יכול להיות ששמתם לב שאת שנת 2018 התחלתי בכל הכוח בכל מה שקשור לשיווק עצמי. אני מרגישה שאני יכולה לכתוב ספר על מה שקרה בחודשים ינואר פברואר וזה יהיה שייך לז'אנר חדש בשם 'ספרות מתח מקצועית', כיאה לכל מה שקשור בניהול עצמאי של קמפיין הדסטארט. אבל זה כבר לפוסט אחר.
כל פרויקט מלחיץ צריך שתהיה בסופו איזו חופשה להחזרת הצבע ללחיים וסילוק מסכים משדה הראייה. אז אחרי כמעט חודשיים אינטנסיביים שבמהלכם ניתקתי את העיניים מהמסך רק ברגעי חרום, ביקרתי בסופר רק כשהמקרר נלחץ שמוכרים אותו כי הוא ריק ורפרשתי את המסך עם הקמפיין חמישים פעם בחמש דקות בחמש בבוקר וכמובן אחרי ש***הצלחתי***, אחרי כל זה, עליתי על מטוס באופן ספונטני (אחרי תכנון של חמישה חודשים מראש) וקפצתי לסופ"ש ארוך בלונדון.
עד לפני שנתיים לונדון הייתה מין זיכרון רחוק של טיול במאה הקודמת, בתקופה שבה נמדדתי על הספק והצלחתי לראות כל מה שיש בה בזמן שאחרים עושים סיור במאדאם טוסו. בשנתיים האחרונות הגעתי אליה שוב, ואפילו כמה פעמים וניסיתי לעבוד על היכולות שלי באמת לנוח בחופש. רק בפעם השלישית באמת הצלחתי.
בנסיעות הקודמות שלי התמקדתי בהיכרות מחודשת, במיפוי חנויות והשלמת פערים, וכתבתי על זה כאן וכאן וכאן. הפעם החלטתי להתמקד באוכל ולבנות את התוכנית האומנותית סביבו. החלטה שהתבררה כמוצלחת ביותר כשבמקום להיות ספונטניים ולאכול סנדביץ' מהמקרר של אחד מאלפי הסניפים של איזו רשת בתי קפה מזדמנת, הזמנו מקומות, אחד מהם אפילו שלושה חודשים מראש. אז זה מה שיש לי להגיד על אוכל בלונדון, ובין לבין, תמונות של אוכל רחוב בכמה מקומות בהם הסתובבנו וטעמנו.
נחיתה וסטייק
למרות שהתרברבתי על היכולת לנוח בחופש, הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי למלון היה לצאת ולהסתובב ברחובות. ננוח כבר אחרי. מכיוון שבזמן האחרון הבשר בתפריט שלי מגיע בעיקר משאריות של ארוחות ילדים, החלטתי שיש מקום לארוחה בשרית כבר באותו ערב. אחרי תצפית פנורמית של 360 מעלות מהקומה השלושים ומשהו של בניין הסקיי גארדן ביום שהתחזית ניבאה לו גשם אך בפועל היה לקוח מתוך גלויה עם פוטושופ, הגענו אל היעד הקולינרי הראשון, שבו כל התפריט על בסיס סטייקים ולובסטרים.
המסקנה המידית הייתה שלא היה הכרחי להזמין מקום מראש. המקום לא היה בדיוק מלא והשירות היה קצת איטי, אבל היה מאוד טעים. אכלתי סטייק עם צ'יפס וסלט עם אופציה חלקית לאכול כפי יכולתך שלא יכלתי להתעלם ממנה.
איפה: Steak & Lobster ליד המוזיאון הבריטי, ממש כאן
מינגלינג עם המקומיים
אחד הדברים שהכרתי באחד החופשים הקודמים בלונדון היה הארוחה על פרוסה. לוקחים פרוסת לחם ועליה מניחים ארוחה שלמה. על מנת לעשות וי על ארוחה כזו ביקשתי מגוגל מאפס שייקח אותי לאיזה בית קפה שכונתי בסביבת המלון שלנו שם לא יחכו לי משולשי סנדביץ' קרים אלא ארוחת בוקר עם ביצים עלומות.
שני רחובות מהמלון מצאתי בדיוק את מה שחיפשתי, ארוחת בוקר ממש טעימה בבית קפה קטן ונחמד. אכלתי ביצים עלומות שמונחות על פרוסות לחם, יחד עם תרד ועוד על מיני דברים והיה טעים ונעים. קצת הזכיר לי את ארוחת הבוקר מנסיעה אחרת וזה רק לטובה.
איפה: Salt and Pepper נמצאת גם היא ליד המוזיאון הבריטי, ממש כאן
לא עומדים בתור
לפני שנתיים נתקלנו לראשונה באחד הסניפים של Dishoom. הסתובבנו בקובנט גארדן ועברנו ליד מסעדה עם תור עצום של אנשים ולא היה ברור מה ההתלהבות הזו. על מנת לברר את הנושא דאגנו הפעם להזמין שם מקום שלושה חודשים מראש, כדי לוודא שנוכל לחמוק מההמונים ולא לעמוד בתור. מסקנה מיידית – לא סתם עומדים שם בתור.
