אחיות מסביב לשעון

מערכות יחסים בין אחים ואחיות הן חשובות עד כדי כך שיש בלוח השנה לפחות ארבעה תאריכים (שאני מצאתי) בהם אפשר לחגוג, בהתאם להרכב המשפחתי. ובצדק. לא פעם אחת אני מעבירה הרצאה כאן בבית על החשיבות של מערכת יחסים זו, שהיא ללא ספק אחת ממערכות היחסים החשובות והמשמעותיות ביותר שיש לנו במהלך החיים. וכן, מותר לריב לפעמים, זה אפילו רצוי…

אם תשאלו אותי היום על מה רבנו אז, בילדות, באמת שאני לא זוכרת. אולי לא רבנו באמת? אולי לא שברנו דלת במהלך ריב וצחקנו אחר כך ערב שלם? כי אפילו ריבים יכולים להיות מצחיקים בסופו של דבר. ובכל מה שקשור למצחיק, יש פרקים שלמים כאלו. חלקם נגמרו בפתיחת ראש או רגל, אחרים בטיולים ליליים בחיפושים אחרי פחית קולה או בשיחה אל תוך הלילה.

אבל אז כשמתבגרים, כבר אי אפשר לעשות את הדברים האלו. אי אפשר לפתוח את הראש במשחק משותף כשגרים בבתים שונים, ולפעמים נפגשים פחות ממה שרוצים, אלא אם כן התמזל מזלכם ורכשתם שטח משותף והקמתם עליו חווה משפחתית…

מה שכן אפשר הוא לפתוח עסק משותף!

אם תבדקו טוב טוב, תגלו שיש לא מעט אחים ואחיות שבחרו לעבוד יחד בעסק משותף, יוזמה משותפת שמאפשרת להם להמשיך את הקשר הקרוב גם אל שנות הבגרות. כמו בכל דבר בחיים, וכמו כל שותפות עסקית, יש הנאות ויש אתגרים, אבל אין שום סיבה שהשילוב בין השניים לא יוביל להצלחה.

אז רציתי לספר כאן סיפור כזה, סיפור על אחיות. אחיות שגם עובדות יחד.

דרור שדה, בת 29, נשואה לנתי ואמא ליונתן ואחינעם לוי, בת 31, גרה בטירת צבי, נשואה לאלי ואמא לכרמי ואיתמר הן שתי אחיות ולהן עסק משותף אחד – בורנשטיין.

בורנשטיין הינו סטודיו וחנות בקיבוץ טירת צבי שבעמק המעיינות. תמצאו שם בגדים, תכשיטים, נעלים, פריטים לעיצוב הבית ועוד מוצרים של מגוון מעצבים. לסטודיו גם חנות אינטרנטית ולא מזמן התחדשתי בעצמי בטייץ פסים מושלם משם.

אני מזמינה אתכן להכיר את דרור ואחינעם, דרך המילים שלהן.

אחיות

ילדות: 'לא הסתדרנו בכלל! בילדות וגם בבגרות. לא היה לנו שום דבר משותף ואם היה הוא החזיק דקה וחצי. אנחנו זוכרות שכשאמרו לנו שנהיה גדולות אז נהיה חברות זה ביאס אותנו לחשוב שיום אחד "נצטרך" להיות בקשר טוב J'

ביחד: 'כילדות לא אהבנו להיות ביחד, היום – בדיוק להפך. יש האומרים שקצת באובססיביות, נרצה לעשות הכל ביחד. נצטרף אחת לשניה גם לנסיעות מיותרות רק כדי לסיים עוד שיחה.'

דומות: 'אנחנו די לא דומות בכלום. כמו תאומות הפוכות. נשמע רומנטי של "משלימות" אבל אלו גם האתגרים שלנו. אנחנו כן דומות בשאיפה שלנו לאמת, זו הדרך שלנו ואנחנו עוזרות אחת לשניה לא לסטות ממנה.'

קרובות: 'אנחנו גרות בישובים סמוכים – שלפים (דרור) וטירת צבי (אחינעם), אבל החיים שלנו צמודים אחת לשניה.'

אוהבות: 'לצאת לקמפינג משפחתי (דרור) ונופש עם אלי אבל רק לא קמפינג!! (אחינעם).'

