אם מישהו אומר לי שלפעמים כבר מאוחר מידי להשתנות אז אני מיד נותנת לו שתי דוגמאות. האחת היא שכן אפשר באמצע החיים להתחיל לאכול לאבנה ואפילו לנסוע במיוחד לקנות אותה גם אם זה כרוך בחיפוש חניה לא הגיוני, והשנייה היא שאפשר להתחיל ככה פתאום באמצע החיים לאהוב מינימליזם ולרצות לחיות בבית סקנדינבי גם אם זה עם חורף ישראלי. ואם כבר מינימליזם ואם כבר עצוב סקנדינבי, הגיע הזמן לחפש עוד פינה ולפרק אותה לגורמים