עצמאיות בחו"ל: החיים בבולגריה / ראיון פוטוגני עם אפרת לוזנוב

לפעמים אנחנו לא יודעים לאן החיים יקחו אותנו, ולפעמים אנחנו לוקחים את החיים למקומות חדשים ולומדים שהכל אפשרי. לפני כמה שנים, כשגיליתי את עולם הבלוגים, גיליתי גם את הבלוג של אפרת לוזנוב – My lovely mess – והתחלתי לעקוב. לא היה לי ברור בהתחלה אם היא מבקרת בבולגריה או ממש גרה שם ומעבר בין כל התמונות והמילים הכיר לי קצת את חיי היום יום שלה, אבל מרחוק.

מה שהחל בשנת 2014 כחופשה משפחתית ארוכה בבולגריה, הפך לשהות ממושכת ושינוי משמעותי בחיי אפרת ומשפחתה. כמי שגדלה ברומניה השכנה, ישר דמיינתי חיים מזרח אירופאיים ושאלתי את עצמי איך משתלבים בהם וכמה חד הוא המעבר מישראל לשם ודרך השיחה עם אפרת למדתי איך שינוי יכול להפוך להזדמנות להגשמת חלומות. היום היא חיה עם משפחתה בבית שבנו ובו היא מעבירה סדנאות צילום ייחודיות וחווייתיות.

תקופות של שינויים

את בעלה, שהגיע לישראל מבולגריה הכירה אפרת במהלך הלימודים בבצלאל. לאחר סיום לימודיה היא עבדה בעיקר כמלבישה בטלוויזיה ואחרי חמש שנים נסעה לניו יורק יחד עם בעלה, בעקבות הזמנה שהוא קיבל מאחת הגלריות שם. אחרי שהות של שנתיים, במהלכה נולד בנם הבכור, חזרו השניים לישראל.

"תמיד הייתי צלמת, אבל לא התעסקתי בזה הרבה שנים וכשנולד בני הבכור חזרתי לעסוק גם בצילום. קניתי מצלמה חדשה והתחלתי לצלם. במהלך חופשת הלידה השנייה שלי, כשכבר היינו בארץ, החלטתי לפתוח בלוג שישמש כפלטפורמה ואחסון לכל התמונות שאני מצלמת."

איך הבלוג הוביל לשינוי בחייך?

"הבלוג קיבל תאוצה גדולה ומפתיעה והחלו להגיע פניות מלקוחות שרצו שאצלם עבורם. התחלתי לצלם באופן מקצועי ובמשך ארבע שנים, עד 2014, צילמתי בעיקר צילומי תדמית ולייפסטייל בנישה של עיצוב לילדים. בנוסף, התחלתי להעביר גם סדנאות חודשיות של יסודות הצילום שהתקיימו בימי שישי בביתי בתל אביב או בסטודיו שלי."

יוצאים לחופשה ארוכה

במהלך השנים ביקרה אפרת עם משפחתה בבולגריה שם נמצאת המשפחה של בעלה. לפני כארבע שנים, כשהיא כבר עובדת בתחום הצילום ומעבירה גם סדנאות, החליטה יחד עם בעלה לנצל הזדמנות ולהגיע לחופשה קצת יותר ארוכה בבולגריה. הם הרגישו שמבחינה מנטלית וגם כלכלית החיים התל אביביים פחות מתאימים להם ורצו לקחת הפסקה. החופשה, שבסופה כולם היו אמורים לחזור למסגרות הרגילות שבתחילת שנת הלימודים התארכה, והפכה לחוויה אחרת של מגורים בבולגריה, שנמשכת גם היום.

ההתחלה: "כשהגענו לכאן, גרנו בדירה קטנה של המשפחה של בעלי, בבניין קרוב לחמותי. היה לנו מאוד כיף והיה בונדינג משפחתי. היה מקסים, לא צפוי ואחר."