זו מסעדה הודית וחלק מהמנות הלחיצו אותי מבחינת חריפות, אבל בסוף בחרתי בקדרה של פירות ים ברוטב ממש טעים שבו טבלתי בסוף כל פיסת לחם שיכלתי. היה מאוד טעים (ולא יקר). בנוסף, המקום מעוצב יפה ועם שירות שלא העמיד בסכנה את ההגעה שלנו ליעד הבא – המחזמר מאמאמיה.
איפה: הסניף שבו אנחנו אכלנו היה בקובנט גארדן אבל יש סניפים נוספים.
לא ממש וונציה
חיפוש אחרי מקומות חדשים הביא אותי להמלצה על איזור שנקרא וונציה הקטנה. בתמונות נראה כמו איזו פסטורליה כפרית באמצע העיר, עם הליכה לצד סירות שחונות לאורך תעלות. בפועל פחות פסטורלי ואת הטיול לאורך התעלות החליפה צעידה על המדרכה הסמוכה כי השבילים ליד התעלות הם דרך פרטית. אבל כבר הזמנתי מקום במסעדה על התעלה, אז לא נישאר?
עוד ארוחה, עוד מסעדה. הפעם של בשר ודגים עם נוף ממש נחמד לתעלת ריג'נט ועיצוב כפרי ימי. המנות כבר מתערבבות לי בראש אבל אני חושבת שגם שם בחרתי בסטייק. סה"כ מאוד טעימה עם שירות מצוין.
איפה: מסעדת Summerhouse נמצאת באזור וונציה הקטנה, פרטים כאן
מהיר ואיכותי
רגע אחד לפני שהכל נגמר, בשדה התעופה, ישבנו לאכול ארוחה לפני הטיסה במסעדה של גורדון רמזי. בדיוק באותו בוקר ראיתי אותו צועק על בעלת מסעדה כושלת כלשהי בעוד פרק של התוכנית שלו, והינה יש לי הזדמנות לראות מה קורה במטבח שלו. וקורה שם משהו טוב.
תוך כמה דקות (בודדות!) האוכל שהזמנו כבר הגיע. מישהו ידע שם שאנחנו (וכל שאר הסועדים) נמצאים בדרך למקום אחר ולא יכולים להתעכב. הדג שהזמנתי היה ממש טעים ודי מהר נעלם מהצלחת ואנחנו עשינו את דרכנו חזרה הביתה עם רשמים טעימים מהאוכל בלונדון.
איפה: Gordon Ramsey Plane food בטרמינל 5 בהית'רו.
עוד כמה המלצות לבילוי קולינרי בלונדון
בית קפה ממש נחמד בנוטינג היל – בית קפה קטן באמצע שוק פורטובלו. היה עמוס וטעים, מבחר מנות לא גדול אך כולן נראות מושקעות, ואם רק היה אפשר הייתי טועמת מכולן, אבל הסתפקתי רק בשתיים.
הטאפאס שנשאר על רצפת העריכה – גוגל מאפס לקח אותי בתכנון לאינספור מקומות, אבל אי אפשר היה להספיק הכל. את הטאפאס הזה אשמור לי לביקור הבא.
סדנת סוכריות – בין עשרות דוכנים של בגדים יד שניה מסתתרת חנות סוכריות שבה מתקיימות סדנאות. יצרנו משם עם 2.5 ק"ג סוכריות שהכנו בעצמינו ועד היום אנחנו מנסים להשתלט עליהם.
סדנא אצל גורדון רמזי – שומרת לי לפעם הבאה את האופציה לעמוד מאחורי הבר באחת מהמסעדות של גורדון רמזי ולהכין איזה משקה אקזוטי.
תה בצהרים – עוד לא התנסיתי בזה אך אני שוקלת להתחיל מסורת כזו גם בבית רק בגלל הסנדביצ'ים הקטנים. זאת אופציה מומלצת.
פיש אנד ציפס – אוכל בלודון זה פיש אנד צ'יפס אבל הפעם לא הספקנו. גם את זה אני משאירה לביקור הבא.
אוטולנגי – בפעם הבאה מבטיחה לזכור או לקרוא את האותיות הקטנות ולא להגיע שעה לפני הבראנץ'.
המלון – לסיום, מילה טובה על המלון. ממוקם מטר מהמוזיאון הבריטי ובמקום די נוח לגיחות לקניות, תחתית ואוטובוס. עם שירות מאוד טוב ונעים.
עד הפעם הבאה
מילת סיכום – אולי חשבתי יותר מידי על אוכל בנסיעה הזו? הכנתי מפה שתוכיח שכן. אם אתן בדרך ללונדון בזמן הקרוב, מוזמנות להירשם כאן למטה ולקבל את המפה. ושיהיה בתאבון!
הייתי בלונדון לפני ארבע שנים והאמת היא שלא נהנתי במיוחד ואין ספק שהגיע הזמן לחוויה מתקנת