משפחה

חוויות: 'לפחות פעמיים בשנה ההורים שלנו היו לוקחים את כולנו לחוף באילת או בסיני. אנחנו תשעה אחים, כולנו בקשר מדהים. זה בזכות ההורים המיוחדים שלנו. אנחנו חושבות שהטיולים המשפחתיים שאנחנו ישנים באוהלים ועם שנורקלים מחפשים דגים יפים היו החוויות המשמעותיות במיוחד שישארו צרובות בנו לעד.'

אמא: 'המודל לחיקוי שלנו היא אמא שלנו. היא מעולם לא היתה עצמאית – היא מרפאה בעיסוק. היא חרוצה, משפחתית, לא מתפשרת, יצירתית, יודעת לעמוד על שלה וכל הזמן לומדת ומתפתחת בתחום שלה. אם נצליח ללכת בדרך שלה, אנחנו יודעות ששום מכשול לא יעצור אותנו.'

אמהות: 'האמהות משתלבת לחלוטין. כן, לפעמים זה מאתגר, לא פשוט, אבל האימהות שלנו לגמרי משתלבת עם העסק. גם אם זה אומר שאנחנו טסות לשבועיים לסין, וזה לא מפר את האיזון המדהים בין השניים. וגם להפך- אם זה זמן שצריך להיות עם הילד בבית – לא להשתגע מהמשימות שמחכות בעבודה, להרפות. כל זמן שאנחנו שלמות עם עצמנו ועם מה שאנחנו עושות יש הרמוניה מוחלטת עם הבית ועם הילדים.'

אחים: 'הקשר עם שאר האחים שלנו דומה מאד. אנחנו גוש אחד. למרות השוני בינינו אנחנו החברים הכי טובים. סביב העסק אנחנו מתייעצות עם האחים והאחיות שלנו על הכל ונעזרים בהם בהכל. הם הרוח הגבית שלנו. כולם כולם כולם.'

משפחה ועסקים: 'כמו שאמרנו, ההורים והאחים שלנו הם חלק בלתי נפרד. אנחנו קוראות להם הדירקטוריון של בורנשטיין. יש גם את ההורים של אלי שתמיד ייתנו גיבוי מלא לכל הצרכים שעולים סביב העסק והאירועים שאנחנו מפיקות.'

דרך

ההתחלה: 'האמת שהחיבור היה רוחני. איכשהו הדרכים שלנו הצטלבו ככה שלא יכלנו להתעלם מזה. אנחנו חושבות שהאמהות חיברה בינינו וזה כבר המשיך בטבעיות לעסק שדרור התחילה ורצתה לפתח.'

לפני: 'לפני שהחלטנו לעבוד יחד עבדנו בעבודות מזדמנות וחיפשנו את הכיוון שלנו כעצמאיות כי לא היה לנו ספק שלא נהיה שכירות.'

לומדות: 'למדנו להכיר אחת את השניה ואת עצמנו יותר טוב. שדרור גם רגישה ועדינה ושבאחינעם יש עוצמות. למדתי מדרור להמשיך לרוץ ולהתקדם בדרך גם כשלא רואים את הנ.צ. הבא. למדתי מאחינעם לדייק את עצמנו לכל אורך הדרך גם אם זה נראה לאנשים מסביב הכי לא הגיוני.'

עצמאות: 'בעצמאות יש המון אתגרים, לא משברים! אנחנו מאמינות שהרצפה לא עקומה. כשמשהו לא מצליח כמו שרצינו, או שיש עיכובים כאלו ואחרים, אנחנו מיד מפנות את המבט פנימה, אלינו, ובודקות איפה היינו יכולות לעשות יותר טוב, איפה אפשר להשתפר ולגדול. אנחנו משתדלות להשאיר את השיפוטיות והביקורתיות כלפי עצמנו בחוץ ורק ככה יכולות להמשיך ולהתקדם הלאה.'

יום יום

יחד: 'אנחנו נמצאות יחד כמעט את כל היום.'

מסכימות: 'יש הרבה חוסר הסכמה. האמת שבקטע הרגשי, זו זוגיות לכל דבר. ההתמודדות היא בעזרת תקשורת פתוחה, ישירה ואמיתית- פשוט אין דרך אחרת. יש גם מישהי שמלווה אותנו רגשית ורוחנית והרבה פעמים גם עוזרת לנו להתגבר על קשיים בינינו.'