הבית: "היה לנו שטח אדמה שקיבלנו מתנה לחתונה מההורים של בעלי והחלטנו לנסות לשפץ אותו. השיפוץ נגמר תוך פחות משנה והקמנו את בית החלומות שלנו, בו אנחנו גרים כבר כמעט שנתיים."

המיקום: "אנחנו גרים בעיר בצפון בולגריה במרחק ארבע שעות נסיעה מסופיה. ההרגשה כאן היא כמו בכפר קטן, אנחנו חיים במין בידוד וטוב לנו כך."

הצילום: "לפני המעבר לבולגריה התחלתי להעביר סדנה חדשה – העברתי סדנת צילום אחת בכפר בולגרי שנמצא במרחק נסיעה של שעה וחצי מהבית שלנו היום והסדנה הזו הייתה הפתיח לכל מה שאני עושה עכשיו."

הרבה מעבר לצילום

לפני שעברה לבולגריה, הספיקה אפרת להגיע לשם ולהעביר סדנת צילום אחת, שהייתה לראשונה מבין רבות. בהתחלה התקיימו הסדנאות בקומפלקס של צימרים בו התארחו המשתתפות שהיה מרוחק ממקום מגוריה. שיפוץ הבית בו המשפחה מתגוררת עכשיו נעשה בידיעה שישמש גם לסדנאות ואכן הסדנאות עברו לשם וכיום הבית של אפרת הוא גם הלוקיישן לסדנאות הצילום שלה בבולגריה. כיום אפרת מעבירה סדנת צילום פעם בשלושה / ארבעה חודשים.

מי מגיעה לסדנאות שלך?

"לסדנה מגיעות נשים ישראליות ומהסדנה האחרונה פתחתי את הרישום גם לגברים וזה היה מאוד מוצלח. לרוב מדובר בנשים בגילאי 35-50, נשים שמחפשות חוויה יוצאת דופן, נשים אמיצות שמעזות ועושות. הן מגיעות למקום לא מוכר, כי הבלוג לא תמיד מספר את הסיפור כמו שהוא. יש בין המשתתפות נשים יוצרות אבל מגיעות לא מעט גם מתחום ההייטק, שעבורן זו חוויה שונה ומעניינת."

מה הדינמיקה בין הנשים?

"הקשרים בין הנשים נוצרים עוד לפני שהן מגיעות לבית שלי. הן מתגבשות עוד בנסיעה וכשהן מגיעות הן כבר חבורה אחת מגובשת ואני זו שצריכה להיכנס לתוך החבורה שנוצרה. אחרי נסיעה בדרך עקלקלה של כארבע שעות מסופיה, כשבדרך הן נתקלות בכפרים נטושים ושכונות של צוענים הן נכנסות לקסם של סופשבוע ומתנתקות מהכל. קשרים נוצרים מעצמם במהלך הסדנה וממשיכים גם מעבר."

עם מה יוצאות הנשים בסוף הסדנה?

"הסדנאות מיודעות לרוב למתחילות אבל העברתי גם סדנאות למתקדמות. היום כבר אין הפרדה כי הסדנא הפכה לחוויה שהיא הרבה מעבר ללימודי צילום בלבד. לפני כשנתיים התחלתי לעשות שיתופי פעולה קולינריים ומאז הסדנה הפכה לסופשבוע של רוגע, של פינוק, של אחווה וכל זה תוך כדי לימוד כשהכל סובב סביב המצלמה והמצלמה מתעדת ומשמרת את כל הרגעים האלה. הנשים יוצאות עם בטן מלאה, עם יכולות צילום הרבה יותר גבוהות ממה שהיו להן, עם חברויות חדשות ועם זיכרונות מדהימים. זה כבר הרבה מעבר לצילום."

האם הנשים שומרות על קשר אחרי הסדנה?

"חלק מהנשים מגיעות לבד ויש כאלה שחוששות ומתייעצות איתי לפני האם זה מתאים. בסופו של דבר כולן יוצאות מאוד מגובשות. אני ממשיכה לקבל מיילים ותגובות מפגישות שהן מקיימות בארץ. הדינמיקות נולדות מעצמן והן נהדרות."

