם של עוד, יש שם כל כך הרבה מה לראות ולצלם ואני פשוט חייבת לחזור לביקור נוסף רק בשביל להציץ לפינות.

סוף סוף פגשתי את אביטל. אני מעריצה אותה מרחוק, אותה ואת הכישרון שלה ליצור עולם שלם עם טוש שחור. מינימליסטי אבל כל כך מלא. מאז שגיליתי את המחברות שלה לפני אולי שנתיים, אני עוקבת אחריה ופה ושם שואלת אותה מה קורה עם פינת העבודה כי אני שומרת לה מקום בפרוייקט פינות העבודה של מיס מנדלה. אם בהתחלה היו למותג בעיקר מחברות (לפחות זה מה שאני היכרתי בהתחלה), לאט לאט התווספו מוצרים חדשים כמו לוח תכנון שבועי, דפי הודעות, ולאחרונה שמעתי שגם יומן… כל האיורים הם שחור לבן אבל כל כך מגוונים, חלקם עמוסים יותר או פחות אבל הכל בקו נקי ומסודר שאני אישית מאוד מתחברת אליו.

כשאביטל יצאה לעצמאות, חלוקת הזמן שלה השתנתה. היא מאיירת, חוקרת ומייצרת מוצרי נייר רוב שעות היום. פעם היא הייתה מציירת כדי להירגע, לנקות את הראש ולהתחבר לבסיס שהיא אוהבת: נייר ועט. לאחר כמה חודשים כעצמאית, ועם מגוון איורים וניירות מסביבה, זה היה אך טבעי להפוך אותם לקולקציית מוצרי נייר, קולקציה שתשמר את הפשטות והנאיביות של קו שחור על גבי נייר לבן. עם הזמן התחילה להעביר גם סדנאות ולשתף פעולה עם מותגים אחרים, והאיורים נמצאים גם על קירות, חלונות, פריטי אופנה ועוד.

וב, גלשנו קצת מהנושא, הרי באנו לדבר על הסדנא. בסדנא השתתפו עשר נשים, חלקן מתחומים עיצוביים אבל לא כולן. שמחתי גם לפגוש שם את יעל, חברה פייסבוקית ועוקבת נאמנה של הבלוג, שזו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו פנים אל פנים אחרי החלפת הודעות רבות ברשת.

בתחילת הסדנא הכירה לנו אביטל מאיירים שונים אשר את עבודותיהם היא אוהבת ולמדנו יחד מה זה דודל ואילו דברים מופלאים אפשר ליצור עם עט או טוש שחור על דפים, כלים וקירות, בין השאר הקיר עליו ציירה אביטל באחד מהחדרים של מתחם מיינדספייס, והרי הוא לפניכן:

עברנו לחלק המעשי שבו התנסינו ביצירת דודלים של חפצים שונים שהמראה הדודלי שלהם ממש מגניב – עציצים, מספרים, קומקום, וחפצים נוספים, ואחרי שכל אחת מאיתנו מילאה כמה דפים הגיע הזמן לבחור את הנושא לאיור הסופי, את החפץ שימלא את הדף הלבן כולו וימוסגר בסוף הסדנא. אחרי שאביטל התחילה להסתובב בין כולם, משפטים כמו 'אבל אני לא יודעת לצייר' כבר לא נשמעו באויר ולאט לאט צצו איורים חמודים.

באופן מפתיע (באמת) החלטתי למלא את הדף שלי במנדלות וכך מצאתי את עצמי יושבת במשך כשעה וחצי ומציירת מנדלות, חלקן דומות ללוגו שלי וחלקן פחות. מסביבי, כל אחת בחרה חפץ או צורה והחלה לצייר. היו דיבורים וצחוקים מסביב, לעתים גם שלי, אבל לאט לאט שקעתי בתוך המנדלות וציירתי עוד ועוד. מזל שהסדנא תחומה בזמן, כי הייתי יכולה לשבת עוד שעה שעתיים ולמלא כל פינה עם העט השחור.

כל אחת מהמשתתפות סיימה את הסדנא עם איור יחודי ומקסים מעשה ידיה. מדהים איך כל אחת לקחה את הדודל למקום שלה, עשתה בחירות שונות של פריטים וסגנון, למרות שהונחו לפנינו אותם חפצים. אני הייתי בטוחה שאצייר עציצים, למעשה ממש תכננתי על איור של קקטוסים, אבל איכשהו מצאתי את עצמי נסחפת למקום אחר.

וכך בתום שלוש השעות של הסדנא הלכתי לעבר החניה המושלמת שמצאתי דקה מהמתחם ועשיתי את דרכי הביתה עם היצירה החדשה.

אביטל, תודה רבה 🙂 היה כיף להכיר סוף סוף ולהשתתף בסדנא, נהנתי לקחת חלק בשחור לבן המהמם הזה שלך!

תודה שאתם קוראים ומגיבים ונשתמע בקרוב,

מיס מנדלה