סדר יום: 'בבוקר אנחנו נפגשות בחנות. שם פוגשות גם את לאה המהממת- מנהלת החנות שלנו ואחרי קפה כל אחת פונה לעיסוקיה. אחינעם – שרות לקוחות/משלוחים/חשבונות ודרור – האתר/צילומים/שיווק. אנחנו הרבה ביחד- אם בחנות ואם בנסיעות הרבות שיש לנו במסגרת העבודה.'

על המדפים: 'לשאול אותנו מה הפריט האהוב עלינו זה כמו לשאול את דרור איזה ילד שלה היא יותר אוהבת (-; … אנחנו מחזיקות בחנות רק דברים שאנחנו שרופות עליהם. באמת.'

פינת עבודה: 'פינת העבודה שלנו משתנה לעיתים קרובות מדי. עוברות משולחן אחד לשני, כל פעם בוחרות מקום אחר לעבוד ממנו, מקום שהכי נעים לנו ומאפשר עבודה פרודקטיבית.'

צפון

עבודה: 'העובדה שאנחנו נמצאות בצפון, מעט רחוק מאיזור המרכז העמוס השפיעה עלינו לפני שפתחנו את החנות. התלבטנו אם בכלל לפתוח אותה. היו אנשים קרובים לנו שחשבו שאין סיכוי לעסק כזה ב"חור" שאנחנו חיות בו . אבל מהרגע שהחלטנו לפתוח את החנות אנחנו מתייחסות לזה כיתרון ולא חסרון. של ייחודיות וחדשנות. יש קשיים אבל אנחנו בוחרות להתייחס אליהם כאל אתגרים.'

חיים: 'החיים בעמק המעיינות, הם חיי חלום (מלבד החום והיתושים): הקצב פה שונה, האנשים פה מדהימים, הילדים שלנו גדלים דרך הטבע- ז"א פיזית- מרגע זריעת הגזר ועד ההוצאה שלו מהאדמה- הם יהיו בשדות של העמק לראות ולחוות את זה. הילדים גדלים בין טרקטורים לשקנאים. בשביל שתינו, אחרי מגורים בערים גדולות- זה הדבר האמיתי. ללא ספק. אנחנו חולות על תל אביב אבל לא היינו מחליפות את הבית שלנו בשום מקום אחר. אוהבות להיות "אורחות" העיר הגדולה ולא יותר מזה.'

טיול: 'אם תבואו לבקר באיזור תגלו שיש יוצרים מקסימים בעמק, מעיינות מדהימים ואנשים טובים. מוזמנים מאד!'

חלומות

בורנשטיין: 'החלום המשותף שלנו הוא שהעסק ייצור עוד ועוד מעגלי שמחה. במעגלי השמחה שלנו נמצאים כל מי שנוגע לדבר. בתוך המעגל נמצאות אנחנו- שזה העסק שלנו, ואנחנו לדוגמא נעצב משהו או נקנה משהו מיצרן ומי שמייצר אותו- גם אם זאת סאני מסין והפועלים במפעל- כולם חלק מהמעגל. המעגל ממשיך עם הלקוחות וחוזר חזרה אלינו. אנחנו רוצות שהמעגלים האלה יגדלו ויתרחבו ויגיעו לעוד כמה שיותר אנשים. אנחנו מאמינות שהמעגלים האלו מוסיפים עוד ועוד טוב לעולם.'

דרור: 'שנתי ואני נמשיך להיות החברים הכי טובים, להנות מההורות ולהמשיך לעשות כל יום את מה שאני אוהבת.'

אחינעם: 'להיות "על מקומי", מחוברת לעצמי ולקב"ה וככה לנהל חיים מדהימים עם המשפחה, עם אלי והילדים ועם העבודה המשמחת שלי.'

איזה כיף לכן, אחינעם ודרור, על הזכות להיות אחיות מסביב לשעון!

אשמח לשמוע על אחים ואחיות, כאלה שעובדים יחד וכאלה שלא, על חוויות משפחתיות מיוחדות ועל הכל…

*תמונה בראש הפוסט – צילום: זהר לוינשטיין

***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…