לעשות את מה שאת אוהבת

כיום אפרת מעבירה סדנאות בבולגריה ובנוסף פיתחה יחד עם עידית בירן קונספט של סדנאות יומיות בארץ שמתקיימות במהלך הביקורים של אפרת בארץ בלוקיישנים מפתיעים שמייצרים תוכן ויזואלי מעניין לסדנא.

מה את הכי אוהבת בעיסוק שלך?

"הכל. אני אוהבת את ההכנות, את התוך כדי ואת הפידבקים שאחר כך. הכל מרגש אותי באותה המידה. אני נהנית מההתעסקות בתכנון – של התפריט, של הקונספט, של הנראות הוויזואלית ושל שיתופי הפעולה שאני יוזמת לפני הסדנאות. במהלך הסדנאות אני עובדת עם צוות של המשפחה ולמרות שהאחריות כולה שלי אני מצליחה להנות כמו אחרונת המשתתפות גם תוך כדי הסדנה וגם אחרי שהיא מסתיימת ורואים את כל התוצרים, את הפרגון ואת המילים הטובות. הכל מתגבש לחוויה אחת כוללת."

איזה שיתופי פעולה את יוזמת עבור הסדנאות?

"יש שיתופי פעולה בעיקר בתחום הקולינרי. לכל סדנא מגיעה שפית מצוינת לבשל את כל האוכל עבור הסדנא ויש גם ספונסרים ששולחים פריטים עבור הסדנאות מהארץ, בעיקר מוצרים שקשורים לעיצוב השולחן וללייפסטייל – נרות, מגבות, כלים שונים."

לאיזה מקומות את מתכננת להגיע בעתיד?

מרוקו: "באוקטובר תתקיים סדנא במרקש שבמרוקו וזו הפעם הראשונה שאני מעבירה סדנא במקום לא מוכר. עשיתי עבודת הכנה, נסעתי לשם, בניתי את הקונספט של הסדנא הרבה לפני, סגרתי את כל הקצוות ואני מגיעה מאוד מוכנה."

הודו: "אני מקווה שהסדנה במרוקו תהיה פתח לסדנאות נוספות במקומות אקזוטיים בעולם. הייתי רוצה לעשות סדנא בהודו ויכול להיות שבביקור הבא שלי שם אנסה לתפור סדנא כזו."

אירופה: "המטרה הבאה שלי היא לפתוח את הסדנאות גם לקהל אירופאי ושיגיעו גם נשים שהן לאו דווקא ישראליות."

שגרת חיים אחרת

"שגרת היום שלנו מאוד השתנה. במהלך היום אני מורה – מלמדת את הילדים ומתחלקת עם בעלי שמלמד אותם היסטוריה ואומנות. אחרי הצהרים הילדים עצמאיים ומסתובבים בעיר על אופניים ואני יחסית פנויה להתעסק בדברים שלי."

"הילדים מדברים עברית, אנגלית ובולגרית. אנחנו גרים בשכונה עם הרבה בניינים ויש בה קבוצת ילדים רב גילאית. חברים באים ואוספים את הילדים שלי מהבית והם משחקים יחד. הם מאוד עצמאיים. הילדים בשכונה אוהבים לבוא אלינו הביתה ואני תמיד מפנקת אותם במאכלים שהם לא רגילים לאכול בבית שלהם. יש לנו בית עץ וחיות והבית פתוח לחברים כמעט כל הזמן."

"מה שאני אוהבת כאן זה שיש לי את האפשרות להגשים את החלומות שלי. לגור בבית שאני אוהבת, להכין אוכל שאני אוהבת, הטבע שמקיף אותנו ממלא את החיים ואנחנו מאוד אוהבים לטייל. המחייה הזולה מאפשרת לנו חיות בזול ולטייל בעולם."

"אני פחות אוהבת את המנטליות של הבולגרים. הם לא קריאטיביים, הם צייתנים וחסרי מעוף וקשה לי להסתדר איתם. יש מעט אוכלוסייה בגיל שלנו ואנחנו די מנותקים מהקהילה. אני מבודדת בתוך הבית, הסדנאות, הטיולים והאורחים שמגיעים, מבודדת בתוך העשייה וחיי המשפחה."

