מאחורי הקלעים של בלוג 'הביתה'

פעם, כשהמילה בלוג הייתה צירוף של ארבע אותיות שלא ממש ידעתי את משמעותן, גיליתי את בלוג הביתה. בשבילי זה היה מקום של יופי, של עיצוב, של דיוק. כל פוסט אהבתי, וכל בית רציתי. הסתכלתי עם זכוכית מגדלת על התמונות (לא…) כדי לגלות עוד פריט מושלם שחייבים. מכיוון שלא הייתי מעורה בחיי הבלוגים, לא הייתי רשומה, אבל איכשהו כל פעם שפורסם בית חדש גיליתי על כך ממש ביום הפרסום. אולי זאת הייתה טלפתיה, או אולי העובדה שדאגתי להתעדכן יום יום…

כמה מילים על הביתה

הביתה הוא סטודיו בבנימינה שבו תוכלו למצוא פריטים יחודיים לבית וגם תוכלו לקבל ייעוץ הום סטיילינג אישי. אבל הביתה הן בעצם עדי, דנה ותמר. הן גרות קרוב לסטודיו, בבתים מקסימים שבוודאי ראיתם בשיטוטים בבלוג. דרך הבלוג הן ביקרו כבר בעשרות בתים והכל מתועד בפוסטים המופלאים בבלוג, שם אנחנו יכולים ללמוד דבר או שניים על עיצוב, על יופי וגם על אנשים.

ואני? אני עוקבת מזמן, כבר אמרתי לכם, לא?

הבלוג פתח את עיני בפני כל כך הרבה רעיונות עיצוביים, אך בעיקר לימד אותי שעיצוב הוא בעצם אישי. והכל נמצא בפרטים הקטנים. על המדף, על הרצפה, על השולחן. בסלון, במטבח, ובכל חדר אחר. כמה מהנה להסתובב בין הפריטים האלו, להחליט מה לצלם, לחשוב על זויות שיתנו הצצה אמיתית לתוך אותו חלל אישי, הצצה לחיים של אנשים ומשפחות.

ויום אחד נפגשנו

בשנה האחרונה יצא לי להכיר הרבה נשים מחוץ לעולם הרשתות החברתיות. יש לי הרבה מה להגיד עליו, על הפייסוש, אבל בכל מה שקשור לקשרים חברתיים הוא נתן לי לא מעט הזדמנויות להיכרויות חדשות. אז בוקר אחד, לפני כמה חודשים הגעתי לסטודיו בבנימינה ושם סוף סוף הכרתי את הנשים שמאחורי 'הביתה'. כשותפות עסקיות יש דינמיקה מיוחדת בין שלושתן. הניסיון שלהן משתלב בתוך מכלול הפעילויות של הסטודיו, והיה מעניין להבין את מה שמתרחש מאחורי הקלעים.

סיפרתי להן עלי, על הבלוג, על פרוייקט פינות העבודה שלי ומהפגישה הזו נולד פוסט חדש של 'הביתה' במיוחד ליום האישה, פוסט על נשים ועל פינות עבודה.

אחרי נסיעה אחת עם תמר לקיבוץ יפעת ויומיים של בילוי בדוכנים סמוכים ביריד האביב של קרן שביט שהתקיים באפריל השנה בקיבוץ יפעת, הבנתי ששותפויות של נשים, בין אם הן על בסיס עסקי או חברתי הן פשוט מעניינות. ואני רוצה לדעת מה קורה שם מאחורי הקלעים.

אז מאחורי הקלעים של 'הביתה'

פתאום היה לי ברור שאני רוצה להגיע ליום צילום לפוסט בבלוג 'הביתה'. אני רוצה לשבת על ספה מיוחדת בבית מיוחד, להציץ בפריטים שנאספו מכל כך הרבה מקומות ולראות את הדינמיקה שנוצרת ביום שכזה. אחרי מספר תיאומים סוף סוף זה הסתדר, ביום שמשי וקיצי באמצע החופש הגדול. והבית, לא סתם בית. הגעתי ליום צילומים בבית של עדי, אחת משלוש השותפות בסטודיו, בגבעת עדה.

 

תזכורת – אני אוהבת להציץ לבתים של אחרים. ברשות כמובן. אז יום שכולו הצצה כזו, הוא מבחינתי הגדרה של יום כיף.

לפני שאספר קצת על החוויות שלי מאותו יום, אגלה לכם משהו אחד כבר מההתחלה – הבית מהמם. שלחתי מבטים לכל פינה בבית ובכל מקום אליו הגיע המבט גיליתי אוסף של פריטים נפלאים. עוד לפני הלחיצה הראשונה על הכפתור של המצלמה ידעתי שגם לבית שלי אני חייבת להכניס קצת יותר ירוק, זה אחד הדברים שישר תפס את תשומת הלב שלי.

כשנכנסתי, הגר דופלט, שהיא הצלמת מאחורי כמעט כל הפוסטים שבבלוג כבר הייתה שם. היא החלה להתארגן לתחילת הצילומים  ובמקביל שלחה חיוכים לתינוקת החמודה שלה שהגיעה עם אמא לעבודה. היא מלווה את הבלוג כצלמת כמעט מתחילת הדרך ואת עדי היא הכירה עוד הרבה לפני, אבל רק אחרי שנולד הבלוג חודש הקשר והחלה העבודה המשותפת.

הכל היה מסודר ומוכן לצילומים בצורה מעוררת הערצה ונראה שאין פריט שהוא לא במקום. עדי סיפרה שהתכוננה ועשתה סדר מופתי וכל אותם פריטים שצריכים להישאר מחוץ לפריים  חיכו בסבלנות במקום נסתר מהעין.

שקט, מצלמים!