"הבלוג מקבל פחות תשומת לב אבל הוא עדיין פעיל כי זו פלטפורמה חשובה לשיווק הסדנאות שלי. מאז שהילדים גדלו אני משתפת פחות אבל כן מעלה מידי פעם פוסטים אישיים גם כדי לשמר את הזיכרונות. זה מין יומן אישי ואני גם מאמינה שלקהל הנאמן שעוקב שנים אחרי הבלוג כיף להיכנס ולראות קצת מהיום יום שלנו."

" את החורף בשנתיים האחרונות בילינו בהודו. אנחנו נוסעים לשם ומטיילים או נמצאים במקום אחד ומתכננים לחזור לשם לזמן ממושך גם השנה. יש לנו אפשרות להיות ספונטניים ולמצוא את עצמינו נודדים למקומות שלא ציפינו להגיע אליהם אי פעם."

"למדתי לחלום רחוק ושהכל אפשרי. אף פעם לא אהבתי לקבל את התשובה לא ותמיד הייתי נלחמת להשיג את מה שאני רוצה. אבל אם פעם הייתי מגבילה את עצמי בחלומות עכשיו כבר לא. פעם לא הייתי חושבת שאני יכולה לנסוע לארבעה חודשים להודו אבל עכשיו אני מבינה שככל שאחלום רחוק יותר זה יכול לקרות."

כמה טיפים לסיום

הרבה נשים פונות לאפרת על מנת להתייעץ אם זה בנושאי עיצוב, צילום, רילוקיישן או הום סקולינג אבל היא לא תמיד מספיקה לענות לכולן. זמן המחשב בבית המשפחה קצוב וגם אפרת משתדלת לא לשבת יותר מידי מול המסך. גם אני פניתי אליה והינה מה אני רציתי לדעת:

שלושה טיפים ליצירת תוכן ויזואלי טוב

הפריים צריך להיות טכנית ברמה גבוהה.

חשוב לישר קו עם אופנות של הרגע לא לדבר בשפה ארכאית. לא למחזר דברים יותר מידי זמן ולהיות עם היד על הדופק לגבי אופנות מתחדשות

להשאיר ניצוץ לא קטן של אותנטיות, שהצופה יאמין לפריים שלך. קוליות ונונשלנטיות יכולים להקפיץ את הפריים בכמה רמות.

שלושה מקומות בעולם שחייבים להגיע אליהם

הודו: "אחד המקומות הכי מדהימים שהייתי בהם הוא לאדאק, עיר צפונית בהודו על גבול קשמיר, בתוך ההימאליה. יש שם את שדה התעופה הכי גבוה בעולם. ראיתי תמונה של המקום ברשת ולמחרת בבוקר היו לנו כרטיסי טיסה להודו עם כל המשפחה."

בולגריה: – "שבעת האגמים ברילה, רכס הרים בבולגריה, מקום בו טיילנו ומאוד אהבנו."

ישראל: "המדבר הישראליאני בן אדם של מדבר"

לפני שאתן נרשמות לסדנה הבאה

תודה אפרת על הראיון, ועל השיחה. שמחתי סוף סוף לדבר ולהכיר. אני מקווה שעוד תהיה לנו הזדמנות להיפגש בבולגריה, או אולי בהודו.

אם אתן עוד לא עוקבות אחרי אפרת בכל הרשתות, אז זה הזמן להיכנס לבלוג, לפייסבוק ולאינסטגרם שלה. ואם אתן פנויות בתחילת אוקטובר, יש עדיין מקומות פנויים לסדנת הצילום במרקש! הזדמנות מצויינת לנסיעת עבודה לחו"ל (עוד על נסיעות עבודה לחו"ל של עצמאיות כאן)

צילום: אפרת לוזנוב

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

לא נמצאו פוסטים

Facebook comments

השארת תגובה