מהר מאוד נכנסתי לאוירה של מאחורי הקלעים, שילוב של שיחות ותמונות. ישבתי עם המצלמה בפינת האוכל של עדי, קצת צילמתי אבל בעיקר היבטתי סביבי. בהתחלה הגר התמקדה במטבח וגם אני לא יכלתי שלא להתלהב מהעושר של הפריטים שיש בו. מעבר לעיצוב המושלם של ארונות המטבח, יש בו תשומת לב לפרטים הקטנים ונראה שכל דבר שהונח במטבח פשוט נועד להיות חלק ממנו. כלים יפים, עציצים קטנים ירוקים, וחלונות שמכניסים את האור ואת החוץ פנימה. ופינת אוכל אחת מקסימה במרכז המטבח שנראית כמי שמתפקדת כמרכז המטבח ואולי גם מרכז הבית.

הגר הזיזה את המצלמה שלה ממקום למקום במטבח ומידי פעם, פריים מוצלח זכה להתלהבות של כל הנוכחות. מהתבוננות מהצד, ברור לי שלנקודת המבט של הצלמת בפוסט שבו יש לתמונות חלק מרכזי יש חשיבות גדולה והעבודה המשותפת עם הגר יוצרת קו משותף בין הבתים ובין הפוסטים.

בזמן שהגר צילמה הצצתי קצת גם בשאר חדרי הבית. כמי שאוהבת את הבחירות של 'הביתה' בסטודיו (וגם המלצתי עליהן כאן), נהנתי לראות איך השתלבו בבית של עדי וקצת הצטערתי שכבר אין להן לוקרים במלאי. גם שמחתי לגלות שפינות העבודה בבית, של עדי וגם של ילדיה הן מאוד מושקעות ובהחלט רחוקות מלהיות רק 'שולחן עבודה'.

הגיע הזמן לכבות את המצלמהנראה שכל אחד מחדרי הבית קיבל תשומת לב שבאה לידי ביטוי בשילוב של דברים גדולים כמו הספות בסלון ושולחן פינת האוכל עם הספסל והכסאות עם כל אותם פריטים קטנים שהם אלו שמגדירים חלק גדול מהאופי של הבית. חלק מהפריטים המקסימים של הסטודיו מצאו את מקומם הטבעי בבית של עדי בכל מיני פינות – תמונות, שטיח, שמיכות ועוד. ככה זה כשאת בוחרת פריטים בפינצטה לסטודיו, את קודם כל רוצה שיהיו לך אותם בבית… אני התרשמתי שהיו שם לא מעט דברים ויחד עם זאת, בחלל הגבוה והמואר לא הייתה כלל תחושה של עומס. מה שכן, היה הרבה מה לצלם… כי אי אפשר שלא לתת לכל פריט את היחס המיוחד.

אחרי הרבה לחיצות וכמה תזוזות של רהיטים, פתאום הייתה אוירה של הפסקה. הפסקת אוכל… תוך כמה דקות התארגנה לה ארוחת בוקר טעימה ופוטוגנית על שולחן האוכל במטבח וישבנו לקשקש ולנשנש לפני שממשיכים. ואני חייבת לספר שכמו בכל דבר שהן נוגעות בו, גם ארוחת הבוקר הייתה מושלמת (איך הן ידעו לשים שם את כל מה שאני אוהבת?), מה הפלא שהצטלמה כל כך יפה?

במהלך היום הזה ישבתי והסתכלתי לא מעט. חשבתי, איזו הגשמת חלום. לעשות את מה שאת אוהבת. עם נשים שכיף לך איתן. לשלב בין עבודה בסטודיו שמין הסתם כוללת כמה חלקים לוגיסטיים ומאמצים שיווקיים לבין האינטראקציה עם אנשים וגם עם בתים. לשבת מול המחשב ולנהל את העניינים אבל גם להרים את המבט ולהכיר את מי שסביבנו.
כעבור כמה שעות והרבה תמונות הודיעה הגר שעל מנת להספיק לצלם את כל הבית צריך יום צילומים נוסף כדי לתעד את החדרים בקומה העליונה. יום הצילומים הגיע לסיומו ועשיתי את דרכי חזרה הביתה, כשבראשי חולפות תמונות מהמטבח של עדי חלקן בפוקוס על פריטים ספציפיים וחלקן של כל המטבח.

וזה גם כיף לראות את זה מהצד.

אז תודה לעדי, תמר ודנה על האירוח מאחורי הקלעים, שמחתי לבלות בוקר מהנה איתכן ועם הגר, לחוות את 'הביתה' מנקודת מבט אחרת ולהכיר אתכן קצת יותר.

קוראות יקרות, אחרי שקראתן קצת על מאחורי הקלעים, אתן מוזמנות להיכנס לפוסט החדש בבלוג'הביתה' שכולו מוקדש לבית של עדי, להכיר אותה קצת יותר ולהציץ לפינות המופלאות של ביתה.

ודבר אחרון

אם אהבתן להציץ מאחורי הקלעים, אשמח לקרוא מה חשבתן. אני מאוד נהנתי ומתכננת לכן עוד פוסטים כאלו בהמשך. אני כל פעם מגדירה לעצמי מחדש את המושג פינת עבודה ולומדת עם הזמן כמה הוא רחוק מלהיות פינה. זהו מרחב עצום ומלא בכל טוב. אני מזמינה אתכן להיות חלק מהמרחב הזה ולהכיר עוד ועוד נשים שהן חלק ממנו.

תודה שאתן קוראות, תודה על התגובות כאן בבלוג ובכלל, בזכותכן אני כל הזמן עסוקה במחשבות ובעשייה וגם בהיכרויות חדשות…

נשתמע בקרוב,

מיס מנדלה

***מכירות את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…